נקודת שבירה / גמור

-32-

נכנסתי לרכב של דניאל "מה קורה נשמה טהורה שלי?" הוא שאל בחיוך, השענתי את ראשי על החלון מתעלם משאלתו.

"מה יש?" דניאל שאל וניסה להעביר תחנה ברדיו בעודו מרוכז בכביש. "נפרדנו" זרקתי את הפצצה וידו של דניאל נפלה מטה, הוא בהה קדימה "נפרדתם?".

נשכתי את שפתי התחתונה בכאב מתקשה להוציא את המילים. "מור סיפר לה על המכות והיא לא נתנה לי לספר לה על מה שהוא עשה לנועה, היא פשוט..." התקשתי לדבר.
"היא פשוט זרקה אותי" אמרתי בכאב מביט לבחוץ על האנשים העוברים והשבים על השביל שסמוך לכביש. "אל תדאג אחי.. היא תתאפס ותדבר איתך נורמלי" דניאל ניסה להכניס בי קצת תקווה אבל זה היה מיותר, כל כך מיותר.

"לא לא דניאל אתה לא מבין, היא הייתה רצינית והמבט הזה שלה בעיניים.. זה היה מבט של שנאה" בקושי רב בלעתי את הגוש בגרוני, מחזיק את עצמי לא להזיל כמה דמעות. "ועד שסוף סוף הרגשתי שהתגברתי על רונה, עד שסוף סוף הרגשתי שהיא חלק מהעבר" הרגשתי איך הלב שלי נשרט ונשבר עוד ועוד ועוד.

"טוב! אני נשאר לישון אצלך" דניאל אמר בלי קשר לכלום. "מה על מה אתה מדבר?" שאלתי ללא הבנה, הוא החנה את הרכב מחוץ לביתי ושיחרר את החגורה "נו מה אתה סאאאחי? יאללה רד רד מהרכב, נעשה קארחנה" דניאל אמר.

"מי צריך בנות ששולטות בנו כשאפשר לשלוט בהן" הוסיף ויצא מהרכב, יצאתי גם אני סוגר אחריי את הדלת של הרכב "אה ועומר תנקה את הפרצוף, נתתי לך לבכות כמו איזו כוסית אבל עכשיו תשתחרר מהמצב הזה" צחקתי ומשכתי באפי, מנקה עם שוליי חולצתי את לחיי הלחות.

פתחתי את הדלת וזרקתי את הג'קט על הספה בסלון, מבטו של דניאל נדד בכל חלקי הבית "מה אתה מחפש?" שאלתי והוא במהירות העביר את מבטו אליי "איפה נועה?" שאל בחשד, הלכתי למטבח והוצאתי שתי בקבוקי בירה מהמקרר. "אצל חברה, אני חושב שהיא אמורה לחזור תכף" עניתי עייף.

"תביא את הפותחן מהמגירה" אמרתי לדניאל והוא הושיט לידי את הפותחן. "תודה" מילמלתי פותח את הבירה ומושיט לו בקבוק.
התיישבנו בסלון, דניאל הדליק את הפיפא.
פתחתי את הטלפון נכנס במהירות לצ'אט שלי עם אליה.

'אפשר להיפגש ואני אסביר לך מה קרה? בבקשה'

שלחתי במהירות ותוך שנייה היא התחברה וכך גם היא התנתקה.

"איזו קבוצה אתה?" דניאל שאל אותי כאשר תפס את אחד השלטים "ריאל" עניתי והוא הינהן.
צלצול הודעה נשמע מהטלפון שלי, פתחתי את ההודעה ולמולי נגלה השם של אליה ומתחת היה כתוב

'מחר תבוא לאסוף אותי בשבע בבוקר, ותסביר לי מה קרה. אל תאחר'

חיוך ניצחון עלה על פניי ובראשי כבר רצות מיליון סצנות של איך לספר לה מה קרה שלא תכעס עליי בעודי מתחיל לשחק בפיפא.

