"מה קורה אהבה שנייה שלי" אמרתי לדניאל כשיצא מהרכב וחיבק אותי.
"קוקסינל מה זה הצמידים האלה" הוא שאל מביט על הצמידים שענדתי. דחפתי אותו.
"אתה מת מקינאה מה אתה מחרטט" אמרתי כאשר הוא צחק ונכנס לרכב.
נכנסתי והתיישבתי לידו.
"שמע אני בקטע של להשתכר היום" הוא אמר בחיוך ענק והסתכלתי עליו ללא הבנה "אז...?" שאלתי ללא הבנה. "אז זה אומר שאני לא שומר עליך הלילה" גיחכתי "אחי אני לא צריך שתשמור עלי". הוא צחק "שמענו עליך" אמר כאשר הוא מחבר את הטלפון שלו לבלוטוס ושם שירים.
המשכנו לנסוע ובין לבין קצת דיברנו על שטויות, הוא ניסה לא לדבר על איך עבר עלי היום הזה. אהבתי את זה שהוא לא מעיק ומציק. אחת הסיבות המרכזיות לזה שאנחנו חברים כל כך טובים.
הגענו לפתח המסיבה, שעה עד שמצאנו חנייה.
הלכנו לכיוון השומר, כולם עמדו בתור, לפחות תור של שעה, זיהיתי שם כמה אנשים.
עקפתי את דניאל והתחלתי ללכת מהצד לשומר.
הוא זיהה אותי ונתן לי ולדניאל להיכנס בלי לחכות בתור, כמה אנשים עם קצת הרבה אומץ יצאו על השומר וצעקו עד שהסתובבתי ונעצתי את עייני בעייניהם.
הם קלטו מי אני ושתקו.
הם פוחדים, זה לא שאני כבר אעשה להם משהו.. מה אני כבר יכול לעשות להם?
השומר הכניס אותי ככה בגלל השם משפחה שלי, ההורים שלי סידרו לי המון דברים
איך הם עשו את זה? אין לי מושג.
גם השם שלי הביא לי המון הטבות...
עשיתי דברים שעדיף שאני לא אספר.
התחלנו ללכת לכיוון האולם החשוך, האורות הבהבו בכל מקום.
קצת אחרי מרכז האולם הייתה במה קטנה וגבוהה.
כולם כבר רקדו, דניאל הביא לנו ואנגוך אנסס. "שוט" במכה בלעתי את כל תכולת הכוס והפכתי אותה.
המשקה קצר שיחרר אותי.
הלכנו לרחבה וקלטנו כמה חברים מהשכונה, אני חיית מסיבות.
התחילו שירים טובים והתחלתי לרקוד.
מידי פעם החליפו שירים וכמה בנות שלחו ידיים, לא זרמתי עכשיו, עדיין לא.
המשכתי לרקוד ולשתות.
נהנה מהלילה.
והלילה הזה לא יגמר בקרוב אני מרגיש את זה.
--נקודת מבט דניאל--
לא שמתי לב לשעה, היה מאוחר כבר זה בטוח.
עומר רקד. אני נהנה לראות אותו לא עסוק בכל מה שקורה לו.
אני לא אשקר, לפעמים נמאס לי מכל זה אבל הוא חשוב לי.
כשהיינו בחטיבה היו לי בעיות בבית ורק עומר היה איתי, כשלא רציתי לישון בבית הלכתי אליו והייתי אצלו שבוע ברצף, זה היה בתקופה שההורים שלו היו בסדר ורונה ועומר היו ידידים, אחרי כמה חודשים הפכנו להיות חבורה, עומר, רונה ואני.
לפעמים עומר שוכח שאנחנו היינו החברים הכי טובים, הוא, היא ואני.
הוא שכח ש...בעצם הוא אפילו לא ידע שרונה... היא לא רק הייתה חברה הכי טובה שלי, היא הייתה הרבה יותר מזה, אני אהבתי אותה...
אם הייתי אומר לו את זה רוב הסיכויים שהייתי עכשיו קבור ליידה, מחזיק את היד שלה חזק ואומר לה שהיא לא הפסידה הרבה.
גם לי קשה, לא רק לו.
YOU ARE READING
נקודת שבירה / גמור
Romanceבבת אחת הצמדתי אותה לקיר שם את ידיי בצידי גופה. "את רוצה לשחק איתי?" שאלתי משועשע מרים את גבותיי. "אני באמת שואל, את מנסה לחרפן אותי?" היא הסתכלה הצידה, מקמטמת את מצחה ומתחמקת ממבטי. "מה את אומרת על להפסיק לשחק איתי את המשחקים המפגרים שלך?" שאלתי בכ...
