נ.מ אמה:
הבוקר דניאל לקח אותי לעבודה, הרגשתי לא נעים שהוא עשה את כל זה בשבילי אז לפחות הכנתי לו ארוחת בוקר. הבוקר היה מושלם.
כל יום אותו דבר בבית קפה, די משעמם אבל אני אוהבת את העבודה הזו, אני מתכננת ללכת לחפש עבודה נוספת הערב.
כשסיימתי לעבוד חזרתי הביתה וקים ישבה על הספה בסלון ונראתה עצבנית
"של מי הצלחת הזו?!" היא שאלה בתוקפנות והצביעה על הצלחת שדניאל אכל ממנה
"שלי" שיקרתי
"אני מכירה אותך יותר מדי טוב, אני יודעת מתי את משקרת, שתינו יודעות שאת לא אוכלת בבוקר." היא אמרה וכיווצה את עיניה
"קים עזבי אותי, אין לי כוח להתמודד עם העצבים שלך עכשיו" אמרתי בעייפות
"לא!" היא צעקה "אני ראיתי אותך אתמול מנשקת מישהו לפני שנכנסת הביתה" היא אמרה בחוצפה
"זה לא עניינך" אמרתי
"את לא מכחישה" היא אמרה
"מה הטעם לשקר לך? כבר ראית אותי, עכשיו תשחררי" אמרתי והתקדמתי לחדר והיא תפסה את ידי בחוזקה ומשכה אותי להסתכל עליה
"פעם היינו מספרות אחת לשניה הכל" היא אמרה, הסתכלתי על היד והיא אחריי, היא שיחררה ונשאר לי סימן כחול של אצבעותיה. ממתי היא כזאת חזקה.
מתפוצץ לי הראש.
הלכתי למזוג לי כוס מים, קים הייתה בחדרה.
לקחתי את המים וחזרתי לחדר שלי, פתחתי את מגירת התרופות שליד המיטה שלי ולקחתי כדור נגד כאב ראש. נשכבתי על המיטה להירגע.
כל מה שיכולתי לחשוב עליו הוא כמה שרציתי שהוא יהיה לידי עכשיו, יחבק אותי ויגיד לי שיהיה בסדר. החלטתי לשלוח לו הודעה.
כתבתי לו שאני מתגעגעת אליו, שנייה אחרי ששלחתי את ההודעה התחרטתי, אני יוצאת מתלהבת.
אחרי דקה בערך הוא שלח שגם הוא, הרגשתי הקלה.
התארגנתי, לבשתי מכנס טרנינג אפור ופוטר לבן, לא היה ממש קר בחוץ אבל הרגשתי יותר בנוח ללבוש את זה. הסתובבתי בעיר ולא מצאתי שום עבודה, בדרך הביתה חיפשתי באתרי אינטרנט ללא הצלח.
החלטתי ללכת לחפש מתנה לקים כי היום הולדת שלה ביום שישי, קניתי לה שרשרת בצורת לב עם יהלומים מקדימה, ביקשתי שיחרטו מאחורה כיתוב "אני אוהבת אותך" ומתחת בקטן כתוב שזה ממני. חזרתי הביתה אחרי שעתיים.
קים הייתה ערה, היא ישבה בסלון, היא נראתה כאילו בכתה.
אני גרמתי לה לבכות. אני אמורה להיות אחראית עליה, אני מרגישה כל כך רע עם עצמי עכשיו.
ישבתי לידה.
"אני יודעת שאנחנו היינו אומרות הכל אחת לשניה ואנחנו עדיין, פשוט לא רציתי לספר לך עדיין כי זה די חדש. אני מבטיחה לך שברגע שאני אהיה בטוחה בקשר שלנו אני אספר לך, פשוט זה עדיין מוקדם.
אני מצטערת ואת יודעת שאני אוהבת אותך"
אמרתי לקים
"זה פשוט מבאס, אני מרגישה שממש התרחקנו, אני הייתי שמחה בשבילך וזה הרג אותי שלא סיפרת לי" היא התקרבה אליי וחיבקתי אותה.
"וסליחה על זה" היא הוסיפה והסתכלה על הסימן ביד שלי
YOU ARE READING
𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞
Romanceאמה (22) וקים (13) אחיות, אחרי שגרו במיאמי כל חייהן, החליטו להתחיל חיים חדשים בניו יורק. שם הן מגלות דברים שלא חשבו שאי פעם יהיו להן כמו חברות ואהבה.
