נ.מ דניאל:
אתמול היינו בארוחת ערב אצל אמה וקים, אמה נחתכה חתך שנראה די עמוק ביד שלה, הצעתי לה עזרה והיא המשיכה לסרב אבל התעקשתי ולבסוף היא ויתרה.
הלכתי להביא לה פלסטר מהחדר שלה, הוא היה מסודר ונקי, היו לה כמה תמונות שלה ושל קים על השידה ועוד תמונה אחת שהיא נראית נערה וקים ילדה קטנה עם עוד אישה שדומה להן, כנראה זאת אמא שלהן. מעניין למה הן אף פעם לא מזכירות אותה.
הבאתי פלסטר מהמגירה, היו שם חבילות כמעט ריקות של כדורים נגד כאבי ראש וכמה חדשות, חצי שפורפרת של משחה להעלמת צלקות ופלסטרים, לקחתי פלסטר אחד והבאתי לה.
אחרי שעזרתי לה לטפל בחתך יצאנו לסלון, היא יצאה קודם, אחרי זה יצאתי אחריה, ראיתי אותה עומדת בקצה המסדרון הקטן מקשיבה להורים שלי, רציתי לדעת מה כל כך מעניין שהם דיברו עליו אז עמדתי מאחוריה מבלי שהיא תשים לב.
אמא שלי אמרה משהו על כמה שהיא מרחמת עליהן ובמיוחד על קים ושקשה לגדול ככה.
לא הבנתי על מה היא דיברה. ואז אמה הסתובבה וראתה אותי, היא נראתה פגועה, כאילו היא עומדת לבכות.הסתכלתי עליה במין מבט עצוב, כי כאב לי לראות אותה ככה, היא גילגלה אליי עיניים והלכה לחדר וסגרה את הדלת, רציתי לדעת על מה הם דיברו, מה קרה להם, אבל ראיתי שהיא נפגעה מזה אז אני פשוט אכבד את הפרטיות שלה ואם היא תרצה היא תספר לי.
נתתי לה כמה דקות להירגע ואז הלכתי ודפקתי על הדלת, היא פתחה לי
"את בסדר?" שאלתי בדאגה
"כן, למה?" היא ענתה וחייכה חיוך, לפי העיינים העצובות ידעתי שהוא מזויף אבל זרמתי עם זה.
"לא יודע את נראית עצובה קודם" עניתי לה
"לא, אני בסדר" היא שיקרה לי והמשיכה לזייף חיוך
"טוב, אם את אומרת" אמרתי באדישות והלכתי לסלון.היא באה לסלון גם, וגם קים והיילי הצטרפו אלינו.
אחרי כמה דקות אמא שלי שאלה "אמה את וקים רוצות להצטרף אלינו? אנחנו הולכים מחר לים"
אמה היססה ולפני שהספיקה להגיד משהו היא נקטעה ע"י קים "כן כן כן, בבקשה אמה" היא אמרה במהירות ועשתה מבט מתחנן.
"טוב" אמה אמרה בחוסר רצון וזייפה חיוך בפעם המיליון היום.
"תיהיו מוכנות ב11, ניסע ביחד" אבא שלי אמר
"יאיי" היילי וקים התלהבו
אמה נראתה מבולבלת "אבל אנחנו 6 אנשים, זה יותר מדי במכונית" היא אמרה
"יש לנו מכונית של 6 מקומות" אמא שלי אמרה
"הבנתי" אמה אמרה.חזרתי הביתה והלכתי לישון, בבוקר התארגנתי ויצאתי ב10:00 לבית של ההורים שלי, הגעתי ב10:30 ועזרתי להם לארגן את כל מה שהם הביאו איתם, מחצלת, כיסאות, מגבות, אוכל ומה לא, כשסיימנו לסדר את הכל נשמעה דפיקה בדלת "אני אפתח" היילי צעקה.
אמה וקים הגיעו, אמה לבשה גופייה וג'ינס קצר וקים שמלה, אמה החזיקה תיק די גדול."את צריכה עזרה?" שאלתי את אמה כי נראה שהתיק יותר גדול ממנה וכבד לה
"לא" היא ענתה בקצרה והלכה לאוטו בחוסר סבלנות
לפני שהספקתי להגיב.
