𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞

פרק 62

נ.מ דניאל:

שוחררתי מהבית חולים סוף סוף, כרגע אני עם אמה ואני כל כך מאושר, התגעגעתי אליה כל כך.
בעוד שבועיים מורידים לי את הגבס.
בגלל שאסור לי ללכת או לאמץ את היד אני נשאר כל היום במיטה ובשביל להעביר את הזמן אני עובד מהבית, אמה עוזרת לי הרבה אבל אני מרגיש שאני שאני מטריח אותה יותר מדי.

"בוקר טוב" אמה העירה אותי ונישקה את הלחי שלי
"בוקר טוב יפה שלי" השבתי
"אני הולכת למכולת, אתה רוצה משהו?" היא שאלה
"לא, תודה" סירבתי
"אוקיי, אני אוהבת אותך, ביי" היא אמרה ברוגע
"ביי, אוהב אותך" אמרתי וחזרתי לישון.

כשקמתי אמה הייתה לידי וקיפלה כביסה.
"בוקר טוב" אמרתי
"כמעט צהריים כבר" היא ציחקקה
קמתי מהמיטה בזהירות כדי ללכת למקלחת
"חכה! אני אעזור לך" היא אמרה וקמה במהירות, היא החזיקה אותי כדי שלא אפול והביאה לי אחד מהקביים לצד השני.

הגענו למקלחת והיא עזרה לי לעמוד ביציבות בזמן שצחצחתי שיניים, אחרי זה היא עזרה לי להגיע לסלון
"תודה" אמרתי תוך כדי התיישבות על הספה
"אתה לא צריך להודות לי" היא אמרה במין חיקוי שלי
צחקתי, לגמרי שכחתי מזה
"אבל ברצינות אתה לא צריך להודות לי, אני יודעת שהיית עושה את אותו דבר בשבילי" היא אמרה

אמא ואבא שלי באו בזמן שאמה הייתה במקלחת
"היי מותק, איך אתה מרגיש?" היא שאלה
"יותר טוב" עניתי, אמה לא תהיה שמחה כשהיא תצא מהמקלחת.
"אני שמחה לשמוע, אכלת משהו?" היא שאלה
"אני קמתי לפני חצי שעה" השבתי
"זה לא תירוץ" היא רטנה
"אני אכין לך משהו" היא הלכה למטבח
אני ואבא שלי ישבנו ודיברנו קצת.

אחרי כמה דקות שמעתי את המים במקלחת נסגרים ואמה יצאה עטופה במגבת בלבד, סימנתי לה במהירות ללכת לחדר, היא הבינה מה קורה ורצה לחדרה במהירות. לאחר זמן קצר היא חזרה לבושה בטייץ שחור וסריג רופף בצבע בורדו שחשף את כתפה ושערה הרטוב אסוף בקוקו.

"היי" היא אמרה, אבא שלי חייך והנהן קלות כתשובה
"היי" אמא שלי השיבה, רגע מה?! אמא שלי הרגע דיברה עם אמה מבלי לריב איתה. מה קרה פה בזמן שלא הייתי?

הייתי בשוק ואמה צחקקה
"את צריכה עזרה?" אמה הציעה והלכה למטבח
"מתי זה קרה?" שאלתי את אבי
"אין לי מושג" הוא ענה בשקט
בחנתי את אמה שוב במבטי, מהופנט מיופיה, איך מישהו יכול להיות כל כך יפה.

בערך שעתיים אחרי הם הלכו ואני ואמה נשארנו לבד.
"אתה ממש הצלת אותי היום" היא חייכה בהקלה
"למה את מתכוונת?" שאלתי
"לעובדה שכמעט יצאתי מהמקלחת לסלון במגבת בזמן שההורים שלך פה" היא אמרה
"אה כן! זה היה מפחיד" צחקתי
"אני רצינית! ברגע שהבנתי שההורים שלך שם כמעט חטפתי התקף לב" היא המשיכה וצחקתי אפילו חזק יותר.

