נ.מ אמה:
קמתי בבוקר, צהריים ליתר דיוק. אתמול בלילה היה מדהים. כמו בכל פעם. צחצחתי שיניים, שטפתי את פניי ובדקתי את הטלפון, דניאל שלח לי הודעה לפני רבע שעה בערך וביקש ממני להביא לו מטען לעבודה.
התארגנתי, לקחתי את המטען ויצאתי.
נכנסתי לבניין, בקבלה ישבה אותה פקידה מהפעם הקודמת שהייתי פה "צהריים טובים" היא אמרה
"גם לך" אמרתי ונכנסתי פנימה, עליתי במעלית לקומה האחרונה והלכתי למשרדו.
נכנסתי פנימה והוא קם מכיסאו אליי וחיבק אותי
"את מצילה אותי" הוא אמר ונישק אותי
"תישארי איתי קצת, אל תלכי עכשיו" הוא הוסיף, הנהנתי בראשי. דיברנו קצת בזמן שהוא עבד, ישבתי על הכיסא שמולו, זה לא שיש לי משהו יותר טוב לעשות עכשיו. הטענתי לו את הטלפון ובאתי לידו, מאחורי השלוחן, חיבקתי אותו ממאחור ונשקתי ללחיו
"אני אוהבת אותך" אמרתי
"אני אוהב אותך יותר" הוא אמר ועדיין היה ממוקד בעבודתו.
הוא כרך את ידו סביב מותני ומשך אותי אל רגליו. ישבתי על רגלו השמאלית שלא נפצעה כי הוא עדיין לא החלים לגמרי. הריח שלו מדהים, אני יכולה להריח אותו כל היום, חיבקתי אותו ונישקתי אותו.
"אם את תמשיכי ככה אני בחיים לא אסיים לעבוד" הוא אמר, קמתי מרגלו "מצטערת" מלמלתי, הוא משך אותי בחזרה לא רגלו "זה לא מה שהתכוונתי" הוא אמר ונישק אותי, הוא הניח את ידו על גבי התחתחון.
דפיקות נשמעו על הדלת והתכוונתי לקום אבל הוא החזיק אותי צמוד שלא אקום "כן" הוא אמר בקול ונכנס למשרדו בחור, אולי אחד העובדים.
"מצטער על ההפרעה אני אחזור אחר כ-" הוא אמר
"אתה לא מפריע, מה רצית?" דניאל קטע אותו
"באתי לשאול מתי ואיפה אתה רוצה לקיים את המסיבה" הוא אמר, איזה מסיבה?
"שבוע הבא אני אהיה עסוק כל השבוע, תבחרו תאריך אחרי, אבל שלא יהיה מוגזם." דניאל ענה לו
העובד הנהן בראשו ויצא מהמשרד.
"איזה מסיבה?" שאלתי
"העובדים רוצים לעשות לי מסיבת חזרה, זה כלום" הוא השיב והצמיד אותי אפילו יותר קרוב אליו.
"קר פה" אמרתי, "נעים לי" הוא השיב, הוא הוריד את הבלייזרשל החליפה מעליו ושם עליי "תודה" אמרתי.
"אני צריך שתבטלי את כל מה שיש לך שבוע הבא" הוא אמר וליטף את שיערי
"כל השבוע?" שאלתי
"כן" הוא אמר
"למה?"
"אני לא יכול לספר לך"
"בבקשה" התחננתי
"אני לא יכול" הוא אמר בחיוך
"טוב" נכנעתי
"אני צריכה ללכת לעבודה כבר" אמרתי
"אני אלווה אותך" הוא הציע
"אני לא רוצה שתתאמץ" השבתי
"בסדר אז אני מזמין לך מונית" הוא התעקש
"לא! אני רוצה ללכת ברגל" סירבתי
"בסדר אבל תדברי איתי" הוא ביקש, הנהנתי בראשי.
עכשיו אני צריכה להתמודד עם לינה, העובדת החדשה. זה רק היום השני והיא כבר מאחרת.
