𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞

פרק 64

נ.מ דניאל:

היום הורידו לי את הגבס מהיד והרגל. עדיין אסור לי לאמץ אותן יותר מדי אבל לפחות עכשיו אני יכול לזוז בכוחות עצמי. כשהייתי בבית החולים תכננתי לעשות משהו כשאני אחלים. היום אני אתחיל לעבוד על זה.
מחר אני אחזור לעבוד במשרד ולא מהבית, יש לי טונות של עבודה שפספסתי בזמן שהייתי בקומה.

אמה עסוקה בלארוז את הדברים שלה, הצעתי לעזור לה אבל היא סירבה. הזמנו מונית ונסענו לבית שלי.
עלינו במעלית "מרגיש כאילו לא הייתי פה שנים" אמרתי. "אני יודעת" היא אמרה ונכנסנו פנימה.

חיבקתי אותה, סוף סוף עומד על רגליי
"אני אוהב אותך" לחשתי באוזנה היא הניחה את ראשה על החזה שלי וכרכה את ידיה סביבי.
"אני אוהבת אותך יותר" היא אמרה בשקט.

"אני כבר צריכה ללכת לעבודה"
"אני אלווה אותך" הצעתי
"אמרו לך לא לאמץ את הרגל" היא השיבה
"אני לא מאמץ אותה, גם ככה יש לי סידורים לעשות"
"אז בוא ניקח מונית"
"בסדר מבחינתי" עניתי והזמנו מונית שוב.

היא ירדה במקום עבודתה ואני המשכתי עם הנהג לעשות את הסידורים שלי. לקח לי כמה שעות לסיים עם הכל. חזרתי הביתה והספקתי לעבוד עוד קצת. אני צריך אישור רופא בשביל לחזור לנהוג. לקראת השעה 22:00 הזמנתי מונית לעבודה של אמה וסימסתי לה שהמונית שם בשבילה. נכנסתי להתקלח.

לא עבר הרבה זמן והיא הגיעה הביתה.
"התגעגעתי אליך" היא אמרה ונפלה על הספה בכוונה.
"גם אני, איך היה בעבודה" שאלתי
"מתיש" היא נאנחה
"הרבה יותר קשה בלי ג'וש" היא הוסיפה
"אמילי אמרה לי שמחר תבוא עובדת חדשה, אני מקווה שהיא תהיה נחמדה."
"יהיה בסדר" עניתי

עלינו לחדר והיא נכנסה להתקלח. היא יצאה אחרי חצי שעה "התגעגעתי למקלחת הזאת" היא אמרה.
היא הייתה עטופה במגבת לבנה, שערה היה רטוב ומים נטפו לאורך גופה והיא נראתה רעננה וזוהרת, סגרתי את החלון במהירות. קמתי מהמיטה ועמדתי מולה, העברתי את שערה הרטוב למאחורי אוזנה ונישקתי אותה "יש לי הפתעה בשבילך" אמרתי וחזרתי למיטה.

היא לבשה טי שירט שחורה שלי עם טרנינג אפור
ובאה לידי "אני כל כך גאה בך" היא אמרה
"מה?" אמרתי בצחוק
"ברצינות, אני גאה בך שעברת את כל התקופה הזאת מאז התאונה, אני יודעת שהיה לך קשה ובכל זאת עברת את זה" היא אמרה
"אני אוהב אותך" אמרתי ונישקתי אותה באגרסיביות שגרמה לה לצחקק.

קמתי מהמיטה והבאתי לה שקית קטנה.
"אתה יודע שאני לא יכולה לקבל מתנות" היא אמרה
"חשבתי שעברנו את השלב הזה" השבתי
"בסדר" היא מלמלה בחוסר וודאות
היא הוציאה מן השקית קופסה קטנה ופתחה אותה
"זה מדהים" היא הסתכלה והוציאה את השרשרת שתואמת לעגילים שקניתי לה בפעם הקודמת.
"אבל אני לא יכולה לקחת את זה" היא אמרה והחזירה את השרשרת לקופסתה.
"לא, אני לא לוקח אותה חזרה" סירבתי לסירובה
"אבל זה יותר מ-" היא אמרה וקטעתי את משפטה
"אני אוהב אותך וזו הסיבה שקניתי לך את זה, אני לא מוכן לקבל אותה חזרה." אמרתי בהחלטיות
היא הסתכלה עליי כדי לוודא שזה בסדר והנהנתי בראשי. היא חיבקה אותי "תודה, אני אוהבת אותך הכי בעולם" היא אמרה.
ענדתי לה את השרשרת ונישקתי אותה.

