אחרי שיחה ארוכה ומייאשת עם נועה שהסתיימה בכעס משני הצדדים ירדתי ללמטה, פוגש את עידן, נדב ועוד כמה חברים שלנו. חיבקתי אותם והוצאתי לי מהמקרר בקבוק בירה, הם ישבו בסלון מדפדפים בטלויזיה בניסיון למצוא משהו נורמלי לראות. "וואי כוסעמק מה נסגר עם הטלוויזיה הזאת" דולב אמר בכעס בעודו צוחק מעט.
דולב זה איזה ילד שתמיד בא לשבת איתנו במחששה... דווקא נחמד.
"עומר באמא שלך תשים לנו את המשחק של הפועל" אמר גורם לי לפרוץ בצחוק.
"בבית הזה לא אומרים אפילו את המילה הפועל! טפוווו גועל נפש" אמרתי יורק בכאילו שלוש פעמים. "לך לך יא אוהד ביתר דוחה" באתי לענות לו אך ניראל קטעה אותי. "טוב סתמו, אני רוצה סרט" היא אמרה חוטפת ממנו את השלט.
"תשימי המסור" חברה שלה אמרה לה בהתלהבות, אותה אני לא מכיר, נראת סתם עוד איזו יצורה. "על מה הסרט?" עידן שאל פותח חטיף במבה ודוחף כמה לפה. חיוך ערמומי עלה על פנייה של החברה של ניראל "חכה ותראה". האור נכבה וכל הסלון החשיך.
הסרט התחיל כאשר גבר שכנראה הרגע חתכו לו את הרגל זוחל בכאב ויסורים על רצפת ברזל בחושך כמעט מוחלט.
ניראל זזה ממקומה בשקט עוברת לספה ומתיישבת לידי. היא חייכה אלי ולקחה לגימה מהבקבוק בירה שבידי, מה היא חושבת לעצמה? קימטתי את מצחי מתעלם ממה שקרה ברגע זה ומתמקד בסרט.
"השם ירחם מה זההה" ניראל צעקה בבהלה מחזיקה בידי כשהגיע קטע שקדחו לשני אנשים בראש עם קסדה כאשר הם חותכים כמה שיותר בשר מעצמם בשביל לא למות.
היא חיבקה אותי חזק, אולי בכל זמן אחר הייתי נהנה מהמגע שלה, אבל ברגע זה רק חשבתי על כמה המגע שלה שונה משל אליה.
אני לא מוכן לוותר עליה בגלל מור המתרומם הזה. זה פשוט לא יקרה, סוף פסוק.
אנחנו מחר נדבר ואני אסביר לה הכל.
"די שמישהו יעביר את הזוועה הזו" ניראל צעקה וקולות בהלה נשמעו מכל עבר, הסכינים ננעצו בעיניים של האישה בסרט "די דייי אלוהים ישמור מה זההה" בשלב הזה כבר הלכתי למטבח בלי שמישהו שם לב, מתכנן לשבור את השגרה בכמה שוטים של וודקה.
בקושי רב ניסיתי למצוא את ארון המשקאות שלנו, היה חשוך מידי ואני לא בן אדם מוכשר בלמצוא דברים בחושך. לבסוף מצאתי את הארון מכניס את היד פנימה בחיפוש אחר הוודקה. אפשר להגיד למזלי שבלזהות בקבוק וודקה בחושך אני מאוד מוכשר.
לקחתי כוסות שתייה חריפה מהשייש והתחלתי ללכת בחזרה לסלון. רק איך אני מגיע לשם?
האור היה חשוך והדרך חזרה לסלון הרגישה לי כמו נצח.
'תרגע עומר, זה רק סרט' אמרתי לעצמי בניסיון להרגיע אותי.
'לא יקפוץ עליך איש קטן על אופניים'. קולות חריקה נשמעו מצד שמאל שלי, הצללים בחושך נראו לי כמו שדים או ליצנים או... אלוהים תנשום עמוק! הכל בסדר!
