(🚫קללות🚫)
"דניאל כדי לך מאוד להגיד לי איפה אני יכול למצוא את החתיכת מזדיין הזה" אמרתי תופס בצווארון חולצתו בעצבים.
אם הוא רק נגע בה, וואי וואי שיתחיל לכתוב צוואה עם החלקים הפנימיים שלו.
"עומר תרגע אחי, אני לא יודע איפה הוא" אמר דניאל בניסיון להרגיע אותי, שחררתי אותו בעצבים.
"כוסאמאמק" התעצבנתי מכה את הלוקר בעצבים. "אחי אולי הוא יבוא לאסוף אותה?" דניאל הציע.
"למה שהוא יבוא לאסוף אותה מה הוא אבא שלה?" שאלתי בציניות. כשאני אמצא אותו וואי וואי הוא יתחרט על היום בו הזרע של אבא שלו והביצית של אמא שלו הזונה נפגשו.
"לאידע אחי אני מנסה להעלות רעיונות תזרום" אמר מרים את ידיו כחף מפשע.
"וגם מה היא בורחת לי עכשיו? היא רוצה לשגע אותי יענו?!" צעקתי.
"תרגע אתה מאבד את זה עומר" ניסה דניאל להרגיע אותי. "אל תחנך אותי" ירקתי.
איפה היא יכולה להיות? אין סיכוי שהיא נכנסה לשיעור. הוא משפיע עליה בקלות, זה ממש לא מוצא חן בעיניי, רק אני יכול להשפיע עלייה בקלות. לא הוא.
"היא הלכה?" שאלתי את דניאל לאחר שעה של חיפושים בבית ספר, ממתי אליה מבריזה? אני מאוד מקווה בשבילה שהיא תצוץ בקרוב. "יכול להיות שהיא בורחת ממנו" הציע דניאל. הדם שלי התחמם רק מהמחשבה שהוא מפחיד אותה, את אליה.
את אליה שלי.
עוד יותר מחרפן אותי זה שאני הייתי עסוק בלהרוס את הקשר שלנו במקום להיות קצת פחות אדיוט ולהשאר לשמור עליה.
בהיתי בעצבים בגדר בית הספר, כמו פאקינג בית כלא. החניה של בית הספר קטנה, היחידים שחונים שם אלו המורים וחלק מ-י'ב.
חיפשתי במבטי את הרכב שלי, אופנוע שחור נכנס לחניה וחסם לי את שדה הראייה. הזזתי את ראשי מעט שמאלה להמשיך בחיפוש, תמיד שומם כאן.
רגע... אם תמיד שומם כאן אז מאיפה הגיע האופנוע? "אחי" קראתי לדניאל. "קלוט אל האופנוע" הוספתי וחיוך ניצחון עלה על פניי. "מישהו ראה את האופנוע פעם?" דניאל פנה אל שאר הקבוצה. "לא שזכור לי" ענה עידן.
"היינו יודעים" הוסיף נדב. דניאל שלח לי חיוך זדוני. "אני אבדוק את זה" קבעתי זורק את הסיגריה שלי על האדמה מועך אותה ברגלי.
"דניאל תבוא איתי, תזהה אותו ואני אוכל לגרום לכך שאף אחד לא יזהה אותו יותר" הוא הינהן וקם גם הוא.
הלכנו אל עבר החניה, כאשר התקרבנו האיש הוריד את הקסדה חושף את פרצופו.
"זה הוא" אמר דניאל "מה הסיכויים?" הוסיף בשאלה.
"כנראה שאפילו אלוהים רוצה שאני אשבור אותו" עניתי מצחקק.
"חכה פה, אני אלך לבד" אמרתי לדניאל, הוא היסס לדקה והנהן. בעודי מתקדם לדורון חיוך ניצחון כבר עולה על פניי.
שעת הנקמה.
יצאתי מהשער מתקדם לעבר החניה.
דורון הוריד את הקסדה ושרק לעבר הכניסה השנייה לחניה, משם יצאה אליה מתהלכת בלחץ לכיוונו.
כעס טהור עלה בעייני, מה היא עושה שם?
הוא התקרב ותפס במותנייה. רק לי מותר.
YOU ARE READING
נקודת שבירה / גמור
Romanceבבת אחת הצמדתי אותה לקיר שם את ידיי בצידי גופה. "את רוצה לשחק איתי?" שאלתי משועשע מרים את גבותיי. "אני באמת שואל, את מנסה לחרפן אותי?" היא הסתכלה הצידה, מקמטמת את מצחה ומתחמקת ממבטי. "מה את אומרת על להפסיק לשחק איתי את המשחקים המפגרים שלך?" שאלתי בכ...