קמתי מוקדם בבוקר והתארגנתי לעבודה, אני מרגיש כאילו לא לבשתי חליפה במשך שנים. נישקתי את אמה שעדיין ישנה, הזמנתי מונית ונסעתי לעבודה.
הגעתי לעבודה, שמעתי הרבה ברוכה הבאה מהעובדים האחרים, הודיתי לכולם והתחלתי לעבוד.

אחרי כמה זמן אחד העובדים דפק על דלת משרדי
"כן" אמרתי בקול רם כדי שיכנס וכך הוא עשה
"אדוני, אני והעובדים האחרים חשבנו שכדאי שנעשה מסיבה לכבוד החזרה שלך לעבודה ואנחנו צריכים את האישור שלך בשביל זה" הוא אמר
"תשמע, אני מעריך את זה מאוד אבל זה לא הכרחי" עניתי.
"בבקשה בוס, זה יהיה גם גיבוש טוב לעובדים" הוא הוסיף
"בסדר" ויתרתי
"אני לא רוצה שום דבר מוגזם" הוריתי
"בסדר, תודה רבה" הוא אמר ויצא
אני הולך להתחרט על זה.

המשכתי לעבוד. החלטתי להישאר עד מאוחר היום, אני צריך להשלים את הפערים ולעבור על הרבה דברים שנעשו בזמן שלא הייתי. עבדתי עד הלילה, כולם כבר עזבו. כשסיימתי עם כל העבודה הזמנתי מונית ובמקום לנסוע הביתה נסעתי לעבודה של אמה כדי לאסוף גם אותה בדרך. התקשרתי אליה, היא אמרה שהיא כבר יוצאת.

אחרי כמה דקות היא באה ונסענו. עלינו הביתה.
"אתה נראה עייף" היא אמרה והנהנתי בראשי
"איך הייתה העובדת החדשה?" שאלתי
"לא נחמדה" היא ענתה בקצרה
"אל תדאגי, אני בטוח שזה יסתדר." אמרתי
"כן.." היא אמרה בשקט

נכנסתי להתקלח, אחרי כמה דקות נשמעה דפיקה בדלת והיא נפתחה "אמה?" שאלתי
"אפשר להצטרף אליך?" היא שאלה
"את לא צריכה לשאול אפילו" אמרתי בחיוך והיא צחקה, היא פשטה את בגדיה והצטרפה אליי במקלחת.

"אנחנו צריכים לעשות את זה לעיתים קרובות יותר" אמרתי כשיצאנו מהמקלחת שנינו עטופים במגבות
"לגמרי" היא הסכימה ונישקה אותי. הרמתי אותה והיא כרכה את רגליה סביבי, הסרתי ממנה את המגבת וכך גם היא עשתה לי, השכבתי אותה על המיטה ונישקתי אותה, היא נישקה את צווארי והעברתי את ידיי לאורך גופה. נכנסתי ויצאתי כל הלילה.
היא מדהימה.

צלצול השעון המעורר העיר אותי. אני מופתע שקמתי בזמן, הייתי בטוח שאני אני לא אקום, בכל מקרה אני עייף. התלבשתי והתארגנתי לעבודה, נישקתי את אמה ויצאתי.

בדרך פול התקשר אליי
"הלו" עניתי
"בוקר טוב גם לך. יש לי הפסקה בשתים עשרה אז אני בא לעבודה שלך" הודיע
"סבבה, תביא קפה" אמרתי וניתקתי

עבדתי כל הבוקר וכמו שהוא אמר הוא בא ב12 עם קפה. הוא ישב בפינת ישיבה בצד של המשרד בזמן שאני המשכתי לעבוד
"מישהו פה נהנה אתמול בלילה" הוא אמר וחייך
הסתכלתי עליו ולא הבנתי למה הוא מתכוון והוא הצביע על הצוואר "שקט כבר" אמרתי וזרקתי עליו דף מיותר שקימטתי לכדור כדי להשתיק אותו.
"שיט" אמרתי בשקט
"מה יש?" פול שאל
"אני על 5 אחוז" אמרתי
בסוללה שנשארה לי שלחתי לאמה הודעה אם היא יכולה להקפיץ לי מטען לעבודה, היא בטח עדיין ישנה.