פרק 32

305 21 1
                                    

נ.מ דניאל:

קמתי בבוקר, אמה שוכבת לידי.
אתמול בלילה היה מדהים.
נישקתי אותה בלחי "בוקר טוב" לחשתי והיא חייכה
"בוקר טוב" השיבה
"מה השעה?" היא שיפשפה את עיניה ביד אחת ובידה השנייה החזיקה את השמיכה שתכסה אותה בעודה מתיישבת.
"שש וחצי" עניתי לה והתיישבתי גם
"אני לא מרגישה את הרגליים שלי" היא הסתכלה עליי במבט מאשים וחייכה, צחקתי.

היא לקחה את החולצה שלי מאתמול שהייתה זרוקה על הרצפה ולבשה אותה מבלי לקום מהמיטה.
היא קמה מהמיטה והלכה באיטיות למקלחת וצחקתי.
"זה לא מצחיק" היא אמרה והתאפקה לא לצחוק בעצמה.

היא התקלחה ואני אחריה.
היא לבשה את הבגדים שהיא הביאה איתה מהבית, טייץ שחור וחולצה לבנה, היא אספה את השיער לקוקו גבוה בזמן שהתלבשתי
"ראית אם הבאתי את המייקאפ?" היא שאלה
"את לא צריכה איפור, את יפה ככה" אמרתי בזמן שלבשתי את המכנס.
"לא לאיפור" היא רטנה, היא הסתובבה והצביעה על צווארה שהיה עליו היקי. חייכתי.
"לא יודע" אמרתי "אני אבדוק" לקחתי את התיק שלה והתחלתי לחפש שם, היא פיזרה את שיערה והסתירה אותו. "אין פה" אמרתי
"לא נורא, בוא נלך" היא אמרה.

הנהנתי בראשי ויצאנו למעלית, לחצתי על הכפתור
"יש לנו עוד זמן" אמרתי, היא הסתכלה עליי
"זמן למה?" היא שאלה
"לעבור בבית שלך" עניתי
"מצוין" היא חייכה

נכנסנו למכונית ונסעתי לבית שלה
"אתה יכול ללכת להביא לי? הרגליים שלי עדיין קצת כואבות" היא אמרה והניחה את ידה על ידי
"כן בטח! רק תגידי לי איפה זה" אמרתי
"זה ליד הכיור במקלחת" היא הושיטה לי את המפתח, נישקתי אותה בלחי, היא חייכה ויצאתי מהאוטו.

פתחתי את הדלת ושמעתי דלת אחרת נסגרת,
יש פה עוד מישהו. הלכתי למקלחת, לקחתי את המייקאפ ויצאתי בחזרה לסלון, פתחתי את דלת הכניסה וסגרתי אותה אבל נשארתי בפנים.
אחרי כמה שניות קים והיילי יצאו מהחדר שלה, הן צרחו כשראו אותי, הן נבהלו.

"מה אתן עושות פה?! אתן אמורות להיות בבית ספר" אמרתי, הן עמדו והסתכלו לרצפה, הן לא ידעו מה לעשות. הן לבשו בגדי בית ספר.
"בבקשה אל תספר לאמא ואבא" היילי התחננה
"ולאמה" קים הוסיפה.
לא ידעתי מה לעשות במצב כזה, אני לא רוצה לשקר לאמה.
"מה אתה עושה פה בכלל?" היילי שאלה
"באתי להביא משהו לאמה" עניתי
"אם אמא תגלה שאת מבריזה מבית ספר היא לא תיתן לך לצאת מהבית חודש" אמרתי להיילי.
"וכנראה גם לך" אמרתי לקים
"אמה לא אמא שלי, היא לא יכולה להגיד לי מה לעשות" היא ענתה
"אוי אלוהים" אמרתי ושמתי יד על ראשי

