נקודת שבירה / גמור

-33-

-המשך נקודת מבט דניאל-

זימזמתי לי שיר בעודי הולך בשביל הגישה לביתה של חברה של נועה, דפקתי על הדלת שתמ נקישות מחכה בקוצר רוח שהדלת תפתח.

אני לא יודע למה אני עושה את כל זה.
אולי רציתי לראות מה המצב שלה כרגע?
אין לי תשובה ואני לא יודע אם בזמן הקרוב תיהיה לי תשובה... הדבר היחיד שאני יודע הוא שאני לחלוטין רוצה לראות אותה.  שוב.

הדלת נפתחה מוציאה אותי מהמחשבות הרבות שבהן שקעתי. חברה של נועה עמדה מולי מתנשפת. "אוף הגעת" אמרה בין הנשימות שלה, הרמתי את הגבות מסתכל עליה פגוע, היא ציחקקה ואז צעקה אחורה. "נועה! אח שלך הגיע" באתי לתקן אותה אבל נועה רצה לכיוונינו וכאשר ראתה אותי עצרה "דניאל? מה אתה עושה פה?" שאלה בחיוך.
"עומר מתקלח אז באתי אני" היא הינהנה בחיוך קטן ונתנה חיבוק לחברתה, לאחר שהן נפרדו, התקדמנו לעבר הרכב.

"אתה נשאר לישון אצלנו?" שאלה בשקט, פתחתי את הדלת ולאחר שנכנסו לרכב עניתי "כן אני חושב" היא הינהנה וזרקה את התיק שלה במושב מאחורה.

בעודי מתניע את הרכב הסתכלתי על נועה, שיערה הבלונדיני היה אסוף לקוקו מתוח וגבוה, היא לבשה ג'ינס קצר וחולצה קצרה, היא יפה אי אפשר להתכחש לזה.
"חגורת בטיחות כפרה" אמרתי לה לאחר שראיתי שהיא לא חגורה. "אבל זה חונק אותי" אמרה בכעס ושילבה את ידייה, חגרתי אותה במהירות וכשהרמתי את ראשי הייתי סנטימטר מפנייה, כמה שניות עד שקלטתי מה קורה וזזתי אחורה "אמממ.. ניסע?" מילמלתי במבוכה, היא הנהנה במהירות ופנייה נמתחו בצבע ורדרד.

הנסיעה הייתה שקטה, הכבישים היו ריקים ככה שהנחתי שנגיע תוך זמן קצר ועומר בט-- "אממ דניאל?" נועה קראה לי ובכך קטעה את מחשבותיי. "אה?" שאלתי מחכה לתגובתה.

"אני.. קצת מביך לבקש אבל.. אממ" גימגמה בלחץ "אני צריכה לקנות את החלק השני של הספר מתמטיקה וזה די דחוף, אני יודעת שזה מוזר פשוט המורה כועסת עלי ואני ממש מאחורה בחומר" הסבירה במהירות "נועה" ניסיתי לעצור אותה אבל היא המשיכה לדבר "ואני התכוונתי לבקש מעומר אבל לא ידעתי שאתה בא לקחת אותי---"   "נועה" ניסיתי פעם נוספת. "לא שאני לא שמחה שאתה בא פשוט אני חייבת את הספר----"   "נועה!" הפעם צעקתי גורם לה לעצור את ההסבר.

"הכל בסדר, נעבור לקנות לך את הספר" אמרתי בחיוך והיא התנשמה במהירות "מצוין" אמרה באושר והתעסקה בטלפון שלה.

הנסיעה עברה בשקט, משום מה לא היה על מה לדבר. "הגענו, יאללה רדי" אמרתי פונה אלייה. היא הסתכלה החוצה ולא זזה.
הסתכלתי עליה ללא הבנה "כן נועה?" שאלתי בצחוק והיא בלעה את רוקה בכבדות, היא הציצה פעם נוספת החוצה וחזרה במהירות למושב, היא הייתה לחוצה. "כן כן אני יוצאת פשו--" צפירות רכב עצרו אותה. "נועה כפרה עליך אני חוסם פה רכבים, תצאי" היא הינהנה בלחץ ויצאה באיטיות מהרכב.

מה יש לה?

החנתי את הרכב מחכה שהיא תחזור אבל משום מה היא לא חזרה, העפתי מבט בשעון שעל ידי, עבר המון זמן.
איפה היא?

חייגתי אליה לחוץ אך היא לא ענתה.
תחושת פחד לאט לאט עטפה את גופי.
יצאתי מהרכב במהירות נועל אותו והולך במהירות לכיוון החנות ספרים.
החנות התבססה על צבע חום בהיר, היו מכל הכיוונים ספרי קריאה או ספרי לימוד אך נועה לא הייתה נוכחת בחנות.

ניגשתי לאחת הנשים שעובדות שם "סלחי לי?" פניתי לאישה מבוגרת, שיערה היה אסוף לגולגול מרושל ומשקפי קריאה נחו על צווארה קשורות בחוט קצר. "כן?" שאלה בחיוך. "ראית במקרה ילדה עם שיער בלונדיני ארוך עוברת פה?" היא בהתה הרצפה וגבותיה התכווצו, היא חושבת.

"כן כן אני חושבת שכן, היא רכשה ספר מתמטיקה נכון?" הינהנתי במהירות "כן כן, מתי היא יצאה מפה בערך?" שאלתי והאישה שקעה במחשבות "אממ.. לפני עשר דקות בערך" ענתה עדיין שקועה. לפני עשר דקות היא הלכה? אז איפה היא לעזאזל "תודה" עניתי בחיוך ויצאתי מהחנות.

מבטי עבר על ההולכים והשבים, לא היה זכר לנועה.

התרוצצתי במהירות ברחוב הקטן.
במבטי קלטתי בחור זקן שעובר בין האנשים עם כוס פלסטיק כנראה הרבה זמן. מצוין.
התקדמתי אליו במהירות "ראית במקרה ילדה עם שיער בלונדיני ארוך?" שאלתי כבר לחוץ מאוד, הוא העיף מבט לארנק שבכיסי.
"אולי קצת כסף יעזור לי להיזכר" אמר בקול צרוד, נוכל מזדיין.

הוצאתי במהירות שטר של 20 ודחפתי לו ליד "היא נכנסה לסמטא כאן מאחורה לפני כמה דקות ואחרייה נכנסו חבורת נערים" ענה ופחד תקף את גופי.
עקפתי אותו בחדות ורצתי לסמטא מאחוריינו.

ככל שהתקדמת קולות של אנשים נשמעו יותר ויותר.
התקדמתי עוד קצת ובמבטי נקלטו שלושה בנים ואיך שלא השיער הארוך הבלונדיני המתעופף של נועה.
המשכתי להתקדם וכשהייתי במרחק כמה מטרים מהם הצלחתי לקלוט מי הם.
הילדים מהשכבה שלה.
הם סגרו על נועה, עמדתי מאחוריהם וכיחכחתי בגרוני במטרה שישימו לב לנוכחות שלי, הם הסתובבו אליי.

חיוך רצחני עלה על פני

"אני מפריע?"

°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
דניאל או עומר?

קשה לי להחליט🤷‍♀️
תצביעו ותדרגו, אוהבת המון ❤️❤️!!