נקודת שבירה / גמור

-35-

בשניות אחדות הוא נעלם מהמרפסת.
הלכתי במהירות לדלת הבית, נועה התרוצצה מאחוריי מנסה לדבר איתי אבל לא היה לי ראש לזה כרגע.
הלך עליי.

צילצלתי בדלת מתכונן לזה שעומר יפתח לי את הדלת ביחד עם הפרצוף שלי.
קול סיבוב מנעול נשמע והשניות שהדלת נפתחה הרגישו לי כמו נצח.
"דניאל כפרה" עידן אמר בעודו מחבק אותי.
נשמתי לרווחה וזזתי אחורה.
עידן הזיז את מבטו למאחוריי, סובבתי את ראשי לראות על מי הוא מסתכל ונועה עמדה כועסת ופגועה.

היא עקפה אותי בגסות ורצה לחדרה.
עקפתי את עידן שעמד עדיין בפתח הבית ללא הבנה. "נועה!" צעקתי בא לעלות במדרגות אך משיכה בחולצתי הפילה אותי לרצפה. "חתיכת בן של זונה" עומר אמר בחריקת שיניים.
תפסתי בגבי שספג את המכה וניסיתי לעמוד אך עומר דרך עליי "אתה מת!" צעק בכעס.
"מה עשית לה?! אני אהרוג אותך מה עשית לה" הוסיף מרים אותי מהרצפה ומצמיד אותי לקיר.

"מה פאקינג עשית לה?!" צעק פעם נוספת.
לא התנגדתי או החזרתי לו... זה הגיע לי.
אני התנשקתי עם אחותו הקטנה וכשאני אומר קטנה אני מתכון- ממש קטנה.
אבל באותו הרגע זה פשוט הרגיש כל כך נכון ובמקום ללכת אליה ולנשק אותה שוב ושוב אני זוכה ל.... "מה אתה פאקינג עשית לה?! למה היא עלתה ככה?!" צרח חונק אותי עם ידיו נעזר בסווצרט שתלוי על גופי.

"אני.. אני.. פשוט זה כלום עומר... זה קרה ולא שמתי לב" גמגמתי בלחץ גורן לו להתפרץ בצחוק מזויף. "ועוד אתה אומר שתעזור לי לחשוב מה לעשות עם אליה, אבל במקום לעשות את זה אתה רק עושה את אחותי!" צעק בא לבעוט בי אך תפסתי את רגלו והעפתי אותו ממני.

"אני לא עושה אותה" הסברתי לו מדגיש את המילה 'עושה' בזילזול.
עד לפה. אני בחיים לא התייחסתי אליה ככה ובחיים לא אתייחס אלייה ככה. "אני פשוט... אני.." חיפשתי את המילים.
"אתה מה? בן זונה? מניאק? שקרן? אתה לא עושה אותה?! אז מה זה היה לעזאזל? מה אתה מנשק אותה? מה אתה חושב לעצמך בכלל?" צעק מושך תשומת לב של כמה נערים שבאו.
"היא פאקינג בת 15 מה אתה טיפש בכוח?!" הוסיף בצעקה.

הוא התקרב אליי מצמיד אותי לקיר.
"אל תתקרב אלייה יותר בחיים שלך, אני לא רוצה לראות אותך לידה" איים בשקט.
עיניי התרחבו בפליאה, אני חייב להגיד משהו. להתנגד. טוב, קצת קשה שהוא חונק אותי. "זה קרה רק עכשיו ואני לא יודע מאיפה זה בא... זה פשוט הרגיש לי.. נכון. אל תגרום לי להתרחק ממנה, היא חשובה לי" ניסיתי להגיע אל ליבו אבל הוא רק נחר בזלזול.

"רוצה לשמוע את מה זה מעניין לי?" עומר בשקט ומשחרר את אחיזתו בי גורם לי ליפול מטה, תפסתי בגבי שכרגע ספג את כל הפגיעות. הוא התחיל ללכת.
זה עכשיו או לעולם לא.
"אני יודע שקשה לך לקבל את זה אבל אני אוהב אותה" הוצאתי את המילים עם המעט אוויר שנותר לי גורם לו להסתובב אליי באיום.
"אל תתקרב לאחותי יותר בחיים שלך" ובכך סיים את השיחה ועלה במדרגות מעלה.

נדב בטיימינג מושלם התקרבו להמולה סביבי וכאשר ראו אותי על הרצפה מיד התערבו." אחי אתה בסדר?!" נדב שואל בעודו מושך אותי לעמידה, האנקת כאב ברחה מפי. "בערך" מילמלתי עייף. "אני אלך לעומר" עידן שראה את הסיטואציה אמר בעוד שנדב הוציא קירח מהמקפיא.

"מה לעזאזל עשית שהוא התעצבן ככה?" נדב שאל בצחקוק כאשרמהוא הניח את הקרח שעטוף היטב במגבת על האיזור הכואב בגבי.
"איי..." נאנקתי בכאב. "נישקתי את נועה" התוודתי מולו ותוך פחות משנייה הקירח זז מגבי. לפתע צחוק רועם נשמע.
"מה אתה טיפש?" שאל בעודו ממשיך לצחוק.

"כוס אמא של כולכם, אני חוזר הביתה" אמרתי בכעס לוקח את הקירח מידו. "תגיד לו שיתקשר אליי כשהוא נרגע" אמרתי לוקח את המפתחות מתעלם מכל האנשים ההולכים בבית. עליתי על הרכב נוסע חזרה לביתי.

עכשיו אני אצטרך להתרחק מנועה בגלל עומר. אני מבין שקשה לו לקבל את זה וכן אני לא בדיוק בן אדם של מערכות יחסים אבל זה לא מונע את העובדה הפשוטה שאני אוהב אותה. אני לא יכול לתת לו להרחיק ביננו.
אני פשוט אסביר לו יפה שאני אתייחס אלייה כמו שצריך... זהה לא יעבוד על מי אני עובד?
גנחתי בכעס דופק את ידיי על ההגה שוב ושוב ושוב.

הבטתי הצידה, נועה ישבה פה עד לפני חצי שעה. הרגשתי כאילו הריח שלה עוד מסתובב באוויר. תפסתי את ראשי עם שניי ידיי, כל גופי כאב וראשי הסתחרר. אני יודע שאני ועומר נשלים זה רק עיניין של זמן... עברנו דברים יותר קשים אבל מה שמלחיץ אותי פה זו נועה.
כי כן, אנחנו נשלים אבל זה לא סותר את זה שהוא לא יתן לי לראות את נועה.
מאיפה לעזאזל כל זה נפל עליי ככה?!

°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
אני יודעת שהפרק ממש קצר, סוריי....
אבל מחר יעלו שני פרקים ברצף כפיצוי!!
תצביעו ותגיבו, אוהבת המון❤️