הדלת נפתחה.
"מה לוקח לך כל כך הרבה זמן?" נשמע קולה של אמה בעודה פותחת את הדלת, היא נכנסה פנימה ועמדה לידי, היא הייתה בשוק.
"מה אתן עושות פה?!" היא שאלה, היא הייתה מופתעת, היא הסתכלה עליהן, במיוחד על קים
"הלכנו לישון מאוחר ולא היה לנו כוח ללכת לבית ספר" קים אמרה
"קים את חייבת ללכת לבית ספר, וגם אם את לא הולכת לפחות תודיעי לי" היא אמרה, היא לא הייתה עצבנית כמו שחשבתי שהיא תהיה, היא נשמעה מאוכזבת וזה הרבה יותר גרוע.
"לא אני לא צריכה להודיע לך, מתי תביני שאת לא אמא שלי ואני לא חייבת לך כלום!" קים הרימה את קולה על אמה
"אני מודעת טוב מאוד לזה שאני לא אמא שלך אבל אני אחראית עלייך ובגלל זה את צריכה להודיע לי" היא לא נשארה חייבת
"את פשוט מגעילה אותי, את האחות הכי גרועה שיש והלוואי שתמותי" היא צעקה על אמה.
אמה לא ענתה לה על זה היא פשוט הסתכלה עליה והלכה לחדר שלה.

היילי ואני פשוט עמדנו שם, לא היה לי נעים
"בואו לאוטו, אני אקח אתכן לבית ספר" אמרתי.
הנסיעה הייתה שקטה, הן ירדו בבית ספר, הסתכלתי ווידאתי שהן נכנסו פנימה.

נסעתי במהירות בחזרה לבית שלה.
נכנסתי פנימה, דפקתי בדלת ונכנסתי מבלי לחכות לאישור שלה, היא ישבה על המיטה
"אני מאחרת לעבודה" היא אמרה וקמה, היא עברה אותי ויצאה מהחדר במהירות.
"את בסדר?" שאלתי. כאב לי לראות אותה ככה ובאמת שרציתי להתערב אבל זה ריב בינה ובין אחותה וזה לא המקום שלי להתערב.
היא הנהנה בראשה אבל אני יודע שהיא לא בסדר, היא חייכה חיוך מזויף .

הגענו לעבודה שלה "אני אוהב אותך" אמרתי,
היא חייכה אליי ויצאה מהמכונית, היא לא אמרה מילה כל הנסיעה.

זה היה חתיכת בוקר משוגע, הוא התחיל כל כך טוב ונגמר כל כך רע.
הלכתי לעבודה, טום התקשר ושאל אם אני רוצה לבוא אליו בערב ושגם פול בא, אמרתי לו שכן.

כשסיימתי לעבוד נסעתי לטום.
"מה קורה אחי?" הוא אמר וטפח על גבי
"הרבה זמן לא ראיתי אותך" הוא צחק
נכנסתי פנימה פול כבר ישב על הספה
סיפרתי להם עליי ועל אמה,
פול סיפר שהוא והחברה שלו נפרדו בטענה שהיא לא מתאימה לו.

השעה כבר הייתה תשע וחצי, תכננתי לאסוף את אמה מהעבודה שלה שמסתיימת בעוד חצי שעה.
נפרדתי משני המטומטמים ונסעתי, בדרך קניתי לה שוקולד וזר פרחים, שיעודד אותה.

נכנסתי לקניון הכמעט ריק והתקדמתי אל החנות.
ראיתי אותה עומדת בעמדת הקופה מבעד לחלונות הזכוכית, החנות הייתה כמעט ריקה כי היא עוד מעט נסגרת. נכנסתי לבפנים, היא ראתה אותי עומד בכניסה והתקדמה אליי במהירות, היא נישקה וחיבקה אותי חזק.

הבאתי לה את הפרחים והשוקולד
"תודה רבה" היא אמרה בקול רך
"לא היית צריך" היא אמרה ושמה את ידה על צווארי.
"אבל רציתי" אמרתי
"אני אוהבת אותך" היא לחשה ועמדה על קצות אצבעותיה כדי לנשק אותי.

"סיימתי לסדר את המחסן אמה, את באה?" נשמע קול
של בחור שיצא מהמחסן, הוא ראה אותי וחייך, הוא התקדם לכיוונינו
"ג'וש תכיר זה דניאל, חבר שלי" אמה אמרה
"תפסת לך אחד חתיך אה?" הוא אמר וקרץ
"כן" היא ציחקקה
גירדתי את צווארי, לא ידעתי מה להגיד
"נעים להכיר" אמרתי בסופו של דבר והושטתי יד, הוא לחץ את ידי.

הסעתי את אמה הביתה "אם את צריכה משהו תתקשרי ואני אצלך" אמרתי לפני שהיא יצאה מהמכונית
"אני אוהבת אותך"
היא חיבקה אותי ונכנסה לביתה.

𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞Where stories live. Discover now