"מה הסיפור איתך ועם אמא שלי?" שאלתי
"דיברנו, היא כבר לא שונאת אותי. אני חושבת." אמה ענתה
"איך היא יכולה לשנוא אותך? זה לא אפשרי" אמרתי
"אתה יודע שכן" היא השיבה בחיוך
"לא" התעקשתי
"בפעם הראשונה שנפגשנו לא שנאת אותי?" היא שאלה
"לא, הייתי סתם עצבני באותו יום" עניתי
"שקרן" היא צחקה
"נשבע" אמרתי וחייכתי למשמע צחוקה
הדלת נפתחה וקטעה את שיחתנו, זו הייתה קים.

"היי דניאל, איך אתה מרגיש?" היא שאלה
"טוב, איך את?" שאלתי
"גם" היא מלמלה
"את בסדר?" אמה שאלה בדאגה
"כן כן תירגעי" היא אמרה
"אולי תחזרי? אני מתגעגעת אלייך" אמה הציעה
"לא יקרה" קים קבעה בהחלטיות
"כל כך רע לך פה?" אמה שאלה בנואשות
"לא. זה שפשוט יותר טוב לי עם אבא, הוא הורה אמיתי, את לא." קים השיבה, אמה נראתה פגועה מתשובתה אבל התאפקה והשיבה:
"אני לא הורה, אני אחותך ואני דואגת לך כי אני רוצה שיהיה לך טוב"
"הכי טוב בשבילי להיות עם אבא" קים ענתה לה
אמה לקחה נשימה עמוקה וקים המשיכה
"אני באתי להיילי בכלל, רק חשבתי לעבור ולהגיד לך שלום אבל את נשארת אותו דבר" היא אמרה והלכה

אני רואה כמה הריחוק מקים מכאיב לה וזה באשמתי, אני הסיבה שהיא חזרה להיות בקשר עם טד מלכתחילה, חשבתי שעשיתי את המעשה הנכון אבל עכשיו אני מתחרט על זה כל כך.

"למה היא חייבת להיות כל כך עקשנית?!" התלוננה
"זה עובר במשפחה" השבתי בניסיון לעודד אותה
"היא ילדה שגדלה בלי הורים, מן הסתם שהיא תקפוץ על כל הזדמנות שיש לה להורים" אמה טענה
"ומה איתך?" שאלתי
"מה איתי?" היא שאלה בבלבול
"גם את ילדה גדלת בלי הורים ויותר מזה היית צריכה לגדל ילדה קטנה בעצמך בגיל נורא צעיר" אמרתי
"החוויות שלי ושל קים בתור ילדות הן נורא שונות, אין מה להשוות בכלל. ואני כן גדלתי עם הורים במשך 14 שנים, קים רק 5" היא ענתה בחדות
"ומה שהיה אחרי שאמא שלך נפטרה, זה הרבה יותר גרוע" אמרתי
"אני לא רוצה לדבר על זה" היא אמרה ושילבה את ידיה כאילו היא קופאת מקור
"את צריכ-" נקטעתי על ידה
"שיט! שכחתי לתלות את הכביסה" היא העבירה נושא וקמה במהירות מהספה.

אני יודע שהיא לא אוהבת לדבר על זה, כל פעם שהנושא עולה היא מתחמקת או מעבירה נושא, אבל היא לא תצליח להתגבר על זה בצורה כזאת, היא פשוט לא מוכנה לזה. בכל מקרה כשהיא תהיה מוכנה אני אהיה שם בשבילה.

הלילה הגיע, היא עזרה לי לצחצח שיניים ולעלות למיטה בזהירות. היא הייתה די שקטה מאז השיחה שלנו. "לילה טוב, אני אוהב אותך" אמרתי
"אני אוהבת אותך" היא השיבה, נישקה אותי, כיבתה את האורות ושכבה לידי.