נ.מ אמה:
"אני חושבת שדניאל כועס עליי" סיפרתי ללקסי
"מה, למה?" היא שאלה
"בפעם האחרונה שדיברנו זה היה לפני חמישה ימים והוא פתאום אמר שהוא חייב לסגור וניתק מבלי להגיד ביי אפילו. והוא לא התקשר או שלח הודעה מאז" הסברתי
"אז תתקשרי אליו את ותשאלי אותו" היא הציעה
"ניסיתי, 3 פעמים, הוא לא ענה אבל מצד שני הוא ממש עסוק ועובד קשה, אולי בגלל זה, אבל הוא לא עונה להודעות שלי" השבתי
"אני בטוחה שזו סתם אי הבנה, הכל יהיה בסדר" היא אמרה וחיבקה אותי
"תודה" אמרתי
הגיע הזמן שלי ללכת לעבודה, לא יכלתי להוציא מראשי את דניאל ולמה הוא כועס עליי, אולי זה בגלל שחזרנו לבית הקודם שלנו ולא סיפרתי לו עדיין, זה לא נשמע הגיוני אבל זה הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו.
היד שלי כבר החלימה לגמרי.
קים סיפקה לי שהיא דיברה עם ניקי ועכשיו ניקי כבר לא שונאת אותי אבל היא עדיין לא מתה עליי.
קים כרגיל הולכת אליהם לארוחות שישי, היא אמרה שמחר היא אולי תישן אצל היילי.
אני וג'וש החלפנו תפקידים כי שיעמם לו לעמוד בקופה, העברתי את הבגדים לאחת הלקוחות והבאתי לה את הקבלה, לפתע שמתי לב לתאריך הכתוב על הקבלה, זה היום הולדת שלי, אני בת 23.לא חגגתי מאז שאמא שלי נפטרה, קים אז הייתה ילדה קטנה ובגלל זה היא לא זוכרת את התאריך, וטוב שכך.
אני שונאת את היום הולדת שלי.
עכשיו כשדניאל לא מדבר איתי זה אפילו יותר גרוע,
הלוואי שהיום הזה כבר ייגמר ואני אוכל להיות במקום האהוב עליי, במיטה שלי.
"סליחה!" אחת הלקוחות העירה אותי ממחשבותיי
"אני מצטערת" התנצלתי וחזרתי לעבודה.
כשסיימנו לעבוד ג'וש רצה להחזיר אותי הביתה כמו תמיד, הפעם סירבתי, אני מעדיפה ללכת ברגל.
אחרי כמה נסיונות שכנוע כושלים הוא נסע.
אני מרגישה כאילו אני עומדת לבכות.
תמיד ביום הזה אני הופכת להיות רגישה.
לקחתי נשימה עמוקה של האוויר הקר של הלילה ועצמתי את עיניי.
אין לי סיבה להרגיש ככה אבל עדיין אני מרגישה ככה.
אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו.
אולי הוא עומד להיפרד ממני?
אולי הוא פגש מישהי אחרת?
או שסתם נמאס לו ממני.
הגעתי הביתה מאוחר מהרגיל כי לקחתי את הזמן בדרך, סגרתי את הדלת בשקט, פתחתי את הדלת בחדר של קים, היא ישנה.
החלפתי לפיג'מה רגילה והלכתי לישון, כל דקה שאני נשארת ערה המחשבות שלי רודפות אותי.
עצמתי את עיניי ותחושת המועקה לא עברה.
אני שונאת את עצמי על זה שהצלחתי להרוס את הדבר היחיד שעושה לי טוב.
קמתי בבוקר עם תחושה רעה, כבר כמעט שבוע שלא דיברנו, הערתי את קים והלכתי להכין ארוחת בוקר.
