𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞

פרק 17

נ.מ אמה:

קמתי בבוקר לידו, הוא נראה כל כך חמוד כשהוא ישן עם השיער המבולגן והפנים הישנוניות.

אתמול בלילה נפתחתי בפניו, זה היה קשה אבל אני לא מתחרטת על זה, זו הרגשה מדהימה שאני יכולה לבטוח בו ואני לא צריכה לשמור יותר סודות, למרות כל הדברים האחרים שקרו אתמול, הרגשתי הקלה וזה היה מדהים והכל בזכותו.

הלכתי לצחצח שיניים ושטפתי פנים, בדקתי את הטלפון, השעה הייתה 7 בבוקר, שלחתי לקנדיס הודעה שאני לא מרגישה טוב ואני לא אוכל להגיע היום. היא שלחה לי החלמה מהירה עם אמוג'י של לב,
רשמתי לה תודה רבה.

היום קים אמורה לחזור מהטיול, זה יהיה שקר אם אני אגיד שלא נהנתי לבלות את הלילה לצידו, הוא גורם לי להרגיש מוגנת, שיש מישהו שאני יכולה לסמוך עליו, ואני אסירת תודה על כך.

ירדתי לקומה הראשונה ויצאתי החוצה למרפסת, הסתכלתי על הבריכה הענקית שנמצאת שם ועל הנוף, עברתי את הבריכה, עמדתי צמוד לקירות הזכוכית והסתכלתי על הנוף, אפשר לראות הכל מפה, הנוף הזה פשוט מטורף, הוא כל כך יפה.

אני לא יודעת כמה זמן עמדתי שם ושקעתי בנוף היפייפה הזה. הרגשתי אותו מחבק אותי ממאחור, המרפקים שלו היו מונחים על הכתפיים שלי וזרועותיו הקיפו את צווארי, סנטרו היה מונח על ראשי. כל כך הרבה זמן לא הרגשתי ככה שכבר שכחתי איך זה מרגיש.

"בוקר טוב" הוא לחש ונשק לראשי, הוא עזב את החיבוק ונכנס לבפנים, נכנסתי אחריו
"בוקר טוב" אמרתי בקול רגוע
"את רעבה?"הוא שאל
"כן" עניתי בכנות
"מה בא בא לך לאכול?" הוא המשיך לשאול
"לא ממש אכפת לי, אפשר להכין משהו" אמרתי.
"טוב, בואי נכין פנקייקים" הוא אמר
"סבבה" עניתי

הוצאנו את המצרכים והתחלנו להכין את הבלילה
"כוס קמח" אמרתי והייתי שקועה במתכון,
הוא שם כוס קמח, בקערה ולקח קצת באצבע ושם לי על האף,
"לא עשית את זה עכשיו" אמרתי בחיוך
"אבל כן עשיתי את זה" הוא אמר וחייך
לקחתי קמח ביד ומרחתי לו על הפנים, הוא לקח גם קמח ביד אבל ברחתי ממנו וצחקתי, הוא רדף אחריי במטבח, הוא תפס אותי ביד אחת והחזיק את שתי הידיים שלי, ניסיתי להתנגד ולברוח אבל זה היה חסר תועלת, הוא מרח את כל הקמח שהיה לו ביד על הפנים שלי ושיחרר, אותי, צחקנו וחזרנו להכין את הפנקייקים.

סיימנו להכין וישבנו לאכול, הוא הביא ממרח שוקולד,
"אני צריכה להתקלח עכשיו בגללך" אמרתי בהאשמה וחייכתי
"גם אני צריך להתקלח עכשיו בגללך" הוא אמר וציחקקתי
"אבל צריך לנקות קודם" אמרתי
"אל תדאגי לגבי זה" הוא ענה
"אם אתה אומר" אמרתי באדישות ומשכתי בכתפיי

"כבר אמרתי לך כמה שאת יפה?" הוא שאל
"כן, בטח.. עם הבגדים המלוכלכים, השיער המבולגן, ופרצוף מלוכלך"
"גם אם היית לובשת שקית זבל היית נראית מדהים"
הוא אמר והסתכל עליי במבט הזה שלו
"היום היילי וקים חוזרות מהטיול, הן יגיעו ב18:00 וצריך לאסוף אותן" העברתי נושא
"אני יודע, בינתיים תתארגני" הוא ענה בפנים רציניות
"למה להתארגן?" שאלתי
"אנחנו הולכים להגיש תלונה" הוא אמר והכל חזר אליי מאתמול, הרגשתי חלחלה עוברת בגופי
"אתה צודק" עניתי ועליתי לקומה השנייה, נכנסתי למקלחת שבמסדרון, היא הייתה כמעט זהה לאחת שבחדר שלו, היו פה לפחות 4 חדרי שינה אם לא יותר, הבית הזה ענק.

