𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞

פרק 24

נ.מ דניאל:

"עכשיו תורך לבחור על מה נעלה" אמה אמרה אחרי שירדנו מהקרוסלת נדנדות
"בואי לרכבת הרים" אמרתי
"אתה בטוח?" היא היססה
"את מפחדת?" שאלתי
"לא!" היא שיקרה
"אז בואי" אמרתי
עמדנו בתור ולפני שהיינו אמורים לעלות היא התחרטה "לא בא לי לעלות"
"אין לך ממה לפחד" אמרתי
"טוב" היא לקחה נשימה עמוקה ונכנסנו

החזקתי לה את היד, זה עבר מהר
"איך את?" שאלתי
"זה היה כיף" היא אמרה בהתלהבות
"אמרתי לך" חייכתי.
עלינו על עוד מתקנים, כל תור לקח זמן אבל ביחד איתה לא שיעמם לי לרגע, היא הופכת כל דבר ליותר טוב.

"יש לנו זמן לעלות על מתקן אחד לפחות עד שיסגרו את הלונה פארק, אני אתן לך לבחור" אמרתי
"גלגל ענק" היא אמרה בהחלטיות
עמדנו בתור במשך 15 דקות ועלינו, ישבנו צמודים אחד לשני, הנחתי את ידי על גבה והיא הניחה את ראשה על כתפי
"תודה על היום" היא אמרה ברוגע
"תפסיקי להודות לי" אמרתי מיואש
"אז תפסיק לתת לי סיבות להודות לך" היא אמרה
"לא יקרה" קבעתי ונישקתי את ראשה

"את רעבה?" שאלתי כשהיינו במכונית
"מאוד" היא ענתה
"מה את רוצה לאכול?" שאלתי
"לא אכפת לי. תבחר אתה" היא ענתה
"המבורגר, רוצה?" הצעתי
"סבבה" היא ענתה
הנחתי את ידי על ירכה

הגענו למסעדה והזמנו 2 המבורגרים צ'יפס וקולה.
"נהנית היום?" שאלתי בזמן שחיכינו לאוכל
"מאוד" היא חייכה
"אתה נהנית?" היא שאלה
"כן" אמרתי
האוכל הגיע, אמה שבעה אחרי שאכלה חצי, אני סיימתי לאכול וחזרנו
"אפשר ללכת אליך?" היא שאלה
"כן ברור. למה?" שמחתי שהיא שאלה
"לא יודעת, אני פשוט לא רוצה שהיום הזה יגמר" היא ענתה וחייכתי

הגענו לבית שלי והלכנו לחדר, הבאתי לאמה בגדים להחלפה, והחלפתי בגדים בעצמי למכנס טרנינג וגופיה, היא החליפה במקלחת, ישבתי על המיטה והיא באה וישבה מהצד השני, היא נשכבה קרוב אליי וגם אני שכבתי, היא הניחה את ראשה על כתפי וידה הייתה מונחת על החזה שלי

"אפשר לבקש ממך משהו מוזר?" היא אמרה
"מה שתרצי" אמרתי
"אני יכולה לישון פה מחר? זה בסדר אם תגיד לא"
"בטח" אמרתי מבלי לחשוב
"מה עם קים?" שאלתי
"יש לה יום הולדת והיא רצתה ללכת למסעדה ולעשות מסיבת פיג'מות עם חברות והיא ביקשה שאני לא אהיה בבית." היא ענתה
"יש לה יום הולדת ואני זה שמקבל מתנה" אמרתי והיא ציחקקה.

הצמדתי אותה אליי
"את עייפה?" שאלתי
"כן, אני כבר צריכה לחזור הביתה" היא נשמעה עצובה
"תישארי איתי" אמרתי
"הלוואי אבל היילי ישנה אצל קים ומישהו צריך להעיר אותן בבוקר, להכין להן אוכל ואני צריכה גם ללכת לעבודה" היא אמרה
היא קמה מהמיטה, לקחה את הבגדים שלה והחליפה במקלחת בחזרה אליהם.

נשארתי במיטה, היא באה לידי ונישקה אותי, הושבתי אותה עליי והצמדתי אותה אליי כמה שיותר קרוב, הזזתי את שיערה למאחורי אוזנה, היא הרימה את חולצתי והורידה אותה, היא הרימה את ראשה ונישקתי את צווארה ולאט לאט עליתי לפה, הרמתי מעט את את חולצתה והיא הורידה אותה חזרה למטה במהירות והתרחקה קצת.

"מה קרה?" שאלתי
"אני לא יכולה" היא אמרה וישבה על המיטה לידי והרכינה את ראשה
"מה לא בסדר?" לחשתי והזזתי את שיערה מפניה
"אני-" היא עצרה
"הכל בסדר, אני לא לוחץ עלייך" הרגעתי אותה
"תודה" היא אמרה ונראתה שבורה
"בואי אני אקח אותך הביתה" אמרתי ולבשתי חולצה
"תודה" היא אמרה ונעלה נעליים

נכנסנו לאוטו, הנסיעה הייתה שקטה והיה מביך.
"תודה על היום וסליחה" היא שברה את הקרח
"בכיף, אין לך על מה להצטער" אמרתי, היא יצאה מהמכונית והלכה במהירות לביתה ברגע שראיתי שהיא נכנסה נסעתי הביתה.

מה קרה שם?!
אני לא מבין, רגע אחד הכל בסדר ורגע אחרי מביך.
היא עדיין תבוא מחר?