פרק 52

254 16 0
                                    

נ.מ דניאל:

אתמול בלילה היה נורא כיף.
החלטתי לקחת שבוע חופש מהעבודה.
ההורים שלי אמורים לבוא היום לבקר, אבל הם לא אמרו לי מתי הם באים.

קמתי מוקדם בבוקר, אמה עדיין ישנה וקים התארגנה לבית ספר, התארגנתי גם אני כדי לקחת אותה ואת היילי, חיכיתי שהיא תסיים להתארגן ונסענו.

אחרי שהורדתי אותן בבית ספר קניתי שתי כוסות קפה לי ולאמה וחזרתי הביתה, עליתי לחדר, נישקתי את ראשה "בוקר טוב" אמרתי
"בוקר טוב" היא מלמלה מתוך שינה וכיסתה את ראשה, צחקתי
"את צריכה לקום" אמרתי
"למה?" היא שאלה במלמול
"כי בוקר" עניתי בחיוך
"אני לא רוצה" היא אמרה
"את חייבת" השבתי ומשכתי את השמיכה מראשה
היא הנידה בראשה ולמרות זאת קמה, היא שיפשפה את עינייה ונכנסה למקלחת.
אני רוצה להתחיל כל בוקר ככה.

אחרי חצי שעה היא יצאה מהמקלחת עטופה במגבת ומים נוטפים משערה, היא נכנסה לחדר הארונות והתלבשה, היא כל כך יפה.
נישקתי אותה, היא כרכה את ידיה סביב צווארי והעבירה את ידיה הרכות בשיערי.
היא פשטה את חולצתי והורדתי את המגבת ממנה, הגוף שלה פשוט מושלם, כל דבר בה מושלם.
העברתי את ידיי לאורך גופה ונישקתי כל חלק בו.
היא פשטה את מכנסיי ממני, השכבתי אותה על המיטה ורכנתי מעליה, נישקתי אותה בצווארה והיא החזיקה את צווארי, הפשלתי את התחתונים ממני מבלי לשנות תנוחה, משם העניינים רק התחממו....

"התגעגעתי אליך" היא התנשפה לאחר שסיימנו ושכבנו מחובקים על המיטה
"אני אוהב אותך" אמרתי ונשקתי לראשה, היא כרכה את ידה סביבי והניחה את ראשה על החזה שלי. עצמתי את עיניי ונשמע צלצול הטלפון שלי, התעלמתי, הוא צלצל שוב
"אתה לא הולך לענות לזה?" אמה שאלה והנדתי בראשי לשלילה.

בפעם הרביעית כבר נשברתי ועניתי, זה היה אבא שלי
"הלו" עניתי
"בוא לפתוח לנו את הדלת, היא נעולה" הוא אמר
"אתם פה?!" שאלתי, שכחתי לגמרי שהם אמורים לבוא.
"כן" הוא ענה
"למה לא צילצלתם בפעמון?" שאלתי
"צילצלנו אבל כנראה לא שמעת" הוא השיב וניתק.

"שיט" מלמלתי לעצמי בזמן שלבשתי את בגדיי במהירות
"הכל בסדר?" אמה שאלה
"כן, כן רק שכחתי שההורים שלי היו אמורים לבוא" עניתי
"מתי?" היא שאלה
"הם מחכים שאני אפתח להם את הדלת" השבתי
"מה?!" היא קפצה מהמיטה במהירות ונכנסה לחדר הארונות, אני סיימתי להתלבש והלכתי לפתוח להם את הדלת.

"בדיוק עמדתי להיכנס למקלחת, תחכו אני כבר אבוא" אמרתי ועליתי למעלה במהירות, אמה הייתה במקלחת שבחדרי לפי הרעש של המים הזורמים, לקחתי בגדים ונכנסתי למקלחת אחרת.