סיימתי להתקלח ולקחתי מגבת כי לא היו לי בגדים הפעם, עטפתי את גופי וקשרתי את המגבת, הלכתי לחדרו, דפקתי על הדלת
"את יכולה להיכנס" הוא ענה, נכנסתי, גם הוא היה עטוף במגבת בלבד ושיערו רטוב, הקוביות בבטנו ושרירי הידיים שלו היו חשופים והוא נראה כל כך טוב.

"אני צריכה בגדים" אמרתי והסתכלתי לרצפה כדי לא לבהות בגופו המושלם. הוא נכנס לחדר הארונות והוציא חולצת טי שירט שכנראה תהיה כמו שמלה בשבילי, ועוד מכנס טרנינג שגם הולך להיות רחב עליי אבל זה בסדר כי הוא עם גומי.

"את יכולה להתלבש פה" הוא אמר
"טוב.. אבל תסתובב" אמרתי
"אני חייב?" הוא שאל וחייך חצי חיוך
"כן!" אמרתי בקול
"טוב טוב אם את מתעקשת" הוא אמר והסתובב
התלבשתי במהירות
"סיימתי" אמרתי
"עכשיו תורי" הוא אמר והוסיף: "את מוזמנת להישאר למופע" הוא קרץ
"אני אוותר" אמרתי ויצאתי מהחדר.

הוא לבש חולצת טריקו אפורה וג'ינס ארוך
ירדנו במעלית למכונית.
"אפשר קודם לעבור בבית שלי להחליף בגדים?" שאלתי
"אפשר" הוא אמר
"אז תעצור בבית שלי, אני אחליף בגדים ואחזיר לך את שלך" קבעתי
"את יכולה לשמור אותם, אני גם ככה לא לובש אותם והם נראים הרבה יותר טוב עלייך" הוא ענה
"טוב" אמרתי

הגענו לבית, ירדתי במהירות והחלפתי לטייץ שחור וחיפשתי חולצה לא מצאתי שום דבר מתאים, הכל היה בכביסה שלא עשיתי כי לא הייתי בבית, אחרי 10 דקות ויתרתי ונשארתי בטי שירט בצבע ירוק זית שדניאל הביא לי. וחזרתי למכונית.

"כל הזמן הזה והחלפת רק מכנס?" הוא שאל
"הכל היה מלוכלך כי לא עשיתי כביסה" אמרתי
"טוב, כמו שכבר אמרתי הבגדים שלי נראים יותר טוב כשאת לובשת אותם"

הגענו לתחנת המשטרה, אמרתי לפקידה שאני רוצה להגיש תלונה, נשמתי בכבדות, הוא החזיק את ידי ונרגעתי, הפקידה אמרה לנו לשבת ולמלא את הדפים, כתבתי את הפרטים שלי, וכתבתי על מה התלונה ופירוט.

אחרי שסיימנו שם, נכנסנו למכונית
"אין לך עבודה היום?" שאלתי
"אני יכול לעבוד מהבית" הוא ענה
"המנהל שלך מסכים לך?" הסתקרנתי, אני יודעת שהוא עובד בחברת אדריכלות, אני לא יודעת בדיוק מה הוא עושה
"אין לי מנהל" הוא ענה, לא הבנתי למה הוא מתכוון והוא המשיך "אני המנהל, זאת החברה שלי" הוא הסביר
"אה" אמרתי בשקט והבנתי

המשכנו לדבר קצת
"את אמורה לעבוד היום בבר?" הוא שאל
"כן" עניתי בקצרה
"את מתפטרת היום" הוא קבע
"אני רוצה, אבל-" אמרתי והוא קטע אותי
"בלי אבל, זו לא הייתה שאלה" הוא אמר טיפה בתוקפניות, נשמתי נשימה עמוקה
"אני אצטרך למצוא עבודה חדשה" אמרתי
"את לא" הוא השיב לדבריי
"אני כן, הכסף מהבית קפה לא יספיק לחשבונות של המים, החשמל, תשלומים לבית ספר וקניות אוכל ובגדים." הסברתי
"זה לא בעיה, אני יכול לעזור לך עם הכסף" הוא הציע
"ממש לא!" אמרתי בתוקפנות
"למה?" הוא שאל
"אני אסתדר" עניתי
"זו לא בעיה בשבילי" הוא אמר
"פשוט תשכח מזה" השבתי
"את יודעת שאם את צריכה משהו זו לא בושה לבקש, אין לך מה להתבייש ממני, מה שתצטרכי אני תמיד פה בשבילך" הוא אמר ברוך
הנהנתי בראשי "תודה"