פרק 66

258 17 0
                                    

נ.מ דניאל:

השבוע התוכנית שלי תצא לפועל, חשבתי על זה במשך הרבה זמן והיום זה יתחיל, לא סיפרתי לאף אחד עדיין. היו קצת בעיות עם העבודה של אמה, הבוסית שלה לא הסכימה לשחרר אותה לשבוע שלם אבל דאגתי לזה ועכשיו הכל בסדר.

ארזתי מזוודות, לי ולאמה, היא לא יודעת כלום על זה.
היא תחזור הביתה ולא תבין מה קורה. הורדתי אותן לסלון ועכשיו נותר רק לחכות שהיא תגיע.

לא עבר הרבה זמן והיא הגיעה. היא הגיעה במונית שהזמנתי, הסברתי לנהג מראש בדיוק לאן לנסוע. והשקפתי מהחלון כדי לראות מתי היא תגיע.
כשראיתי אותה ירדתי למטה במהירות עם המזוודות, הכנסתי אותח לתא המטען ונכנסתי למונית יחד עם אמה.

"מה קורה כאן?" היא שאלה
"דניאל? לאן אנחנו נוסעים?" היא שאלה בבלבול
"זאת הפתעה" עניתי והחזקתי את ידה
"אני לא מבינה" היא אמרה
"פשוט תסמכי עליי" אמרתי והסתכלתי בעיניה
"בסדר" היא נאנחה.

הגענו לשדה התעופה, גררתי את שתי המזוודות
"אנחנו טסים? לאן?" היא שאלה
"זאת הפתעה" עניתי
"אבל מה עם קים?" היא שאלה
"מה איתה?" שאלתי בבלבול
"אני מפחדת להיות רחוקה בזמן שהיא עם טד"
"אל תדאגי, אני בטוח שלא יקרה כלום ואל תשכחי שיש לה את ההורים שלי והיילי" אמרתי
היא הנהנה בראשה והחזיקה בידי.

טסנו במחלקה ראשונה, היא נראתה לחוצה.
"אתה לא צריך לעשות את כל זה בשבילי" היא אמרה
"אני עושה את זה כי אני אוהב אותך ואני רוצה וזה מגיע לך" אמרתי ונישקתי אותה.

בכל שאר הטיסה היא ישנה והניחה את ראשה על כתפי. זה מדהים שכשהיא ישנה היא נראית כל כך שלווה וכשהיא ערה היא מלאה בדאגות, אני מקווה שהחופשה הזאת תעזור.

לקראת הנחיתה הערתי אותה
"איפה אנחנו?" היא שאלה בקולי ישנוני
"במלדיביים" עניתי ועיניה נפתחו בהפתעה
"אתה רציני?!" היא אמרה בחיוך ענק
הנהנתי בראשי והיא חיבקה אותי.

מהרגע שסיפרתי לה היא ממש התרגשה והתלהבה, אני שמח שזו התגובה שלה. נהג המונית הוריד אותנו ואנחנו הלכנו לקבלה, אחרי זה לקחו את המזוודות שלנו ואנחנו היינו צריכים ללכת לאורך גשר שנמצא מעל הים, המים שקטים ובהירים, הגענו לבקתה שלנו, בדיוק כפי שתכננתי, היא הייתה בערך בגודל של הבית של אמה, בפנים היה חדר שינה גדול ואמבטיה ושירותים די גדולים, ביציאה למרפסת הייתה לנו בריכה פרטית וערסל שנמצא מעל הים.
הכל היה מושלם.

אמה הייתה מאושרת, היא התרגשה והתלהבה.
אחרי חצי שעה בערך היא נרגעה קצת וישבנו בחוץ
"המקום הזה מדהים" היא אמרה והתפעלה מהנוף.
"אני שמח שאת אוהבת" אמרתי
"יש לי הפתעה בשבילך" הוספתי וקמתי
"עוד אחת?! זה כבר יותר מדי" היא אמרה
הבאתי לה קופסה די גדולה בצבע ורוד בהיר, "תפתחי אותה מחר אחרי שאני עוזב" ביקשתי, היא הנהנה בראשה
"אבל לאן אתה עוזב? רק הגענו" היא אמרה
"הפתעה" עניתי בקצרה.

היא פיהקה "את עייפה?" שאלתי אותה
היא הנהנה בראשה "אתה לא?" היא שאלה
"כן אבל ישנת כל הטיסה" אמרתי
"אני יודעת" היא מילמלה

שכבנו במיטה לישון
"תודה" היא אמרה בשקט
'"זה לא מובן מאליו כל מה שאתה עושה בשבילי"
"את לא צריכה להודות לי" אמרתי בחיוך
"לא שוב" היא אמרה בייאוש וצחקתי
"אבל ברצינות אני עושה את זה כי זה מגיע לך וכי אני אוהב אותך" הוספתי ונישקתי אותה
"אני אוהבת אותך" היא אמרה ונרדמה צמוד אליי.
הסתכלתי עליה, היא באמת הבחורה הכי יפה שראיתי והיא לא מבינה עד כמה היא יפה.
אני לחוץ ממחר, אני מקווה שהכל ילך טוב.

את הבוקר למחרת בילינו בבריכה.
ישבנו על המדרגה בצד הבריכה, היא ישבה על ירכי, שיערה היה אסוף בגולגול מרושל וידיה עטפו את צווארי וידיי היו על מותניה
"איך אתה מרגיש? היד והרגל שלך עדיין כואבות?" היא שאלה וליטפה את פניי
"רק אם אני נוגע או מאמץ אותן" השבתי בכנות.
"אני מכאיבה לך עכשיו?" היא שאלה וזזה באי נוחות
"ממש לא" אמרתי והצמדתי אותה אליי בחזרה ונישקתי אותה

בצהריים אמה נרדמה וזאת הייתה ההזדמנות שלי להתארגן ולצאת מבלי שתשים לב, וכך עשיתי.

𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞Where stories live. Discover now