𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞

פרק 38

נ.מ דניאל:

אמה סיפרה לי על השיחה שהייתה לה עם קים ונזכרתי בלקוחה שהייתה לי לפני כמה חודשים, היא סיפרה לי שהבן זוג שלה מרצה על אלכוהול וסמים ולמה לא לעשות את זה. סיפרתי לאמה והצעתי לסדר לקים פגישה איתו, היא הייתה מרוצה מהרעיון והודתה לי.
אני אדאג לדבר איתה מחר.

השעה כבר הייתה מאוחרת ואמה לא נרדמה
"למה את לא ישנה?" שאלת וליטפתי את שערה הרך
"אני לא מצליחה להירדם.. למה אתה ער?" היא ענתה
"גם אני. את עייפה?" שאלתי
"לא" היא ענתה
"אז תתארגני" אמרתי וקמתי מהמיטה
"מה? לאן?" היא התיישבה במהירות ושאלה
"לאן שתרצי" עניתי והתארגנתי בעצמי
"אבל מה עם קים?" היא שאלה
"היא ישנה, היא לא תשים לב שהלכנו" עניתי
"טוב" היא אמרה בהיסוס והחליפה בגדים

יצאנו מהבית, החלטנו ללכת ברגל.
היא החזיקה את ידי
"לאן את רוצה ללכת?" שאלתי
"תחליט אתה, באמת שלא אכפת לי" היא השיבה
"טוב" עניתי

הלכנו במשך חצי שעה, נכנסנו לגלידריה, שנינו לקחנו שוקולד, הלכנו לקופה לשלם, היא הוציאה כסף מהכיס שלה
"מה את עושה?!" שאלתי
"משלמת" היא ענתה בתמימות
"את לא" אמרתי והבאתי למוכר את כרטיס האשראי שלי
"למה?! אבל אתה כל הזמן משלם עליי" היא התלוננה
"'כי אני רוצה" השבתי והיא גילגלה עיניים

ישבנו על ספסל מול הנהר סמוך למרכז ואכלנו
"הבית קפה נסגר בעוד פחות משבוע ויהיה לי מלא זמן פנוי, אני אוכל לסיים לסדר את הבית תוך כמה ימים או פחות" אמה אמרה בחיוך
"האמת שרציתי לדבר איתך על זה" אמרתי ברצינות
"על מה?" החיוך ירד מפניה
"אני רוצה שתעברי לגור איתי" אמרתי והחזקתי את ידה, החיוך חזר לפניה היפייפיות
"מה את אומרת?" הוספתי
"ברור שאני רוצה אבל-"' קטעתי אותה
"זה כל מה שאני צריך לשמוע" אמרתי ונישקתי אותה
"ברצינות, אתה מבין שגם קים-" קטעתי אותה שוב
"ברור" אמרתי ןהיא חיבקה אותי
"אני אוהבת אותך" היא אמרה ונישקה אותי.
הגענו הביתה רק ב3 לפנות בוקר והלכנו לישון.

בבוקר למחרת כשהגעתי לעבודה חיפשתי את הפרטים של אותה הלקוחה, קראו לה ג'וליה אנדרסון.
מצאתי את המספר שלה והתקשרתי
"הלו" היא ענתה
"היי ג'וליה זה דניאל ריצ'רדס, זוכרת אותי?" שאלתי
"כן בטח, איך אני יכולה לשכוח אותך? אתה צריך משהו?" היא ענתה
"האמת שכן" עניתי
"את סיפרת לי שהבן זוג שלך הוא מרצה על אלכוהול וכל הדברים האלה, רציתי לשאול אם הוא מרצה גם לבני נוער?" שאלתי
"זה בעלי עכשיו" היא תיקנה אותי
"סליחה, לא ידעתי, מזל טוב" אמרתי
"זה בסדר, תודה. בכל מקרה, יש לו הרצאות מיוחדות לבני נוער, זה בדרך כלל בקבוצות קטנות עם ההורים והילדים" היא השיבה

דיברנו עוד קצת, היא אמרה שהיא תדבר עם בעלה אבל זה יהיה בעייתי כי הם לא מניו יורק, אני אצטרך לדבר איתם שוב.
מחר אני אתקשר.

חזרתי הביתה, הייתה בעבודה, קים הייתה אצל היילי.
אמנדה התקשרה אליי בפעם השלישית השבוע.
היא אובססיבית.
"מה?" עניתי בקרירות
"התגעגעתי אליך" היא אמרה
"אין לי זמן אלייך, את צריכה משהו?" שאלתי
"אל תהיה מגעיל, אני יודעת שאתה אוהב אותי" היא אמרה
"יותר בכיוון של נגעל ממך" השבתי וניתקתי

היא התקשרה שוב אז חסמתי אותה.
היום אנחנו הולכים לארוחת ערב אצל ההורים שלי וזה גם היום האחרון של אמה בבית קפה, היום היא לא עובדת בקניון אז היא אמורה להגיע בקרוב.

