פרק 18

337 22 0
                                    

נ.מ דניאל:

אמה הסבירה לי למה היא צריכה עבודה חדשה, הצעתי לעזור לה כמה פעמים והיא המשיכה לסרב.
עצרתי בבית שלה, יצאתי מהאוטו, פתחתי לה את הדלת וליוויתי אותה לכניסה של הבית שלה.

"אתה רוצה להישאר? גם ככה אנחנו נלך ביחד להביא את קים והיילי" היא הציעה
"בטח" עניתי ונכנסתי, ישבנו בספה
"את יודעת.. קים חושבת שיש לך חבר" אמרתי
"איך היא הגיעה לזה?!" היא אמרה וציחקקה
"כי הערת אותה פעם אחת והיה לך ריח של סבון לגברים" צחקתי, והיא צחקה אפילו יותר
"יש לך צחוק חמוד, את צריכה לצחוק יותר" אמרתי ברצינות אבל חייכתי, היא לא ענתה והמשיכה לצחקק

צליל של הודעה נשמע מהטלפון של אמה, היא הרימה אותו לבדוק ונראתה מבולבלת.
"מי זה?" שאלתי
"היי אמה, זאת לקסי חברה של טום, את נראית ממש חמודה, רציתי לשאול אם בא לך להיפגש מתישהו?" היא הקריאה את ההודעה בקול
"איך בכלל יש לה את המספר שלי?" היא כיווצה גבות ואחרי כמה שניות היא הסתכלה עליי במבט מאשים
"זה אתה, נכון?" היא אמרה
"כן" התוודתי "מה שלחת לה?" שאלתי
"שלחתי לה שאני אשמח להיפגש ושתכתוב לי מתי היא יכולה" היא ענתה

אחרי בערך שעה או יותר נסענו להביא את קים והיילי, הן ירדו מהאוטובוס של הבית ספר, אמה יצאה מהמכונית והתקדמה לעברה של קים במהירות, היא חיבקה את קים בחוזקה, לקחה את התיק הגדול מגבה של קים והחזיקה אותו, אני יצאתי ועזרתי להיילי עם התיק, נכנסנו כולנו לאוטו, אמה ישבה לידי, מקדימה, היילי וקים מאחורה.

הורדתי את אמה וקים בבית שלהן ואני והיילי בבית של ההורים שלי, נשארתי שם כמה שעות, השעה הייתה כבר 19:30, יצאתי מהבית ונכנסתי למכונית שחנתה בין שני הבתים, התקשרתי לאמה:
"את מוכנה? אני בחוץ"
"מה?"
"אנחנו הולכים"
"לאן?"
"את הולכת להתפטר מהבר ואני בא איתך"
"אבל-"
"בלי אבל, פשוט בואי. אני מחכה בחוץ" אמרתי וניתקתי.

אחרי 5 דקות היא יצאה מביתה, עדיין לבושה בחולצה שלי ובטייץ השחור, שיערה אסוף בקוקו גבוה.
היא נראית מדהים, היא אפילו לא מבינה עד כמה.
היא נכנסה למכונית וישבה לידי, התחלתי לנסוע, היא נראתה שקועה במחשבות ולא רציתי להפריע לה.

עצרתי את המכונית סמוך לבר, נכנסנו אליו, היא לקחה נשימה עמוקה ודפקה על דלת שכתוב עליה "משרד", פתח לנו את הדלת בחור שמנמן מבוגר,
אמה נכנסה ואני איתה, הוא ישב על כסאו ונשען
"מה את רוצה?" הוא שאל בגסות רוח "אם זה העלאה אז התשובה היא לא" הוא אמר
"מה? לא, אני לא יכולה להמשיך לעבוד פה" היא ענתה, הוא הזדקף בכיסאו
"מה זאת אומרת לא יכולה? למה?" הוא שאל בסקרנות
"אני מעדיפה ש-" היא התחילה להגיד באי נוחות וקטעתי את דבריה
"היא פשוט לא רוצה להמשיך לעבוד פה" אמרתי מעט בתוקפנות והיא הסתכלה עליי מעט מופתעת
"כן" היא הסכימה עם דבריי
"החלטה שלך" הבוס שלה אמר.

אחרי זה יצאנו וחזרנו למכונית, התחלתי לנסוע
"תודה" היא אמרה
"כבר אמרתי לך מיליון פעם שאת לא צריכה להודות לי" אמרתי בקול מיואש והיא ציחקקה
"לאן אתה נוסע?" היא שאלה
"את לא עובדת עכשיו אז נלך לאכול ולחגוג את זה" עניתי
"זה לא משהו שאמורים לחגוג"
"במקרה הזה כן"
"מה שתגיד" היא אמרה
"מה בא לך לאכול?" שאלתי
"לא אכפת לי" היא ענתה
"רוצה פיצה?" שאלתי
"סבבה" היא ענתה ונסענו למסעדת פיצה במרכז העיר

הגענו למסעדה, הזמנו פיצה וישבנו לאכול
"זוכרת איך נפגשנו?" אמרתי
"איך אני יכולה לשכוח, אתה לא מבין כמה פחדתי" היא אמרה וצחקה קצת, צחקתי גם
"אתה קולט שכבר עברו חודשיים מאז" היא אמרה
"באמת עבר כל כך הרבה זמן מאז?!" שאלתי והיא הנהנה בראשה
"בטח ממש שנאת אותי אז" היא אמרה
"אני אף פעם לא יכול לשנוא אותך" אמרתי
"אני שפכתי עליך 3 משקאות!" היא צחקה
וצחקתי גם, החיוך שלה מאיר את החדר.

סיימנו לאכול והחזרתי אותה הביתה.
היא כל כך יפה, מבפנים ומבחוץ.
החיוך שלה מהסוג הזה שכשהיא מחייכת אי אפשר שלא לחייך.

דיברתי עכשיו עם טום ופול, קבענו להיפגש מחר בצהריים אצל פול, אני צריך להשלים את כל היום הזה שלא עבדתי. עבדתי עד שעה 3:00 והלכתי לישון.

קמתי לעבודה, כשסיימתי לעבוד נסעתי לפול, טום כבר היה שם.
"איפה היית אתמול? לא ענית כל היום" פול שאל
"הייתי עם אמה" אמרתי
"כל היום?" טום שאל
"לא, הייתי גם אצל ההורים שלי" עניתי
"בזמן האחרון אתה מבלה הרבה עם אמה אה?" אמר פול וקרץ
"היא שכנה של ההורים שלי אז אנחנו רואים אחד את השני יחסית הרבה" עניתי
"אתם יוצאים?" שאל טום
"לא" עניתי בקצרה
"היית רוצה לצאת איתה?" פול שאל
"כן, היא שונה מכל מי שהייתי איתה עד עכשיו" עניתי "שונה בקטע טוב" הוספתי
"אז למה אתם לא יוצאים?" אמר טום
"היא רק נפתחה אליי ואני לא רוצה ללחוץ עליה" אמרתי

ישבנו ודיברנו עוד קצת, טום סיפר שהוא ולקסי עוברים לגור ביחד. פול יוצא עם מישהי חדשה אבל כמו שאני מכיר אותו זה לא יחזיק הרבה זמן.

אחרי שהיינו אצל פול נסעתי לארוחת ערב אצל ההורים שלי, מעניין אם אמה תבוא היום?

𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞Where stories live. Discover now