היא התארגנה לבית הספר ויצאה, החלטתי ללכת לעשות סיבוב בשכונה, התארגנתי ויצאתי
"בוקר טוב" אלכס אמר וניקה את המכונית שלו, התקדמתי אליו "בוקר טוב" איחלתי לו בחזרה
"אתה צריך עזרה?" הצעתי
"אני מסתדר אבל את מוזמנת להישאר פה ולהעביר לי את הזמן" הוא אמר וצחק
"אני מעדיפה לעזור לך" חייכתי
"אם את מתעקשת" הוא נאנח והניח את ידיו על מותניו, לקחתי את הספוג מהדלי וניקיתי את החלונות בזמן שהוא ניקה את השטיחים.
"דיברתי עם דניאל אתמול והוא התקדם נורא מהר עם העבודה שלו, אני גאה בו" אלכס סיפר
"דיברת איתו?" שאלתי
"כן, למה?" הוא שאל
"פשוט לא שמעתי טוב" שיקרתי וחייכתי
אני בטוחה שהוא כועס עליי, הוא לא עונה לי בכוונה.
זה מבאס.
"הכל בסדר?" הוא שאל
"כן, כן אני מצטערת" חייכתי ועברתי לחלון השני
אני מניחה שאף פעם לא שמתי לב כמה דניאל דומה לאלכס, אותן עיניים, ותווי פנים דומים.
הוא שאב את האבק ברצפה של המושב האחורי ואני לא עשיתי כלום. למרות הרעש של שואב האבק שמעתי אותו מתנשף.
"אלכס" קראתי, הוא לא שמע אז הרמתי את קולי וקראתי לו שוב, הוא לא שמע, טפחתי על גבו בעדינות והוא כיבה את שואב האבק והסתכל עליי במבט מבולבל, עכשיו נשימתו הכבדה נשמעה חזק יותר,
"תנוח קצת בינתיים, אני אמשיך" אמרתי
"תודה" הוא חייך והתיישב על צד שפת המדרכה, לקחתי את השואב האבק והמשכתי במקומו.
"אני כבר לא צעיר" הוא נאנח.
כבר סיימתי לנקות את שאר האוטו כי לא רציתי שהוא יעבוד קשה, הוא רצה להמשיך לנקות אבל התעקשתי לעשות את זה לבד ובסוף הוא וויתר.
"סיימתי" אמרתי וניגבתי זיעה ממצחי
"תודה רבה לך, זה לא מובן מאליו." אלכס הודה לי
"אני שמח שדניאל עם מישהי כמוך" הוא הוסיף
"תודה" חייכתי.
חזרתי הביתה, התארגנתי והלכתי לעבודה.
קים ואני יצאנו באותו זמן אבל היא לא התקדמה לבית של היילי, כששאלתי היא אמרה שהן נפגשות בקניון.
קצת מוזר. אבל אני סומכת עליה.
כשסיימנו לעבוד ג'וש החזיר אותי הביתה,
פתחתי את הדלת ולמרבה הפתעתי קים הייתה ערה בסלון, היא הייתה אמורה לישון אצל היילי, אולי קרה משהו ביניהן.
"הכל בסדר?" ישבתי לידה "את נראית מוטרדת" אמרתי והעברתי יד על שיערה
"אמה.. אני יודעת שאתמול הייתה לך יום הולדת" היא אמרה
"למה את חושבת ככה?" אמרתי וגיחכתי בניסיון להכחיש, איך היא גילתה?
"זה סיפור ארוך אבל אני יודעת שזה נכון" היא התעקשה
"זה לא משנה" אמרתי
"למה לא ישנת אצל היילי?" העברתי נושא
"התגעגעתי אלייך" היא השיבה
חיבקתי אותה ונישקתי אותה על הלחי
"לכי לישון יש לך לימודים מחר" אמרתי, היא הנהנה בראשה והלכה
"אני אוהבת אותך, לילה טוב" אמרתי
"לילה טוב" היא השיבה וסגרה את דלת חדרה.
YOU ARE READING
𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞
Romanceאמה (22) וקים (13) אחיות, אחרי שגרו במיאמי כל חייהן, החליטו להתחיל חיים חדשים בניו יורק. שם הן מגלות דברים שלא חשבו שאי פעם יהיו להן כמו חברות ואהבה.