התקלחתי וכשיצאתי מהמקלחת היא כבר הייתה פה.
"התגעגעתי אליך" היא אמרה בזמן שהניחה את התיק על הספה
"איך היה היום האחרון?" שאלתי
"היה די עצוב" היא השיבה
"אני הולכת להתארגן" היא אמרה ועלתה במדרגות.
חיכיתי שתסיים להתארגן.

היא לבשה שמלה שחורה קצרה ועקבים שחורים, שערה היה פזור והיא הייתה מאופרת
"את נראית מדהים"  אמרתי בהערצה
"תודה" היא חייכה ושתי הגומות היפייפיות שלה הופיען על לחייה וגרמו לה להיראות אפילו יותר חמודה ממה שהיא
"היום בבוקר סיפרתי לקים שאנחנו נגור פה" היא אמרה בהתרגשות
"ומה היא אמרה?" שאלתי
"היא לא התנגדה והיא סוג של שמחה אני חושבת" היא השיבה ויצאנו לדרך.

הגענו לבית של ההורים שלי ונכנסנו פנימה, אבא שלי שמח שהגענו וחיבק את שנינו.
אמא שלי לעומתו שמחה שהגעתי וחיבקה אותי.

ישבנו כולנו לאכול
"אז אמה שמעתי שיש לך עבודה חדשה איך היא?"
אמא שלי שאלה, יש לי הרגשה רעה לגבי זה
"בסדר גמור, העבודה לא קשה מדי והעובדים נחמדים" אמה ענתה
"ומה עם אחותך את לא מקדישה לה זמן?" אמא שלי הוסיפה
"אמא די" עצרתי אותה
"זה בסדר" אמה החזיקה את ידי
"עכשיו הבית קפה נסגר ויהיה לי יותר זמן להיות עם קים" אמה השיבה

"שמעתי שאת מכריחה אותה לעבור לגור במקום שהיא לא רוצה" אמא שלי אמרה, הסתכלתי על אמה בחוסר הבנה, היא אמרה שקים שמחה.
"אני לא מכריחה אותה" אמה השיבה
"לא לפי מה שהיא אמרה לי" אימי אמרה ואמה הסתכלה על קים שהתחמקה מלהסתכל עליה.
"היא לא אמרה את זה לי" אמה השיבה
"אני די בטוחה שזה כי היא מפחדת ממך" אמא שלי אמרה במעט אגרסיביות
"קים לא מפחדת ממני, למה שהיא תפחד?" אמה אמרה באי נוחות ולמרות זאת שמרה על טון רגוע
"אמא די!" אמרתי גם באגרסיביות והיא התעלמה ממני
"כל הדברים שהיא מספרת לי עלייך, איך את בכלל מעזה להראות את הפנים שלך פה" אמא שלי נעמדה ואמרה בטון גבוה והוסיפה
"לבן שלי מגיע יותר טוב, אם רק הוא לא היה כזה עקשן.."

בשלב הזה כבר נמאס לי ממנה, לקחתי את ידה של אמה ומשכתי אותה איתי עד האוטו, אולי קצת חזק אבל כבר הייתי נורא עצבני.
קים באה אחרינו ונכנסה למושב האחורי.

"למה אתה כל כך עצבני, הכל בסדר" אמה אמרה כשישבנו במכונית
"למה את נותנת לה לדבר אלייך ככה?!" אמרתי בעצבים
"לפי מה שהבנתי קים מספרת לה שאני רעה אליה, זה לגיטימי שהיא תגיב ככה" אמה השיבה
"זה לא לגיטימי לתת למישהו לדבר אלייך בצורה כזאת, אם לא הייתי עוצר את זה עד מתי זה היה נמשך?!" הרמתי את קולי
"קודם כל תירגע ויכלנו לפתור את זה בדיבור אם לא היית עוצר את זה" היא אמרה בטון שנשאר רגוע
"אם לא הייתי עוצר את זה היא הייתה ממשיכה לרדת עלייך כל הערב" השבתי
"אתה יודע שלא ביקשתי ממך לעצור את זה ואני יכולה להגן על עצמי" היא אמרה במעט תוקפנות

שאר הנסיעה הייתה בדממה ואף אחד מאיתנו לא אמר כלום לשני, הגענו הביתה, אני הלכתי לחדר ואמה הלכה עם קים לחדר שלה כנראה לדבר.