התקלחתי במהירות, אמה הייתה בחדר והברישה את שיערה, היא לבשה טייץ שחור עם חולצה לבנה שמעליה ג'קט אפור ושיערה היה פזור.
"את באה למטה?" שאלתי
"אני לא חושבת שאמא שלך תשמח לראות אותי" היא אמרה וכיווצה מעט את פניה
"בואי, היא לא תגיד לך כלום. את איתי." אמרתי כדי להרגיע אותה והחזקתי את ידה.

ירדנו לסלון, אמה אמרה שלום לשניהם, אבא שלי אמר לה בחזרה ואמא שלי פשוט התעלמה.
היא ישבה בספה לידי
"אתם רוצים לשתות משהו?" שאלתי
"אני רק מים, תודה" אבי אמר
"אמא?" שאלתי
"אני רוצה תה, תודה מותק" היא אמרה, קמתי מהספה
"בעצם.. אמה למה שלא את תלכי להביא לנו?" היא אמרה וחייכה חיוך מזויף
"בטח" אמה ענתה וקמה
"את לא חייבת" אמרתי בקול במיוחד כדי שאמא שלי תשמע.
"זה בסדר, היא אמרה, שמה את ידה על כתפי והלכה
"להביא גם לך משהו?" היא הציעה
"לא תודה" השבתי

"היא ילדה טובה" אבא שלי אמר
הנהנתי בראשי ואמי נראתה לא מרוצה מההערה שלו.
"אז מה עשיתם בזמן שלא הייתי כאן?" שאלתי
"שום דבר מיוחד" אבי ענה
"חוץ מזה שסוף סוף ניקית את האוטו" אמי אמרה לאבי
"זה לא הייתי אני, האמת היא שאמה עשתה את הרוב" הוא אמר והופתעתי, היא לא סיפרה לי על זה
"איזה אמה? אמה שלי?" שאלתי
הוא הנהן בראשו
הוא סיפר לי שהיא עזרה לו לנקות את האוטו שלו ולא הסכימה שהוא יעשה כלום, כבר אמרתי כמה שאני אוהב אותה?

היא חזרה עם כוס מים ביד אחת ובשנייה כוס תה שהעלתה אדים.
"תודה רבה" אבא שלי אמר
"בבקשה" אמה אמרה
היא ישבה לידי וקירבתי אותה אליי עוד יותר.
אמי לגמה מהתה ועשתה פרצוף נגעל
"איכס, זה מר, איך הצלחת להרוס תה?!" היא התלוננה
"א-" התחלתי להגיד ואמה קטעה אותי בכך שהניחה את ידה על ולחצה מעט
"אני מצטערת, אני אכין לך חדש, פשוט לא אמרת כמה סוכר את רוצה אז הנחתי שאת רוצה בלי." אמה ענתה
"איזה שטויות! איזה מין בן אדם לא שם סוכר בתה?" אמא שלי השיבה
"אמא שלי הייתה שותה תה בלי סוכר" אמה השיבה
"אבל אני לא אמא שלך" אמי החזירה לה כתשובה
"תודה לאל" אמה אמרה ושמה את ידה על פיה כאילו לא התכוונה להגיד את זה בקול
"איך את מעזה?! חצופה שכמותך" אמי התפרצה
"אמא די!" ניסיתי לעצור אותה
"אתה שמעת איך היא דיברה אליי, למה אתה עדיין מגן עליה?!" היא אמרה
"מספיק ניקי, הגיע הזמן שנלך הביתה" אבא שלי אמר והם הלכו.

"אני ממש מצטערת" אמה אמרה
"את לא צריכה להתנצל, היא התחילה לדבר אלייך מגעיל" אמרתי, זה כל כך מכעיס אותי שהיא זו שמתנצלת למרות איך שאמא שלי התנהגה אליה.
"אני אוהב אותך ואני לא אתן שאף אחד יפגע בך, גם לא אמא שלי." אמרתי
"אני אוהבת אותך" היא אמרה וחיבקה אותי.

𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞Where stories live. Discover now