נקודת שבירה / גמור

-43-

חזרה לנקודת מבט- עומר

"ברוך השם העינויי נגמר, שקלתי כבר לקפוץ מהחלון" דניאל אמר בעודו שם את התיק על הגב, צחקקתי יוצא מהכיתה מחכה שדניאל יבוא גם. "אני חייב סיגריה" אמרתי מוציא את החפיסת סיגריות מהתיק ומעביר לכיס. עברנו במסדרון וחיפשתי במבטי את אליה אבל כמו ממקודם לא מצאתי אותה.

הגענו למחששה, עידן, נדב ודולב ישבו וצחקו בינהם.
אני ודניאל התיישבנו על הספה מדליקים סיגריה, לקחתי שאכטה מסתכל על ההולכים והשבים בחצר אליה לא כאן.

אתמול היא השתגעה לגמרי, אני לא יודע מה קרה לה אבל ברור שהיא הסתבכה במשהו. "אחי" קראתי לדניאל "אתה יודע איפה אליה?" שאלתי והוא קימט את מצחו "למה שאני אדע?" הוא ענה לי בשאלה.
"לא יודע, אתמול זה היה נראה כאילו אתם בקשר כבר המון זמן" אמרתי ואז זה הציף אותי. ברור! איך לא קלטתי?
הוא כועס עליי כי אתמול סגרנו שהוא לא מתקרב יותר לנועה.

נעמדתי במהירות מתקרב אליו "אתה עשית לה משהו נכון? החזרת לי כי אני לא מסכים לך לזיין את פאקינג אחותי!" אמרתי בקול רם והמבטים של נדב עידן ודולב מיד הגיעו אלינו.
"אל תערב את נועה" דניאל ענה מאופק "אתה יודע שלא עשיתי לה משהו או לאליה" אמר נעמד גם.

"אז למה אליה לא רצתה לדבר איתך יותר? אה? ככה סתם פתאום?!" שאלתי מתקרב אליו עוד "אין לך תשובה? מה קרה בלעת את הלשון?" שאלתי מצחקק בזיוף.

הוא בלע את רוקו בכבדות מסתכל על הרצפה, מה הוא לא מספר לי?
"או שקרה משהו אחר..." מילמלתי בוחן אות דניאל, הוא הרים את מבטו אליי ומבטינו הצטלבו, הוא משקר.

"אתה יודע מה קרה לה, אתה יודע למה היא אמרה לך לא לדבר איתה" אמרתי כשההבנה הכתה בי. "אתמול הייתי בבר במועדון ואז ראיתי אותה יושבת לבד, רציתי לשאול אותה למה היא שם לבד ואז מישהו בא להתיישב לידה. זה היה נראה שהם מכירים המון זמן, הוא רצה להשכיב אותה, הוא הטריד אותה כל כך עד שהייתי חייב להתערב" פניי האדימו, נעלתי את כפות ידי לאיגרופים. "הלכנו מכות והוא תפס אותה ומשך אותה החוצה, הפעם הבאה שראיתי אותה היא אמרה לי לא להתקרב אלייה יותר" הוא סיים לדבר בוחן את הבעתי. "אתה צוחק עליי?" שאלתי מצפה שיענה כן. "לא" אמר ובשלב הזה כבר לא הייתי שם.

הלכתי במהירות לעבר הלובי של התיכון, היא צריכה לתת לי כמה הסברים.
מי מספיק אהבל בשביל להטריד את אליה שלי? כולם יודעים שהיא איתי.
אנשים מחפשים למות?

אליה!" צעקתי כאשר קלטתי אותה יושבת בפינה מרוחקת בלובי, הלכתי אלייה במהירות.

כאשר היא קלטה אותי פחד הציף את פנייה. כולי הייתי אדום ורק רציתי להרוג מישהו.

תפסתי בידה ובאותו הרגע צעקת כאב יצאה מפיה "מה קרה?" שאלתי לא מבין, לא החזקתי חזק.
עינייה התרוצצו בכל מקום חוץ מעלי. הרמתי את ידה והיא נאנקה בכאב, מה יש לה ביד? הפשלתי את חולצתה מופתע לגלות סימנים אדומים וסגולים על כל ידה.

מבטי עבר במהירות לפנייה של אליה "מה קרה לך ביד?" שאלתי מאופק, היא לא ענתה.
"אליה מה פאקינג קרה לך ביד?!" הפעם צעקתי, היא נרתעה וגופה רעד.

הייתי כועס מידי בשביל להירגע "אליה מי עשה לך את זה?!" שאלתי כועס.
"סתם..." היא מילמלה, פרצתי בצחוק מזויף "אל תזייני תשכל" אמרתי בשקט שהיה יותר רועש מצעקה.
"מי עשה לך את זה?" שאלתי בשקט, היא לא ענתה "אליה מי עשה לך את זה!!----" "ד...ד...דורון!" עייני התרחבו בפליאה, גופי קפא. "הוא חזר! הוא חזר והוא לא מפסיק, הוא כל הזמן מוצא אותי ומתחילה לומר לי דברים" אמרה כשדמעות מציפות את עינייה "אני לא יודעת מה לעשות עומר, בבקשה אני מתחננת תעזור לי, הוא הוא השתנה הוא... מפחיד אותי" הסבירה בבכי.

משכתי אותה אליי לחיבוק. "אני פוחדת, אני לא יודעת מה לעשות" אמרה מחזיקה בחולצתי חזק. "איפה הוא?" שאלתי מאופק.
הוא העיז להרים עלייה יד?
הוא מספיק טמבל בשביל לעשות את זה? "אני... אני לא יכולה להגיד לך" היא אמרה בין הדמעות.

תרגע עומר, תנשום עמוק.
"אליה את תגידי לי עכשיו איפה הוא" קבעתי בשקט נועץ את עייני בעינייה.
"אני לא רוצה שיקרה לך משהו" היא מילמלה בבכי קמה ונעמדת כמה סנטימטרים ממני "אני לא רוצה שהוא יעשה לך משהו" הוסיפה הולכת אחורה עוד צעד ועוד צעד ועוד צעד..
"אליה איפה הקוקסינל הזה?!" שאלתי נעמד גם.

רתחתי. רציתי להרוג אותו.
"אני... אני מצטערת" היא זרקה לאוויר מסתובבת ורצה החוצה. כוסעמק למה היא חייבת לסבך הכל?

°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°

פרק קצר לפני הצום!!
צום קל ומועיל לכל מי שצמה❤️
סליחה אם פגעתי פה במישהי והמשך יום קסום🌸.
אני מקווה שאני אצליח לעלות פרק ביום חמישי בבוקר.