התחלתי לעבוד לבד והיא הגיעה באיחור של 20 דקות,
"למה התעכבת כל כך הרבה זמן?" שאלתי
"הייתי רעבה אז עצרתי לאכול" היא השיבה
"בסדר, פשוט תיהי בקופה בינתיים" אמרתי
"למה את מחליטה?! אני לא רוצה להיות בקופה"
"אז אל תיהי בקופה" אמרתי בייאוש והלכתי לקופה
בעצמי.
לעבוד איתה אפילו יותר מתיש מלעבוד מלבד.
רק היום החלפנו תפקידים יותר ממה שהחלפתי כל הזמן שהייתי עם ג'וש, היא רבה עם 2 לקוחות ועזבה שעה מוקדם יותר מבלי להגיד לאף אחד.
למרות שהיא עולה לי על העצבים אני אנסה לדבר איתה לפני ואני מקווה שהיא תשנה את ההתנהגות שלה.
הגעתי הביתה, דניאל ישן על הספה, הוא כנראה היה עייף מכל היום, הוא נראה כל כך חמוד כשהוא ישן, הוא נשאר בחליפה ולא החליף בגדים, הורדתי את הנעליים שלו ממנו ועליתי למעלה להביא שמיכה וכיסיתי אותו, נישקתי את הלחי שלו בעדינות ועליתי למעלה להתקלח.
שכבתי במיטה וניסיתי להירדם, הראש שלי מלא במחשבות שמונעות ממני לעשות זאת, אני לא יודעת כמה זמן שכבתי פה בניסיון להירדם אבל זה לא עובד.
ירדתי למטה, ויצאתי לנשום אוויר במרפסת.
הלילה היה כל כך קר שלא יכלתי להישאר בחוץ אז נכנסתי פנימה בחזרה. דניאל כבר לא היה על הספה.
שמעתי את המים בשירותים נסגרים ואחרי דקה הוא יצא משם.
"מה השעה?" הוא שאל בישנוניות
"שלוש וחצי" השבתי לאחר הסתכלות מהירה בטלפון
"למה את עדיין ערה?" הוא המשיך עם השאלות
"לא הצלחתי להירדם" הסברתי
"בואי למיטה" הוא אמר והנהנתי בראשי
הוא הוריד את החליפה ולבש מכנסי טרנינג.
שכבתי במיטה עם הגב אליו. הוא נישק אותי בלחי
"לילה טוב" הוא אמר והשבתי לו בחזרה.
עדיין לא יכולתי להירדם, אני לא יכולה להוציא את המחשבות האלו מראשי.
"אוקיי אני לא יכול ככה, מה מטריד אותך?" הוא שאל
"מה?" אמרתי, הייתי מופתעת שהוא ער.
"משהו מטריד אותך, אני מרגיש" הוא אמר, אני לא רוצה להטריד גם אותו עם הבעיות שלי.
"זה כלום, זה לא משנה" עניתי
"אם את לא רוצה לספר לי זה בסדר" הוא אמר בקול רך והניח את כף ידו על כתפי.
"זה לא זה.. זה פשוט סתם מבאס" השבתי בכנות.
"מה?" הוא התעניין
"אני יודעת שזה לא בכוונה אבל זה התחיל עם קים שכברה לגור כם טד ואנחנו בקושי מדברות כבר ואז ג'וש שעובד כל כך קשה ולקסי כל כך עסוקה בהכנות לחתונה שבקושי יוצא לנו לדבר" סיפרתי
"יהיה בסדר, ויש לך אותי. תמיד" הוא אמר, אני חייבת להודות שזה קצת עזר.
"בואי לפה" הוא אמר וחיבק אותי, הוא נישק אותי והצמיד אותי אליו אפילו יותר.
ורק אז, בין זרועותיו, הצלחתי להירדם.
YOU ARE READING
𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞
Romanceאמה (22) וקים (13) אחיות, אחרי שגרו במיאמי כל חייהן, החליטו להתחיל חיים חדשים בניו יורק. שם הן מגלות דברים שלא חשבו שאי פעם יהיו להן כמו חברות ואהבה.
