נ.מ דניאל:
היום סיימתי לעבוד מוקדם אז החלטתי ללכת לבקר את אמא, אבא והיילי.
כשהגעתי אמא ואבא שלי בדיוק עמדו ליד הדלת מחזיקים עוגה, "הם כנראה הולכים לאנשהו" חשבתי לעצמי.
בשנייה שאמא שלי ראתה אותי היא דחפה את העוגה לידיים של אבא שלי ורצה לחבק אותי "כמה זמן לא ראינו אותך, מאוד התגעגענו" היא לחשה באוזני,
"גם אני מאוד התגעגעתי" עניתי לה
אבא שלי בא וחיבק אותי אחרי שהניח את העוגה על השולחן, "לאן אתם הולכים" שאלתי
"יש לנו שכנים חדשים ואנחנו רוצים לבקר אותם" הוא ענה. "תהנו" איחלתי להם,
"תודה מתוק שלי" אמא שלי אמרה וחייכתי אליה
"רגע, איפה היילי?" שאלתי
"בחדר שלה, היא התגעגעה אליך"
"טוב ביי"
אני מתקדם לחדר של היילי ובזמן הזה אני חושב לעצמי: "אני כל הזמן תקוע בעבודה, לנהל חברה כזאת גדולה זה קשה, אבל אני שמח במקום שאני בו. בקושי יש לי זמן לראות את המשפחה שלי ועד שאני בא ההורים שלי הולכים לראות את השכנים האלה"
דפקתי על הדלת "לא עכשיו אבא" נשמעת צעקה, פתחתי את הדלת בעדינות ואמרתי: "לא זכור לי שאני אבא שלך"
היילי רצה אליי וקפצה בחיבוק "מה אתה עושה פה?" "רציתי לבקר אתכם לפני שאני הולך הביתה, סיימתי היום לעבוד מוקדם, התגעגתי אליכם"
"גם אני התגעגעתי. אבל איפה "אמא ואבא?" היא שאלה
"הלכו לבקר שכנים או משהו כזה" עניתי לה
"אהההה נכון הם אמרו לי משהו על זה"
עברו בערך שעתיים שביליתי עם אחותי הקטנה והמעצבנת שניסתה לעשות לי צמות למרות שהשיער שלי קצרצר ואז הם חזרו, "איך היה?" שאלתי
"היה ממש נחמד, הן שתי אחיות שגרות שם אחת בת 13 כמו היילי והשנייה בת 22" אמרה אמא שלי
"הן היו מאוד נחמדות והזמנו אותן להצטרף אלינו לארוחת שישי.. זה בטח מבאס להיות רק שתיהן"
אבא שלי הוסיף.
הם התחילו לחפור עליהן ובשלב הזה כבר הפסקתי להקשיב אז פשוט ישבתי שם.
השעה הייתה כבר 22:00, נפרדתי מכולם וחזרתי הביתה, נכנסתי למקלחת כשיצאתי שמתי מכנסי טרנינג, התיישבתי על המיטה והתקשרתי לפול, חבר טוב שלי, "מה קורה אחי?" הוא ענה לאחר 3 צלצולים,
"הכל בסדר" השבתי "רציתי לשאול אם בא לך ללכת מחר לבר להשתחרר קצת" שאלתי
"כן, נגיד גם לטום שיבוא, יהיה כיף" הוא אמר
"סבבה, אז מחר ב21:00?" שאלתי כדי לוודא
"כן אני כבר אתקשר אליו" הוא אמר
"טוב ביי אחי" אמרתי
"ביי" הוא ענה.
אני מנהל חברת אדריכלות, בין הגדולות שיש,
לפני שבועיים בערך סגרנו עסקה עם שני אנשים, שנעצב קניון, זו אחת העסקאות הגדולות שחתמתי עליהן וזה לא קל, מאז בקושי יש לי זמן, עוד מעט יהיה לי יותר זמן אחרי שנתכנן את המבנה עצמו.
בזמן האחרון אני מרגיש שהזנחתי את המשפחה, את החברים שלי ואת אמנדה חברה שלי שבזמן האחרון יותר מרוחקת, כנראה באשמתי, עכשיו היא בחופשה בתאילנד עם חברות, אבל ברגע שהיא חוזרת אני לוקח אותה לדייט ואומר לה כמה שאני אוהב אותה.
התקשרתי אליה, היא לא ענתה, שלחתי לה הודעה "תחזרי אליי שתוכלי, אוהב אותך"
אחרי חצי שעה בערך היא התקשרה "היי מותק, איך בתאילנד" אמרתי את זה ורק אז קלטתי שאני נשמע כמו אמא שלי "בסדר, אתה לא מבין כמה דברים קניתי" אמרה בהתלהבות "אני מבין שאת נהנת" אמרתי בחיוך "כן אבל נשארו לי רק ארבעה ימים פה וזה מבאס, איך בניו יורק?" היא שאלה
"עמוס בעבודה, יש לנו קניון לתכנן ועוד בקשה שנתכנן מסעדה בדרום העיר אבל המסעדה זה עניין של חודש בערך, הקניון יקח לנו בערך חצי שנה אם לא יותר אבל ברגע שנסיים לתכנן את המבנה יהיה לי יותר זמן חופשי" עניתי לשאלתה
"טוב, אני כבר עייפה ביי" היא אמרה
"ביי" השבתי.
אני כבר לא שמח בקשר הזה כמו שהייתי בהתחלה, זה מרגיש שהיא מרוחקת וכבר אין לה כוח אליי אבל אני עדיין אוהב אותה ואני לא אוותר על הקשר שלנו בכזו מהירות, אנחנו נתגבר על זה.
בנתיים אני רק מחכה למחר, לפגוש את פול וטום אחרי הרבה זמן שלא ראיתי אותם, נשתה קצת ונשתחרר מכל הדאגות.
YOU ARE READING
𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞
Romanceאמה (22) וקים (13) אחיות, אחרי שגרו במיאמי כל חייהן, החליטו להתחיל חיים חדשים בניו יורק. שם הן מגלות דברים שלא חשבו שאי פעם יהיו להן כמו חברות ואהבה.
