נ.מ דניאל:
כשנסעתי להביא לאמה את המטען ושאר הדברים לא ציפיתי לראות את מה שראיתי.
בערך 30 בנות בגיל של קים או יותר חוגגות בבית שלהן, היו שם לפחות 10 בקבוקי וודקה.
חיפשתי את קים וכשמצאתי אותה לקחתי אותה לחדר של אמה שגם הוא היה הפוך עם בערך 5 בנות בפנים, העפתי את כולן מהחדר וסגרתי את הדלת
"מה לעזאזל זה אמור להיות?!" התעצבנתי
"רק עושים קצת כיףף" היא אמרה באיטיות היא שיכורה לגמרי, אמה הולכת להתאכזב.
"תגידי לכולן ללכת לפני שאני אעיף אותן בעצמי" איימתי
"בסדר עצבני" היא אמרה והתקדמה לדלת
"אוי אם אמה תגלה על זה" אמרתי לעצמי
קים עצרה והתחילה לצעוק
"אמה אמה אמה. זה כל מה שאכפת לך היא אפילו לא שווה את זה" היא שברה את הבושם שעמד על השידה של אמה, התאפקתי ולא הגבתי
"הלוואי שהיא תמות, נמאס לי ממנה, היא פשוט מגעילה וטיפשה" קים צעקה
"לכי תגידי לכולן שילכו מפה!" אמרתי בעצבים והתאפקתי לא לצאת עליה.
היא אמרה לכולן ללכת ועברה כמעט שעה עד שכולן הלכו, שמתי את השתייה באוטו וחיפשתי בבלאגן את מה שאמה ביקשה, כשמצאתי נעלתי את הבית ונסעתי אליה.
לא רציתי לספר לאמה, ידעתי שזה ישבור אותה.
בסופו של דבר סיפרתי לה, השמטתי כמה פרטים כמו זה שקים הייתה שיכורה לגמרי, מה שהיא אמרה ושהן הרסו לה את החדר. היא לא הראתה רגשות, זה מין קטע כזה שלה, להסתיר את מה שהיא מרגישה ולהתנהג כאילו הכל בסדר.
היא ניסתה לשכנע אותי לחזור הביתה, לא רציתי להשאיר אותה לבד אבל כנראה זה מה שהיא רצתה אז ויתרתי.
במקום לחזור ישר הביתה עברתי בבית של אמה והסתכלתי מהחלון, קים ישנה על הספה שעכשיו הייתה קרועה.
אני דואג לאמה. מחר היא אמורה לחזור הביתה ולזה היא תחזור.
הגעתי הביתה ועליתי למיטה, אני מת מעייפות.
השעון המעורר צלצל.
אני לא הולך לעבודה היום.
נכנסתי למקלחת והתארגנתי.
ברגע שסיימתי להתארגן נכנסתי למכונית ונסעתי לאמה, הלכתי לחדר שלה, להפתעתי היא הייתה ערה, היא בהתה בקיר ואפילו לא שמה לב שנכנסתי, עיניה אדומות ונפוחות.
"אמה" קראתי בשקט
"היי" היא אמרה בחיוך
זה שובר לי את הלב לראות אותה ככה.
"האחות אמרה שאני משתחררת בקרוב אז אני אספיק ללכת לעבודה." היא אמרה בחיוך
"תיקחי לך יום חופש" הצעתי
"אני לא יכולה" היא סירבה
"את רוצה שאני אלך להביא לך בגדים מהבית שתוכלי להחליף?" הצעתי
היא הנידה את ראשה בשלילה
"עשית כבר מעל ומעבר בשבילי, זה מספיק" הסבירה
האחות באה ועשתה לה כמה בדיקות אחרונות,
כשהיא ראתה שהכל בסדר היא אמרה לאמה שהיא יכולה להשתחרר עכשיו אבל היא צריכה לנוח בבית, היא החליפה לבגדים שהיא באה איתם ואספה את שיערה לקוקו מרושל.
נכנסנו לאוטו שלי והסעתי אותה לבית שלה, ירדתי ביחד איתה והיא פתחה את הדלת, קים שכבה על הספה כמו אתמול בלילה, אמה התעלמה לגמרי מהבית ההרוס ורצה לקים.
