𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞

פרק 41

נ.מ אמה:

דניאל נשאר איתי בזמן שחיכיתי שקים תגיע.
שמעתי את הדלת נפתחת, זו קים.
שמעתי שתי דפיקות קטנות על הדלת שלי והיא נפתחה, קים עמדה שם.
"אמה, אפשר לדבר איתך רגע?" היא שאלה
הנהנתי בראשי והיא נכנסה פנימה
דניאל יצא החוצה

"שמעתי מה קרה עם ניקי.." היא התחילה להגיד
"אני מצטערת" היא אמרה ועיניה התמלאו בדמעות
"אני שיקרתי לה אבל לא חשבתי שזה יגיע לרמה כזאת. אני סיפרתי לה את הדברים האלו כשהיינו בריב וכעסתי עלייך, לא התכוונתי שזה יקרה" היא בכתה וניגבתי את הדמעות שלה
"הכל בסדר" חיבקתי אותה
"פשוט פעם הבא שאת עצבנית עליי תוציאי את זה עליי" חייכתי והיא גם חייכה עם דמעות בעיניה
"לילה טוב" חיבקתי אותה והיא הלכה לחדרה.

דניאל בא לחדר
"איך היה?" הוא ישב על המיטה
"סבבה. היא ביקשה סליחה והיא לקחה את הכל ממש קשה" עניתי
"את עייפה?" הוא שאל
"קצת" השבתי
"אתה הולך לישון?" שאלתי והוא הנהנן בראשו
הוא פשט את חולצתו והוריד את הג'ינס שלבש, הוא נשאר בבוקסר ועלה למיטה, שכבתי לידו, הנחתי את ידי על החזה שלו וראשי היה על זרועו, והוא חיבק אותי.

קמתי בבוקר למחרת בין זרועותיו,
הוא נראה כל כך חמוד שהוא ישן, שערו פרוע ולחייו נפוחות, אני לא אעיר אותו.

יצאתי מהחדר בשקט, קים הייתה ערה
"בוקר טוב" אמרתי והלכתי לצחצח שיניים
בזמן שצחצחתי שיניים היא נעמדה בפתח של הדלת
"בוקר טוב" היא אמרה
הנהנתי בראשי כי לא יכלתי לדבר
"אז חשבתי על זה ולא אכפת לי שנעבור לגור עם דניאל" היא אמרה וירקתי את הקצף של משחת השיניים מפי במהירות
"את באמת רוצה את זה?" שאלתי כדי לא סתם לפתח ציפיות
"כן" היא ענתה
"אבל רצית להישאר קרובה להיילי" אמרתי
"אני רואה אותה כל יום בבית ספר, זו לא בעיה" היא השיבה
"את בטוחה במאה אחוז?" וידאתי
"כן" היא אמרה
חיבקתי אותה ושטפתי את פי.

חיכיתי בקוצר רוח שהוא יקום ואני אוכל לספר לו את החדשות. הכנתי ארוחת בוקר לכולנו, אני וקים אכלנו
"את זוכרת שמחר ההרצאה" אמרתי לה
"כן, איפה זה יהיה?" היא שאלה
"הם יבואו לפה כנראה" עניתי
"מתי?" היא המשיכה עם השאלות
"ב12 בבוקר, את לא תלכי מחר לבית ספר, הודעתי לגברת בנסון" אמרתי
היא הנהנה בראשה.

סיימנו לאכול, קים הלכה לחדרה ואני פיניתי את השולחן, דניאל יצא מחדרי למקלחת לבוש בג'ינס מאתמול, הלכתי אליו במהירות וחיבקתי אותו
"מה עשיתי שזה מגיע לי?" הוא אמר בחיוך
הוא נכנס לחדר האמבטיה ואני אחריו, הוא צחצח שיניים כשהתחלתי לספר לו
"דיברתי היום עם קים והיא אמרה לי שהיא בסדר עם זה שנעבור לגור ביחד" סיפרתי בהתרגשות
הוא ירק את המים שהיו בפיו וחיבק אותי חזק ונישק אותי בלחי.

