𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞

פרק 22

נ.מ דניאל:

הבטחתי לאמה שאני אקח אותה לדייט ביום חמישי, אני לא רוצה לקחת אותה למסעדה יוקרתית כמו כל אחת אחרת, היא מיוחדת, אני רוצה שיהיה לה כיף, שהיא לא תשכח את הדייט הזה.

אני לא יכול להסביר מה החיוך שלה עושה לי, כל פעם שהיא מתקרבת אליי, הריח שלה, השפתיים הרכות והנעימות שלה, הגומות. כמה שזה חמוד שהיא עומדת על קצות האצבעות כדי להגיע אליי וגם אז בקושי מצליחה אם אני לא מתכופף.

צלצול של טלפון הוציא אותי מהמחשבות ששקעתי בהן, על הצג כתוב פול
"הלו" עניתי
"מה קורה?" פול שאל
"בסדר, איך היה הדייט שלך?" שאלתי
"היה סבבה היא דווקא ממש חמודה, אני חושב לקחת אותה לדייט שני" הוא ענה
"יפה לך" אמרתי
"בקיצור רוצה ללכת היום לבר עם טום? לא היינו שם הרבה זמן" הוא שאל

בפעם האחרונה שהייתי שם, הבן זונה ההוא ניסה
לאנוס את אמה.
רק מהמחשבה הזאת העצבים עלו לי וקמצתי את ידי לאגרוף, אני לא יכול לחזור לשם, זו תהיה כמו מין בגידה באמה.

"דניאל? אתה שם?" שמעתי את פול מבעד לטלפון
"אני פה" אמרתי
"אז אתה רוצה?" הוא שאל
"תאמת שנמאס לי מהבר המסריח הזה, אם בא לך תבואו אליי במקום, יש לי שתייה בבית"
"טוב, אני אודיע לטום.. ביי" הוא אמר
"ביי" השבתי וניתקתי.

יצאתי לדרך, כמו בכל בוקר אספתי קודם את קים והיילי לבית ספר, הן ישבו במושב האחורי ודיברו:
"אני ראיתי אותה אתמול ואני יודעת שהיא משקרת לי" קים אמרה להיילי
"מה את הולכת לעשות לגבי זה?" היילי שאלה
"אני הולכת להגיד לה את האמת" קים ענתה

"ביי, יום טוב" איחלתי להן והן ירדו מהמכונית, הוצאתי את הטלפון שלי וכתבתי הודעה לאמה:
"בוקר טוב נסיכה"
"בוקר טוב"
"מה את עושה?
"מתארגנת לעבודה"
"באיזה שעה את אמורה להיות שם?"
"9:00"
"אני אקח אותך"
"לא צריך, אני יכולה ללכת ברגל"
"זו לא הייתה שאלה"

נסעתי לבית שלה, גם ככה אין לי הרבה עבודה היום, אני יכול לעבוד מהבית, דפקתי בדלת, היא פתחה את הדלת בזמן שהיא מברישה את שיערה הרטוב
"אני עוד לא מוכנה" היא אמרה ונכנסה פנימה חזרה, נכנסתי אחריה וסגרתי את הדלת.

"כבר אכלת ארוחת בוקר?" אמה שאלה
"אני אף פעם לא אוכל ארוחת בוקר" עניתי
"למה לא?" היא שאלה והתיישבה לידי על בספה
"אין לי זמן" השבתי
"אני אכין לך משהו" היא אמרה
"לא צריך" סירבתי
היא התעלמה והלכה למטבח, היא הוציאה מחבת ושמה בו מעט שמן, היא שברה לתוכו 2 ביצים שערבבה ועמדה שם.

באתי אליה מאחורה וחיבקתי אותה, הורדתי את ראשי ונישקתי אותה בלחי, היא הסתובבה אליי וכרכה את ידיה סביב צווארי, ידיי היו על מותניה, היא עמדה על קצות אצבעותיה ונישקה אותי, הצמדתי אותה אליי,
הרמתי אותה והושבתי אותה על השיש מבלי לשבור את הנשיקה.

היא דחפה אותי ממנה וירדה מהשיש במהירות
"החביתה!" היא הרימה את קולה והפכה אותה
"היא בסדר" היא אמרה בהקלה וחייכה, צחקתי
היא הוציאה צלחת ואחרי כמה דקות העבירה את החביתה לשם.

"בתאבון'" היא אמרה והגישה לי את הצלחת עם חביתה, גבינה ו2 פרוסות לחם
"תודה" אמרתי
"בכיף" היא השיבה והלכה לחדר
אחרי כמה דקות היא חזרה ושיערה היה אסוף לקוקו גבוה.
"אני לא אספיק להתאפר" היא התבאסה
"את לא צריכה להתאפר, תראי כמה שאת יפה" אמרתי
"תודה אבל אני נראית כמו פח" היא גיחכה
"דבר ראשון, תפסיקי להודות לי.
ודבר שני, את נראית מדהים אז תפסיקי לדבר ככה עלייך." התעצבנתי קצת, איך היא יכולה להיות כל כך עיוורת לעצמה.

"צריך ללכת" היא אמרה
"אני בא" עניתי ויצאנו למכונית
היא אמרה לי מה הכתובת ונסעתי
"כמה זמן זה לוקח לך להגיע ברגל?" שאלתי
"בערך חצי שעה" היא ענתה
"ואת הולכת את זה כל יום?" התפלאתי
"כן" היא מילמלה

עצרתי בבית קפה,
"ביי" אמרתי ונישקתי אותה
"יום טוב" היא איחלה והלכה

נסעתי לעבודה, אני לא צריך לדאוג יותר לתכנונים, מעכשיו זה רק הצוות, התפקיד שלי הוא לבדוק את התכנונים שלהם, לאשר אותם ולדאוג למסמכים.

כשסיימתי לעבוד נסעתי הביתה, טום ופול באו אליי, הוצאתי להם בירות וחטיפים
פול סיפר לנו על החברה החדשה שלו
"היא ממש חמודה ויפה" הוא תיאר אותה
"מזל טוב אחי" טום אמר
"מזל טוב" איחלתי גם

"אני מתגעגעת אלייך" אמה שלחה וחייכתי
"גם אני אלייך" שלחתי בחזרה

"עם מי אתה מתכתב שאתה ככה מחייך?" פול שאל וגיחך
"בטח עם אמה, הוא דלוק עליה" אמר טום
"סתמו כבר" אמרתי והם צחקו
"זה אומר שצדקת" פול אמר לטום והוא צחק
"מה שלום לקסי?" העברתי נושא
"היא בסדר" טום ענה
הם נשארו אצלי כמה שעות והלכו.

החלטתי לאן אני אקח את אמה בחמישי, זו תהיה הפתעה.