נקודת שבירה / גמור

-25-

איפה לעזאזל אמא שלי?
הוצאתי את הטלפון מכיסי מצלצל אליה שוב.
אך היא לא ענתה. לא עכשיו ולא מקודם.
צלצלתי אליה שוב ושוב ושוב.
אליה הסתכלה עליי לחוצה גם היא.
הפעם התקשרתי לאבי שוב ושוב ושוב.
לא ענה.

הם חייבים להגיע, אחד מהם לפחות צריך להגיע. אולי אני אלך אליהם או אחפש איזו דודה אקראית. לעזאזל מה אני עושה?!
"האמא עדיין לא הגיעה?" לפתע הגיח הרופא מאחוריי. בכאב רב באתי לענות לשלילה אך בטיימניג מושלם אימי הגיעה ורצה לכיוונינו כשהיא מתנשפת בקולניות "אלוהים! סליחה על האיחור! איפה הבת שלי?" שאלה בלחץ כשתיקה הבורדו מונח על כתפה.
הנחת הקלה ברחה מפי במהירות בעוד שהרגשתי את גופי נרגע.

"יופי שהגעת, בואי אחריי אני אסביר לך מה קרה.. אנחנו משערים שהיא נכנסה לקטטה" הפסקתי להקשיב בשלב זה.
הכו אותה ללא רחמים, היא סובלת אבל אני לא דואג... כי כשאני אגלה מי עשה לה את זה.. אני אכה אותו ללא רחמים גם.

חזרתי לשבת בכיסא ליד אליה ששילבה את אצבעותינו יחד במטרה להרגיע את גופי.
אימי הגיחה מאחוריי בפרצוף לחוץ "כאן ממתינים?" שאלה מסדרת את שיערה.
הינה נתי בהסכמה לא מעוניין לדבר איתה.
האיחור שלה יכול לקבוע מה יהיה מצבה של נועה. אם יקרה לה משהו אני לא אסלח לאמא שלי בחיים.

אימי באה להתיישב אך עצרה כאשר מבטה נפגש באליה. "סלחי לי, מי את?" אמא שלי פנתה לאליה בחוצפה, אליה באה לענות אך קטעתי אותה במהירות "אני לא חושב שזה עיניינך" אמרתי בקור. אליה תפסה את ידי חזק "עומר תרגע" היא לחשה לי בכעס ואז אמרה בקול רם "אני אליה".

אימי הינהנה במבט חושד "ומה את עושה פה? איך את קשורה לעומר?" שאלה בחטטנות. "היא חברה שלי" קבעתי במהירות לא נותן לאליה לדבר, תפיסתה בידי נחלשה קצת. "חברה שלך?! חברה חברה? חשבתי שרונה..." אימי אמרה בהלם.

"אני לא חושב שהחיים הפרטיים שלי קשורים אליך בצורה כלשהי" עניתי בזלזול ואליה הסתכלה עליי מופתעת.
חיכינו בשקט כמה שעות עד שנועה תסיים את הניתוח, היה כבר מאוחר.
נרדמתי על כתפה של אליה, ידה עוברת הלוך ושוב על ראשי ומושכת את שיערי.
"עומר?" קול שקט נשמע.

שיפשפתי את עייני בעייפות "מה יש?" אמרתי ופיהוק קטן נבלע עם השאלה שלי, אליה נשכה את שפתה התחתונה בלחץ "אני צריכה ללכת.. ההורים שלי..." היא אמרה מובכת מעט "הי זה בסדר, הכל בסדר, נועה מתאוששת עכשיו מהניתוח אני אסתדר לבד" אמרתי בחיוך קטן.

היא חייכה ונשקה לשפתי בעדינות, אימי כיחכחה בגרונה במטרה שנשים לב לקיומה, גנחתיי בכעס ושלחתי מבט כועס לאמא שלי
"ביי גברתי" אליה אמרה לאימי והלכה לא לפני ששלחה לי נשיקה באוויר.

"היא עושה אותך יותר רגוע, אתה אוהב אותה" אמא שלי אמרה בחיוך גורמת לגיחוך לצאת מפי. "את לא קולטת שאין לך זכות לדבר איתי על החיים שלי, אם לא היה קורה לנועה משהו לא היית בכלל מתייחסת אליי גם בעוד שנה! מה שגם עם האיחור שלך נועה יכלה.. לל.. .. היא.. . היא יכלה.. למות בגללך" אמרתי בחריקת שיניים מתקשה להוציא את המילים האלו מפי גורם לאימי להשפיל את מבטה מטה.

לאחר כמה דקות של שקט אחד הרופאים הגיע אלינו "היא התאוששה מהניתוח אך עדיין קצת מעופפת, אתם יכולים לבוא לראות אותה" נאנחתי בהקלה וחיוך גדול פשט על פניי, קמתי במהירות והלכתי במהירות לחדר שלה, אמא שלי רצה אחריי.

פתחתי את הדלת ואחותי הקטנה והעדינה שכבה על המיטת חולים עם כותנת כחולה, חיוך עדין נפשט על פנייה כשראתה אותי "עומר" לחשה בחיוך ורצתי לחבק אותה "אוי אלוהים נועה!" אמרתי בכאב שמעורבב בהקלה "פחדתי..." אמרתי שבור "אם.. אם היה קורה לך משהו.. לא הייתי מצליח להמשיך לחיות" אמרתי בכאב ונועה המשיכה לחייך.

"אני אוהבת אותך המון המון" נועה אמרה בשקט והזיזה את מבטה קדימה, כאשר ראתה את אמא עומדת מולה בפרצוף מובך ולחוץ חיוכה ירד "נועה.." אימי מילמלה עם דמעות בעיינים והתקדמה לאט לנועה וחיבקה אותה.

"את בסדר" אמרה בחיוך ונועה החזירה לה חיבוק לאט לאט. ישבתי בכורסא בזמן שנועה דיברה קצת עם אמא.

בשלב מסוים אימי הלכה.
מפתיע.
הרי העבודה הכי חשובה בארור.

"נועה" קראתי לה והיא סובבה את ראשה לכיווני, נעמדתי ושאלתי מאופק "מי עשה לך את זה?" עייניה נפקחו בהלם והיא בלעה רוק בכבדות "אני..אני..לא זוכרת" גימגמה בלחץ, צחקתי בזלזול "את חושבת שאני מאמין לך? באמת? אם לא תגידי לי עכשיו מי עשה לך את זה, אני אבדוק לבד והבדיקה לא תיהיה נעימה כל כך" איימתי בשקט ונועה בהתה בתקרה.

"ילדים..." מילמלה בשקט "ילד מהכיתה שלי" אמרה כשדמעות קטנות זולגות על פנייה, אני לא יכול להסתכל עלייה ככה "מה השם שלו?" שאלתי בקור, היא שתקה.
הבנתי לבד שהיא לא תגיד את התשובה ונאנחתי בכעס "אני אגלה, את יודעת את זה"

°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
אז.... נועה בסדר!!!
די נראה לכן שאני אהרוג אותה😰
חס וחלילה!!
אז אני חושבת שמחר יעלו שני פרקים בעזרת השם או שתכף יעלה עוד פרק.
תצביעו בבקשה❤️❤️❤️