בשאר היום אני וקים ארזנו את הדברים שלנו ודניאל עזר לנו. בערב נסענו לבית שלו לשים את הדברים שם, יש לנו עד הרבה לארוז אבל נמשיך מחר.
הוא ארז לעצמו תיק עם בגדים ונסענו בחזרה הביתה.

לבשתי פיג'מה וצחצחתי שיניים
"לילה טוב" אמרתי לקים וחיבקתי אותה
דניאל ישב בסלון "לילה טוב" נישקתי אותו והלכתי לישון.

השעון המעורר צלצל, כיביתי אותו וקמתי במהירות מהמיטה, דניאל כבר הלך לעבודה והוא יגיע בסביבות 11, עוד שעה בערך.

הערתי את קים והכנתי לה ארוחת בוקר,
שתינו התארגנו, היילי הגיעה והן הלכו לחדר של קים.
היילי לא הייתה במסיבה הזאת של קים ולא שתתה אבל דניאל רצה שהיא תשמע את ההרצאה הזאת.

הוא הגיע, היילי חיבקה והוא אותה
"התגעגעתי אלייך" הוא אמר
"גם אני" היא השיבה ואז חזרה לחדר של קים.
הוא נישק אותי והצמיד את גופי לגופו,
"שיט" עצרתי את הנשיקה
"מה קרה?" הוא שאל
"שכחתי לקנות חלב" עניתי
"לא נורא" הוא השיב
"מה אם המרצה הזה ירצה לשתות קפה עם חלב?" אמרתי
"דבר ראשון קוראים לו טד ודבר שני את יכולה ללכת לקנות" הוא אמר
"אתה צודק" אמרתי
לקחתי את התיק שלי והלכתי למכולת הקרובה.

המכולת הייתה סגורה אז הלכתי למכולת אחרת קצצת יותר רחוקה, בעוד רבע שעה טד אמור להגיע, אני לא אספיק להגיע בזמן, לפחות דניאל יהיה שם.
קניתי 2 חלב וחזרתי כמה שיותר מהר, השעה כבר 12:15, הוא כנראה כבר הגיע.

אחרי כמה דקות הגעתי והלכתי למטבח לשים את החלב במקרר, דניאל היה בסלון
"הוא הגיע?" שאלתי
הוא הנהנן בראשו
"הצעתי לו לשתות והוא בכלל לא רצה" הוא גיחך
ישבתי על הספה לידו
"הם בחדר של קים" הוא אמר
"אוקיי" השבתי

עברו עשר דקות וקים יצאה מהחדר לשירותים, היא לא סגרה את הדלת של החדר, המרצה ישב על כיסא עם הגב לכיווני כך שלא ראיתי את פניו.
אפילו שלא ראיתי את פניו הוא היה נורא מוכר לי.
לפתע הוא הסתובב לכיווני לשניה והסתובב בחזרה, ראיתי את פניו ונדהמתי!

"אין מצב" אמרתי בקול רועד
קים יצאה מהשירותים והתקדמה לחדרה
"אל תיכנסי לשם!" אמרתי במהירות ועצרתי אותה
"למה לא?" קים שאלה
"מה קרה?" דניאל שאל
"את לא מזהה אותו?" אמרתי והרגשתי את גופי מתחיל לרעוד, אני לא יכולה לשלוט על זה.
"אני אמורה לזהות אותו?" היא שאלה בציניות
"זה אבא" אמרתי בקול חנוק וחלש, לפי המבט על פניה קים הבינה מה אמרתי לעומת דניאל שלא שמע
"מה אמרת?" דניאל שאל.
הגוף שלי רעד אפילו יותר, הרגשתי את דניאל מחזיק את כתפי והרעידות נחלשו, הוא גורם לי להרגיש בטוחה.