האוטו מחולק ל3 שני מושבים מקדימה, שניים באמצע ושניים מאחורה.
אבא שלי נהג ואמא שלי ישבה לידו, קים ישבה ליד היילי באמצע ואני ישבתי ליד אמה מאחורה.התחלנו לנסוע, היילי וקים עשו רעש מהמושב לפנינו, ואמה ישבה בשקט ולא הוציאה מילה, היה לה מבט ריקני. הוצאתי אוזניות מהכיס
"רוצה לשמוע שירים?" הצעתי לה אוזניה, היא הנידה את ראשה לשלילה
"תזרמי, אני אתן לך לבחור שיר" אמרתי בנואשות
"טוב" היא ענתה "אבל לא יוצא לי לשמוע שירים כמעט אז תבחר אתה"
"סבבה" אמרתי ושמתי שיראחרי 10 דקות התכבה לי הטלפון
"שיט" אמרתי "מה נעשה עכשיו?" שאלתי
"אפשר פשוט לדבר" היא אמרה ונראתה כאילו היא מרגישה נינוחה יותר
"אז נדבר" אמרתי
"על מה?" היא שאלה
"על כל דבר" עניתי
"כמו מה?" היא שאלה
"לא יודע תספרי לי על עצמך" אמרתי לה
"אין יותר מדי מה לספר" היא ענתה בקרירות
"תגידי איפה למדת למשל" אמרתי בניסיון לפתח שיחה
"למדתי במיאמי" היא ענתה
"לאיזה קולג' הלכת?" שאלתי בהתעניינות
"לא הלכתי לקולג'" היא ענתה, הופתעתי, לא ציפיתי לזה.
"נשרתי מהלימודים בגיל 16" היא הסבירה
"למה?" התעניינתי
"אני מעדיפה לא לדבר על זה" היא ענתה בקרירות
"טוב, סליחה ששאלתי" התנצלתי
"זה בסדר" היא ענתההמשכנו לדבר עוד קצת עד שהגענו, הוצאנו את התיקים מתא המטען, היא באה להוציא את התיק שהיא הביאה אבל חסמתי אותה עם היד, ולקחתי אותו בעצמי, הוא לא היה כל כך כבד
"אתה לא צריך לעשות את ז-" היא אמרה וקטעתי אותה באמצע "פשוט תני לי" אמרתי והיא הנהנה בראשה "תודה" היא אמרה והתקדמנו.מצאנו מקום טוב בחוף והתיישבנו שם, קים והיילי כבר נכנסו למים, ההורים שלי סידרו את הדברים על המחצלת ואמה עזרה להם, הם סיימו והלכו גם למים.
הורדתי חולצה "את באה למים?" שאלתי את אמה
"אני מעדיפה שלא" היא אמרה
"אל תשבי פה לבד" אמרתי לה
"זה בסדר, לך לים אני אשמור על הדברים" היא התעקשה.
"אם את נשארת אני נשאר" אמרתי והתיישבתי לידה
"אני גם לא מתכוונת להיכנס למים" היא המשיכה
"אז גם אני לא" אמרתי
"את רוצה להשתזף? בגלל זה את לא נכנסת למים?" שאלתי בצחוק
"אולי" היא אמרה
"אז למה את לא שמה בגד ים?" שאלתי
"לא הבאתי איתי" היא אמרה
"לא הבאת איתך בגד ים לים?!" צחקתי
"זה לא מצחיק" היא אמרה עם חיוך "אני פשוט לא אוהבת את הים" היא המשיכה
"איך אפשר שלא?" שאלתי
"לא יודעת אני פשוט לא מתחברת" היא ענתה.
YOU ARE READING
𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞
Romantikאמה (22) וקים (13) אחיות, אחרי שגרו במיאמי כל חייהן, החליטו להתחיל חיים חדשים בניו יורק. שם הן מגלות דברים שלא חשבו שאי פעם יהיו להן כמו חברות ואהבה.