הגענו לביתה של אליה לאחר חפירות רבות כמובן מהצד שלה. "נו תפתח" אליה האיצה בי כאשר היא בולסת עוד ועוד מהחבילת שוקולד שבין ידיה. "אני לא יכול יותר, רדי ממני" התלוננתי עייף והיא בתנועה מהירה קפצה אחורה, הסתובבתי אחורה בפחד. "אלוהים אליה חשבתי שנפלת" היא ציחקקה בעודה עוקפת אותי במהירות ופותחת את דלת ביתה.
כל הכבוד לי ולמזל הגדול שלי, אמא של אליה עמדה למולי. "הי" מילמלתי במבוכה מגרד את העורף שלי.
איפה האדמה שתבלע אותי עמוק פנימה?
"או שלום לכם" אמרה בחיוך ולאחר שהיא בהתה בי קצת הוסיפה "אתה... עומרי, נכון? החבר הקודם של רונה אחיינית שלי?" בלעתי בכבדות את רוקי, ידה של אליה מצאה את ידי ושילבה את אצבעותינו ביחד. "עומר וכן" תיקנתי אותה. "אתה נראה ילד מקסים" אמרה לי בחיוך.
עיניי התרחבו "תודה" אמרתי בחיוך, היא זזה הצידה ואליה הובילה אותי לחדרה. "אנחנו נלך לחדר" אליה קטעה את שיחתנו ומשכה אותי לעבר חדרה. "רגע! אתם לא רוצים לאכול?" אמא של אליה עצרה אותנו.
אליה הסתכלה עליי מהססת סימנתי לה בעיניי שאני לא רוצה. "אנחנו נוותר, תודה בכל מקרה" היא הודתה לאמא ומשכה אותי פעם נוספת לעבר חדרה, הפעם בהצלחה.
"תגידי אח שלך בבית?" שאלתי מעט לחוץ.
היא הסתכלה עליי בתהייה בוחנת את כולי. "לא... למה?" שאלה חושדת. נשכתי את פנים הלחי שלי בלחץ חושב על תשובה שנונה.
מה כבר יש לי להגיד? נמאס לי לשקר לה.
"סתם... רציתי לשחק איתו בסוני" מילמלתי את השקר בקושי רב על לשוני.
אליה הינהנה בעודה סוגרת דלת חדרה.
היא נשכבה על מיטתה כאשר חבילת השוקולד עדיין בין ידייה. "נראה שאמא שלי מחבבת אותך אבל אל תעוף היא אוהבת את כולם" שינתה נושא בצחוק ולקחה ביס מהשוקולד. "שחררי מהשוקולד כבר, שעה את אוכלת את זה" רטנתי בכעס וגבותיה התכווצו בכעס.
"אני אסיים אותו כשאני אסיים אותו! לא לימדו אותך שאסור לזרוק שוקולד לפח?" צחקתי מושך אותה אליי לעמידה ומניח נשיקה קטנה על פיה. "עכשיו אני לא יכול לנשק אותך, יש לך טעם של שוקולד" קרצתי לה וזזתי אחורה.
"הייייייי" אמרה בכעס. "אתה כן יכול" הוסיפה מושכת אותי אלייה אך רעש זכוכית מתנפצת נשמע מרחבי הבית.
הסתכלנו אחד על השנייה ללא הבנה "כדי שנבדוק" אליה אמרה במהירות ויצאה החוצה לבדוק מה קרה, הלכתי בעקבותיה. "מור נו באמת! כמה פעמים אמרתי לך שאתה לא יכול לשחק בכדור בבית" היא צעקה.
לפני שהספקתי לחזור על עקבותיי לעבר חדרה של אליה הוא קלט אותי ומידית חיוך ערמומי עלה על פניו. "צודקת אני מצטער, אני אנקה פה" הוא הרים את החתיכות השבורות של הכנראה צלחת שנשברה.
"עומר יש מצב אתה עוזר לי פה, פשוט המכות שהביאו לי אני בקושי מצליח להתכופף" ביקש נאנק בזיוף מכאב.
שלחתי לו מבט מאיים והתכופפתי לעזור לו "אתה יודע שאתה יכול לספר לעומר מי עשה לך את זה, הוא בטוח ילך לטפל בהם" אליה הסבירה למור, ריכזתי את מבטי ברצפה אוסף לאט לאט את החתיכות השבורות.
תנשום עמוק, הכל יהיה בסדר.
"לא זה לא רעיון טוב" מור ענה לה, שיט.
זיעה קרה התחילה להצטבר במצחי. "מה למה?" אליה שאלה בחיוך תמים. מור שלח לי מבט ערמומי ונעמד בחזרה נשען על השולחן הגבוה.
YOU ARE READING
נקודת שבירה / גמור
Romanceבבת אחת הצמדתי אותה לקיר שם את ידיי בצידי גופה. "את רוצה לשחק איתי?" שאלתי משועשע מרים את גבותיי. "אני באמת שואל, את מנסה לחרפן אותי?" היא הסתכלה הצידה, מקמטמת את מצחה ומתחמקת ממבטי. "מה את אומרת על להפסיק לשחק איתי את המשחקים המפגרים שלך?" שאלתי בכ...
