-29-

7.6K 273 29
                                    


תזהרי!" כעסתי על נועה כשירדה מהרכב בקפיצה. "לעזאזל עומר אני בסדר" התלוננה והלבישה את הכתפייה השנייה של תיקה על כתפה.

היום בבוקר נועה החליטה שהיא מסוגלת ללכת לבית ספר אחרי שבוע, פאקינג יום שבוע.

מה היא וונדרוומן?

נכנסו לשער. נועה הלכה במהירות בשביל לחצר בית הספר. "רגע רגע נועה" תפסתי את ידה הקטנה והיא נעצרה מסתובבת לכיווני. "מה?" שאלה חסרת סבלנות. "אם עושים לך משהו... תגידי לי ואני אטפל בהם" קרצתי לה והיא ציחקקה. "טוב ביי" ענתה לי והסתובבה במהירות. "רגע רגע" עצרתי אותה פעם נוספת. "נוווו מהההה? מה אתה רוצה?" שאלה עצבנית.

"שיהיה לך יום מקסים" אמרתי משועשע והדבקתי נשיקה קטנה בלחי שמאל שלה.
"ממש מקסים" אמרה בסרקיזם גמור וכך היא הלכה במהירות הרחק ממני.

עליתי לכיוון החצר המרכזית וקלטתי במבטי את אליה יושבת בספסל עם שתי חברות שלה שמסתובבות איתה הרבה, הלכתי לכיוונה ונעמדתי מאחוריי הגב שלה לאחר מכן כיסיתי עם ידיי את עינייה וחברותייה הסתכלו עליי ב... רגע.... תיעוב ?

הנחתי נשיקה קטנה על הלחי שלה, היא הורידה את ידיי מפנייה וקפצה עליי בחיבוק דובי. "בוקר אוררררר" אמרה מלאת אנרגיות, איך מישהו יכול להיות ככה על הבוקר?
"בוקר טוב ילדה יפה" הנחתי נשיקה יבשה על שפתייה וחברות שלה בהו בנו בשקט.
"עומר! תכיר זאת נטע וזאת גילי" הציגה את חברותייה בחיוך, אני חושב שהיה לי קטע עם אחת מהן? טוב היה לי עם המון... אני כבר לא זוכר שמות.

"הי" שתיהן מילמלו ביובש, אליה משכה אותי לשבת לידה ושילבה את ידנו מתחת לשולחן.
"אם תפגע בה..." גילי התחילה לאיים והרמתי את גבתי בבלבול. "אני אדאג לזה שיתלשו לך את הזין מהמקום וידביקו לך אותו על המצח כאילו אתה חד קרן מעופף" עיניי נפקחו במעט הלם ואליה בעטה ברגלה של גילי מתחת לשולחן שהפריד בין שני הספסלים.

"תודה על האזהרה" אמרתי באדישות.
אני נשבע לכם שאם היא לא הייתה חברה טובה של אליה זה היה רע.
לפתע חיוך גדול עלה על פנייה "אתה רואה עומר! ידעתי שנסתדר!" גילי אמרה בהתלהבות ואני... טוב, אני הייתי קצת המום מהסיטואציה.

מאיפה היא מביאה את החברות המחורפנות האלו?

הינהנתי באדישות ואליה התחילה לדבר איתן על איזה סנדלים שהיא רוצה לקנות.
אני הייתי עסוק במחשבות על אח של אליה, פעם ראשונה מזה כבר שנה שקשה לי לשקר למישהו.
שזה בכלל מפתיע מאוד.

אליה קמה ממקומה בספסל והושיטה לי את ידה במטרה שאני אתפוס אותה. "לאן את הולכת?" שאלתי ונעזרתי בידה לקום גם כן.

"עומד להתחיל השיעור, תלווה אותי למעבדת ביולוגיה?" שאלה בחיוך הגדול שלה, הינהנתי ומשכתי אותה לעבר המעבדה.
בדרכנו נערים ונערות רבים נעצו את עיינהים בנו, אליה הסתכלה עליי לחוצה, חייכתי בעדינות ומשכתי אותה לחקי מניח נשיקה קטנה על ראשה.
כולם הסתכלו עלינו אחוזי הלם.
טוב... זה קצת מפתיע אני מודה, הרי מי ציפה שאני אהיה עם מישהי חדשה... חדשה
רונה... צביטה מהירה עברה בליבי.
השפלתי את מבטי נכנס למחשבות...
מה היא חושבת על אליה?

נקודת שבירה / גמורWhere stories live. Discover now