נקודת מבט דניאל

הנחתי את השקיות הממולאות באלכוהול על השולחן. אחרי שניצחתי את עומר בפיפא, מה שהוא מכחיש...כן? יצאנו לקנות כמה דברים להיום בערב.

"נראה לי לא הבאנו מספיק" אמרתי בציניות לעומר כאשר הוא גם כן הניח כמה שקיות על השולחן "בארור מה, נלך להביא עוד?" עומר שאל ואני כתגובה צחקתי.
"הזמנת את החבר'ה?" עומר שאל בעודו מתחיל לפרוק את הדברים מהשקיות.

"כן באים 15 ככה" עניתי.  הכנסתי כמה בקבוקים למקרר והמחשבות שלי נדדו לנועה.
היא עדיין לא התאוששה לגמרי מהניתוח והיא הולכת לבית ספר.
למה בכלל עומר הסכים לה ללכת ככה?
ועכשיו גם ללכת לחברה? מה הוא דופק?

"מתי נועה חוזרת?" שאלתי וכשמבטו החושד של עומר נתקע עליי הוספתי "זאת אומרת.. אממ.. אמרת שהיא אמורה לחזור וכבר מאוחר" אמרתי מגרד בעורפי במבוכה, עומר התהלך במטבח ופתח כמה וכמה מגירות "אני אתקשר לבדוק" אמר לאחר כמה שניות, מיד חיוך עלה על פניי "מצוין" המשכתי לפרוק את השקיות.

לאחר שעומר הוציא שקית תפוצ'יס מהמגירה הוא התקשר, כנראה לנועה.

ניסיתי להאזין לשיחתם אך עומר היה רחוק ממני. הבנתי שזה מיותר לנסות לשמוע את שיחתם אז פתחתי את המקרר מחפש משהו לאכול. חיטטתי עמוק במקרר עד שמצאתי סיר גדול ובתוכו קובה אדום.
חיוך אוטומטית עלה על פניי, הרמתי את הסיר והנחתי אותו על הכיריים, מדליק את האש ומחכה בקוצר רוח שיתחמם.

"אני יוצא לאסוף את נועה" קולו של עומר נשמע מאחוריי, הסתובבתי במהירות נושך את פנים לחיי.
"האמת שאני יכול להביא אותה, עד שאני אחזור כבר עידן ונדב יגיעו" אמרתי בתמימות, עומר קימט את מצחו "לא לא, זה בסדר אני אלך".

כוסעמק.

טוב, יש לי את השיטות שלי בשביל מקרים כאלו.
כאשר הוא עבר לידי עצרתי אותו "וואו וואו, מה זה הריח הזה" עניתי מאוורר את האוויר עם ידי. "על מה אתה מדבר?" עומר הסתובב אליי, התקרבתי אליו באיטיות והרחתי אותו "התקלחת היום?" שאלתי בקול מוגעל בעודי הולך במעגל סביבו.

"לא" ענה לי ללא הבנה, לקחתי צעד אחורה תופס את אפי עם ידי "אתה מסריח אחושרמוטה, עדיף שתלך להתקלח לפני שכולם יבואו" הוא הסתכל עליי ללא הבנה.
"לא כדי שיריחו אותך ככה, אתה מצחין אחי" הוספתי בשביל שישמע אמין.

הוא הריח את עצמו ולאחר כמה שניות אמר "מוזר... טוב, אני אלך להתקלח, לך תביא את נועה, אני אשלח לך את הכתובת" הינהנתי ודחפתי אותו לעבר המקלחת "לא לשכוח לסבן את הגוף ואל תגמור את השמפו יא נחש!" צעקתי וכאשר הדלת נסגרה מאחוריו חיוך ניצחון עלה על פניי.
זה עבד.

°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
לא לשכוח להצביע ולכתוב ביקורת. אוהבת המון🌸🌸