"קים! קים! תקומי!" היא אמרה בקול וניערה אותה
"מה?" קים אמרה בקול ישנוני וצרוד
"איך את מרגישה?" אמה שאלה וליטפה את מצחה
זה לא אמור להיות הפוך? חשבתי לעצמי
"אני בסדר, תעזבי אותי" היא אמרה והעיפה את ידה של אמה מראשה
"בואי" היא אמרה ולקחה אותה למקלחת לשטוף פנים.
נשארתי בסלון וחיכיתי לאמה.
אחרי כמה דקות היא חזרה, קים הלכה לחדר שלה ואמה באה לסלון.
"היא בסדר" היא אמרה בהקלה וחייכה
"בוא לחדר שלי" היא החזיקה את ידי והלכה לשם.
היא פתחה את הדלת
עיניה ופיה פעורים, היא הלכה לארונה שנפול על הרצפה והבגדים שלה מפוזרים לצידו.
היא הסתובבה לכיוון המיטה עם המצעים והמזרן הקרוע.
היא הלכה למגירות שליד מיטתה שפתוחות לרווחה ומה שפעם היה בתוכן מפוזר עכשיו על כל הרצפה.
היא התיישבה על ברכיה והרימה מהרצפה את התמונות השבורות שעמדו פעם על השידה שלה.
היא הייתה בהלם מוחלט.
היא קמה באיטיות מהרצפה ויצאה מהחדר לסלון, הטלוויזיה הייתה שבורה והספה קרועה, היא הלכה אחרי זה למטבח שהיה מלא בזכוכיות שהיו פעם כוסות וצלחות, המקרר היה פתוח וכל מה שהיה בתוכו התקלקל.
"אני עומדת למות" היא אמרה
"אל תדברי ככה" חיבקתי אותה
"יהיה בסדר" היא אמרה אחרי כמה דקות
"קצת ניקיון והבית יהיה כמו חדש." היא אמרה באופטימיות.
"אני צריכה להתארגן, יש לקים אסיפת הורים היום" היא אמרה והלכה לחדר, היא ניסתה להרים את הארון ללא הצלחה, הזזתי אותה הצידה והרמתי אותו בעצמי, הדלת הימנית שלו נשברה לגמרי, היא לקחה בגדים והלכה למקלחת, היא עמדה בפתח, הן שברו את המקלחת. היא התנשמה בכבדות וחזרה לחדר במהירות, היא חיפשה ברצפה ולקחה אחד מהכדורי הרגעה שלה, הלכתי למטבח ומזגתי לה מים בכוס חד פעמית שמצאתי.
"תודה" היא אמרה אחרי ששתתה את המים.
"איך את מרגישה?" שאלתי
"יותר טוב" היא ענתה
"לא התכוונתי לזה, התכוונתי לגבי הבית" התיישבתי לידה על הרצפה
"כל השנים האלה עבדתי כל כך קשה בשביל לקנות בית ובלילה אחד הכל נהרס, זה מבאס" היא נפתחה
"יהיה בסדר" עודדתי אותה וחיבקתי אותה.
"יש לי רעיון.. אתן יכולות לישון אצלי עד שנסיים לנקות פה ולתקן את הכל" הצעתי
"כבר אמרתי לך, עשית מעל ומעבר בשבילי, זה פשוט יותר מדי" השיבה
"אני מבטיח לך שזה לא יותר מדי, לפחות כמה ימים שלפחות ישתפר המצב, יש פה זכוכיות בכל מקום" ניסיתי לשכנע אותה
"בסדר" היא נאנחה
"תודה על הכל" היא הוסיפה
היא הודיעה לקים שהן ישנו אצלי כמה ימים.
הן הכינו תיקים ונסענו.
אמה התארגנה וגם קים, הן הלכו לאסיפת הורים שלה ונשארתי לבד בבית אז התקשרתי לפול וטום שיבואו.
YOU ARE READING
𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞
Romanceאמה (22) וקים (13) אחיות, אחרי שגרו במיאמי כל חייהן, החליטו להתחיל חיים חדשים בניו יורק. שם הן מגלות דברים שלא חשבו שאי פעם יהיו להן כמו חברות ואהבה.