נכנסתי לסלון וכולם ישבו מול הטלוויזיה מפוחדים. "מי רוצה להשתחרר קצת?" שאלתי צועק ומעיף את הבקבוק וודקה מידי ותופס.
"אללההההה" עידן צעק מסדר את הכוסות בשורה, פתחתי את הבקבוק מוזג מעט בכל כוס.
כולם לקחו במהירות שוט, וכך המשכנו עוד ועוד כוסות. "לא אל תלכי לשם טיפשה!" חברה של ניראל צעקה בכעס. "היא כמו סתומה הלכה וואי" המשיכה.
.
.
.
.
הסוף של הסרט הגיע. הגעתי למצב שאני מחובק עם פאקינג נדב, אולי מהפחד או מהשיכרון. "אמאלה אמאלה" נדב אמר רועד בפחד בין ידיי. "תחזיק אותי" צעק נצמד אליי ואני עונה למבוקשו ולא משחרר. "אל תעזוב!" לחשתי בפחד עוצם את עיניי בחלק האחרון.
הסרט נגמר ואיתו גם הלב שלי.
בום בום. בום בום. בום בום.
דפיקות ליבי המהירות נשמעו בכל רחבי החדר מגיעים לקצב אחיד ומהיר עם שאר הנוכחים בחדר.
בום בום. בום בום. בום בום.
הטלוויזיה לפתע נכבאה.
"מי עשה את זה?!" לחשתי בפחד.
ברגע זה הכל היה חשוך.
"די נו זה לא מצחיק תדליקו את האור" ניראל לחשה בפחד.
כולנו היינו צמודים ושיכורים.
היה שקט... נורא.
סיעה קרה נטפה מצחי וירדה מטה.
כל גופי רעד.
קול חריקה נשמע מהמשך הבית.
"אמאלה! אני רוצה הביתה" חברה של ניראל לחשה בפחד מתנשפת במהירות. "מה זה היה?!" עידן שאל נצמד לניראל וחברתה. "יהרגו אותנו, אנחנו נמות זהו אני זל, תגידו לאמא שלי שאני אוהב אותה" נדב אמר מבולבל ופוחד עד עימקיי נשמתו.
עוד קול חריקה נשמע ואיתו נלוו קולות בהלה.
קול נקישות רגלים נשמע והתקרב והתקרב והתקרב.
בקושי נשמתי.
ואז כשהקולות הגיעו לסלון הן הפסיקו לפתע.
"אעאעאעא!!"
"אעאעאעא!!"
"אעאעאעא!!"
"אעאעאעא!!"
האור נדלק.
"תגידי לי את מטומטמת לגמרי?!" שאלתי את נועה כשגופי לאט לאט נרגע.
כולם נשפו בהקלה.
"מה עובר עליכם?!" נועה שאלה המומה.
הסתכלתי הצידה מופתע לגלות שאני ונדב במרחק נשימה אחד מהשני.
זזנו במהירות כל אחד הצידה במבוכה.
"חשבנו שאת המסור" ניראל התוודה בהקלה שמעורבבת הבושה.
"אתם שיכורים? טוב אני הולכת לישון!" אמרה המומה חוזרת לחדרה.
כולנו היינו בשקט... מביך.
"מי הטיפש שבחר את הסרט הזה?!" ניראל צעקה חותכת את האוויר.
°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
כל פעם מחדש שאני עוברת על הפרק הזה אני מתה מצחוק. אהבתם אהבתם?
תספרו לי בתגובות ותצביעו!!!
אוהבת המון😍
YOU ARE READING
נקודת שבירה / גמור
Romanceבבת אחת הצמדתי אותה לקיר שם את ידיי בצידי גופה. "את רוצה לשחק איתי?" שאלתי משועשע מרים את גבותיי. "אני באמת שואל, את מנסה לחרפן אותי?" היא הסתכלה הצידה, מקמטמת את מצחה ומתחמקת ממבטי. "מה את אומרת על להפסיק לשחק איתי את המשחקים המפגרים שלך?" שאלתי בכ...
