הוא חייך אלי חיוך ערמומי.
פאק .
"מצחיק אח שלך, ממש יחסים בריאים יש בינכם" אמר ברכות...? רגע מה ?
"הוא די קוץ בתחת" מילמלתי במבוכה.
היי??? מה את עושה??
את צריכה לכעוס עליו!!
הוא ציחקק והתקרב אלי באיטיות, נרתעתי אחורה. אני מנסה להכחיש שהמגע שלו והוא עצמו לא משפיע עליי אבל זה שקר גמור וכולם יודעים זאת. "מה אתה עושה?" לחשתי בפחד, הוא תפס בגומיה שהחזיקה את הקוקו הגבוה שלי ושיחרר את שיערי המתולתל והמבולגן.
"אני לא אוהב שאת מסתירה את השיער שלך" הוא הסתכל לתוך עייני ואלוהים לא הצלחתי להזיז את מבטי ממנו.
העצמות לחיים שלו גבוהות ובולטות והעצמות בריח שלו רציתי ללטף אותן מבעד לחולצה הקצרה שהוא לבש על חלק גופו העליון. "השיער שלך זה מה שמייחד אותך" אמר ברוך "אפילו אם את נראת כמו כבשה" הוסיף ברוע. "די להיות רע" התלוננתי מגלגלת את עיניי. "בכל מקרה, נהנתי מהביקור שלך, אתה יכול ללכת" ניסיתי לגרום לו ללכת מחדרי כי די ברור שבקצב הזה אני אפול שוב לקסמיו. התקדמתי לפתוח לו את הדלת אך הוא תפס בידי.
"לא" קבע.
"סליחה?" שאלתי מעט המומה.
"לא" קבע פעם נוספת.
"את מתעלמת ממני כבר כמה ימים, נתתי לך חופש וברגע זה החופש נגמר" הרמתי את גבותיי בפליאה, הוא חתיכת מניאק חי בסרט אבל... אני אוהבת את האגו שלו, אני הזויה. "סלח לי? אתה מחליט על החופש שלי?" שאלתי שאלה רטורית.
רטורית לפחות בשבילי.
הוא גיחך בזילזול "כן" אמר כעובדה ולאחר מכן הוסיף "את לא קולטת שאני רוצה אותך? אני רוצה אותך ואני אשיג אותך" אמר בעוד שאני נושכת את השפה התחתונה שלי מלחץ, המבט הזה שלו היה כל כך מושך ושיערו היה נפוח, הדבר היחיד שרץ במוחי זה כמה מתחשק לי ללטף אותו.
אבל לא, הוא לא יכול להחליט עליי, אני לא הבובה שלו.
נלחמתי בעצמי נגד עצמי.
"אתה לא תשיג" אמרתי בשקט.
"שנינו יודעים שאני אשיג אז בואי נעשה את זה בדרך הקלה" אמר בביטחון רב מידי ולא הזיז את עינייו מעיניי.
"תפסיקי להתכחש לעצמך, את אוהבת אותי" הוסיף בכעס.
הוא צודק אבל אני אפגע ממנו זה ברור.
"אתה תפגע בי אם אני אהיה איתך, פגעת בי כל כך הרבה עד עכשיו ואפילו לא היינו ביחד" פרסתי את ליבי אל מולו והוא נאנח בעייפות.
"זה לא יקרה שוב, אני מבטיח לנסות" אמר ברכות שלא מתאימה לו ועינייו שידרו כנות. "לעזאזל תני לי הזדמנות אחת, זה כל מה שאני מבקש הזדמנות אחת" נשמתי עמוק בוהה בתקרה הלא כל כך מעניינת של חדרי.
מה לעשות? אני באמת לא יודעת.
מה הבעיה שלי לקחת סיכון?
למה אני כל כך מפחדת?
בשביל מה זה טוב לי כל העיניין הזה?
הרי ברור לי במאה אחוז שהוא יפגע בי עוד ועוד ועוד... בלי סוף.
אבל בכל זאת אני מעוניינת בקשר הזה ולא מצליחה להוציא אותו מראשי.
ברמה שמספר הפעמים שאני חושבת עליו בכמה שעות אי אפשר לספור על שתי ידיי.
YOU ARE READING
נקודת שבירה / גמור
Romanceבבת אחת הצמדתי אותה לקיר שם את ידיי בצידי גופה. "את רוצה לשחק איתי?" שאלתי משועשע מרים את גבותיי. "אני באמת שואל, את מנסה לחרפן אותי?" היא הסתכלה הצידה, מקמטמת את מצחה ומתחמקת ממבטי. "מה את אומרת על להפסיק לשחק איתי את המשחקים המפגרים שלך?" שאלתי בכ...
