𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞

פרק 27

נ.מ אמה:

דניאל החזיר אותי הביתה, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, לא ציפיתי לזה, הרגשתי כל כך מאושרת.
אני חושבת שאני אספר לקים עלינו, אני די בטוחה בקשר שלנו.

נכנסתי הביתה, הייתי מופתעת, הבית היה נקי לגמרי
"קים!" קראתי בקול והיא יצאה מחדרה,
היא הסתכלה עליי וחייכה
"איך היה אתמול, נהנית?" שאלתי
"מאוד.. אני בטוחה שגם את נהנית" היא אמרה וקרצה
התעלמתי "אכלת?" שאלתי
"עוד לא" היא ענתה
"מה בא לך?" שאלתי והלכתי למטבח
"פירה וסלט" היא ענתה

בזמן שחתכתי תפוחי אדמה היא עמדה לידי
"איך היה לך אתמול?" היא שאלה
"היה כיף" עניתי בקצרה
היא חייכה והלכה לחדר.

בזמן שתפוחי האדמה רתחו, חתכתי סלט.
הטלפון צלצל, זה היה דניאל,
"הלו" עניתי והחזקתי את הטלפון בעזרת הכתף כי חתכתי סלט
"התגעגעת אליי אה?" הוא אמר
"אתה התקשרת אליי" גיחכתי
"מה את עושה?" הוא שאל
"חותכת סלט" עניתי
"תיזהרי שלא תחתכי את האצבע היפה שלך" הוא אמר וציחקקתי
"מתי היום הולדת שלך?" שאלתי
"בעוד חודש.. למה?" הוא ענה
"סתם נזכרתי בגלל היום הולדת של קים" עניתי
"אה אוקיי, מה את עושה מחר?" הוא שאל
"כלום" עניתי
"תיהי מוכנה בשבע בערב, אני אאסוף אותך" הודיע
"לאן הולכים?" הסתקרנתי
"אליי, אולי נלך לאנשהו אם תרצי" הוא ענה
"סבבה, אני צריכה לנתק.. אוהבת אותך" אמרתי כשראיתי את קים מתקדמת לכיווני
"אוהב אותך נסיכה שלי" הוא אמר וניתק.

"מוכן?" היא שאלה
"עוד לא" אמרתי ושפכתי את הירקות לקערה
"תקראי לי כשמוכן.. אני גוועת" היא ביקשה
"טוב" השבתי

אחרי חצי שעה האוכל היה מוכן וקראתי לקים
"בתאבון יפה שלי" אמרתי
"תודה" היא ענתה "את נראית טוב בזמן האחרון" היא החמיאה לי
"תודה" השבתי
"את נראית מאושרת" היא אמרה וחייכתי
"שמעתי אותך אומרת שאת אוהבת אותו" היא אמרה וחייכה חיוך שובב
"ידעתי שהקשבת לשיחה" אמרתי
"מתי אני אפגוש אותו?" היא שאלה
"בקרוב" עניתי וחייכתי
"אין לי מושג מי זה אבל אני כבר אוהבת אותו" היא אמרה
"למה?" ציחקקתי
"את נראית מאושרת.. אני בטוחה שהוא יותר טוב מטיילר, הוא היה ממש מגעיל אלייך" היא דיברה על האקס שלי, היינו ביחד כשהייתי בת 18
"תאמיני לי הוא הרבה יותר טוב" עניתי
"אני כל כך שמחה בשבילך" היא אמרה,
חייכתי "גם אני" אמרתי

"את יכולה לפחות להגיד לי מי זה?" התחננה
"טוב.." לקחתי נשימה עמוקה, אני לא מאמינה שאני עומדת לספר לה.
"זה דניאל" אמרתי וחשתי הקלה
"דניאל דניאל?!" היא שאלה בשוק והנהנתי
"רק לוודא שאנחנו מדברות על אותו אחד, דניאל ריצ'רדס, הבן של ניקי ואלכס ריצ'רדס, אח של היילי" היא אמרה בעודה המומה והנהנתי בראשי
"אני בהלם! הוא מסיע אותי כל בוקר לבית ספר, איך רק עכשיו גיליתי על זה?!" היא אמרה

"היילי תמות כשהיא תשמע על זה" היא אמרה והרימה את הטלפון מהשולחן
"את יכולה לא לספר לה עדיין?.. הוא יספר למשפחה שלו כשהוא ירצה" ביקשתי
"טוב" היא אמרה בבאסה

פיניתי את השולחן, שטפתי את הכלים ונכנסתי לחדרי, עדיין לבשתי את החולצה שלו, פשטתי אותה ושמתי בסל הכביסה, החלפתי למכנס טרנינג וגופיה, ציחצחתי שיניים, דפקתי בעדינות בדלת של קים
"כן" היא צעקה מבעד לדלת ופתחתי,
"לילה טוב" אמרתי
"לילה טוב" היא השיבה

חזרתי לחדרי, עליתי למיטה, ניסיתי להירדם, התהפכתי מצד לצד, בסופו של דבר ויתרתי, הלכתי למטבח והכנתי לי כוס תה, ישבתי על הספה בסלון והתבוננתי בתמונה שלי ושל קים מלפני כמה שנים שמונחת על המזנון ליד הטלוויזיה, אני נראית כל כך מכוערת לידה, היא באמת כל כך יפה, לגמתי מהתה והבאתי את התמונה לידי, הוצאתי אותה מהמסגרת ושמתי במגירה בחדרי, החלפתי אותה בתמונה של קים.

המשכתי לשתות את התה ובסופו של דבר נרדמתי.

"אמה" שמעתי, התעלמתי וחזרתי לישון
"אמה!" קים צעקה וקמתי מבהלה, היא צחקה
"בוקר טוב גם לך" עניתי בציניות וגילגלתי את עיני
"איך נרדמת על הספה?" היא ציחקקה
"לא הצלחתי להירדם אז באתי לפה, בכל מקרה הלך לי הגב" אמרתי בעודי מתיישבת, החזקתי את גבי התחתון ב2 ידיים והתמתחתי

קמתי ושטפתי פנים, צחצחתי את שיניי והכנתי ארוחת בוקר לקים, בזמן שהיא אכלה נכנסתי למקלחת חמה שתעזור לגב הכואב שלי, אני מרגישה כמו בת 80, גיחכתי לעצמי מהמחשבה הזאת.

התארגנתי ויצאתי לדרך.
אחרי חצי שעה בערך הגעתי.
קנדיס ישבה באחד השולחנות ונראתה מודאגת,
"בוקר טוב" איחלתי לה
"בוקר.." היא אמרה בבאסה
"הכל בסדר?" שאלתי
"אני צריכה להגיד לך משהו.." היא אמרה, התיישבתי לידה
"החלטתי לפשוט רגל.. העסק לא מצליח כמו שהוא היה פעם, הסגירה עצמה תהיה בעוד חודש בערך" היא אמרה והחזיקה את ראשה ביד אחת
"חשבתי שמגיע לך לדעת ולהתחיל לחפש עבודה חדשה בינתיים" היא אמרה

היא נראתה נורא מודאגת, חיבקתי אותה
"יהיה בסדר" ניחמתי אותה
"תודה רבה" השיבה

עבדתי עד השעה 17:00 ובמקום ללכת ישירות הביתה הסתובבתי קצת בעיר ונכנסתי לחנויות, שאלתי אם אם הם מחפשים עובדים, אף אחד מהם לא היה צריך.

"קים" קראתי כשהגעתי הביתה, היא לא ענתה, בדקתי בחדר שלה, היא לא הייתה שם.
"איפה את?" שלחתי לה וחיכיתי שהיא תענה.
אחרי כמה דקות נשמע צליל הודעה מהטלפון שלי
"אצל היילי, אני נשארת לישון אצלה" היא השיבה
"טוב, תהני" כתבתי והוספתי אמוג'י של לב.
אני על אחוז אחד, אני צריכה להטעין.

הלכתי לחדרי, זרקתי את הטלפון על המיטה ונשכבתי כשראשי חפור בין הכריות, מה לעשות?!
אני חייבת למצוא עבודה חדשה. זה כל כך מתסכל, שמרתי קצת כסף בצד למקרה חירום אבל זה לא יספיק להרבה זמן.

התיישבתי ולקחתי נשימה עמוקה, הגב עדיין כואב לי, לקחתי משחה מהמגירה, הורדתי חולצה ומרחתי באיזור הכואב.

חזרתי למיטה שוב, לקחתי את הטלפון, הוא כבר נכבה, אני אטעין אותו עוד מעט, עצמתי את עיניי ושקעתי במחשבות.