נ.מ אמה:
דניאל ואני מדברים כמעט כל יום, או לילה ליתר דיוק. לרוב אנחנו מתכתבים. כבר עבר כמעט חודש מאז שהוא נסע ואני לא יכולה לחכות שהוא יחזור, אני מתגעגעת אליו כל כך.
קבעתי להיפגש עם לקסי וג'וש לארוחת בוקר היום.
רק כשקים יצאה לבית ספר התחלתי להתארגן.
לבשתי סריג שחור עם ג'ינס ונעלתי מגפי עקב שחורות עם סולייה גבוה, סידרתי את שיערי במהירות בחצי קוקו עם קליפס ויצאתי לבית הקפה.
ג'וש ולקסי דיברו כמה פעמים בטלפון והיום זו הפעם הראשונה שהם נפגשים, אני בטוחה שהם יסתדרו מצוין.
הגעתי לבית הקפה ולקסי ישבה שם, היא נראתה טוב כמו תמיד, השיער המתולתל שלה היה פזור והיא לבשה סוודר בצבע בורדו שהבליט את עיניה הירוקות, ג'וש עוד לא הגיע. היא קמה וחיבקה אותי, דיברנו ואחרי עשר דקות בערך ג'וש הגיע. הוא נתן לנו חיבוק וישב ליד לקסי, מולי.
היה לי ממש כיף, ג'וש סיפר שהוא רוצה להוריד את הגוונים הכחולים מהשיער ולצבוע הכל לחום, לקסי הראתה לנו את הטבעת וסיפרה על ארוחת הערב שהייתה לה אצל ההורים של טום ביום שישי.
כשסיימנו לאכול הם באו אליי הביתה, לקסי מרחה לק לג'וש, כמו שחשבתי הם הסתדרו מעולה.
אחרי בערך שעתיים הכנו ארוחת צהריים, הכנו יותר כדי שיהיה לקים כשהיא תחזור מבית ספר.
הגיע הזמן ללכת לעבודה, טום אסף את לקסי.
אני וג'וש נסענו ביחד.
העבודה הייתה משעממת כמו תמיד אבל לפחות ג'וש הופך אותה ליותר כיפית.
בסוף היום הוא החזיר אותי הביתה, קים הייתה ערה
"חיכיתי לך" היא אמרה בהתלהבות
"למה?" חייכתי בזמן שנעלתי את הדלת
"תגלי עוד מעט" היא חייכה
"טוב" אמרתי וחייכתי בחשדנות
הלכתי לחדרי והחלפתי לפיג'מה, דניאל בדיוק התקשר בשיחת וידיאו ועניתי
"היי" אמרתי בחיוך
"היי" הוא ענה וחייך בחזרה
"איך היה היום שלך?" הוא שאל
התחלתי לספר לו ואז קים דפקה בדלת חדרי
"חכה דקה" אמרתי, והנחתי את הטלפון בצד.
קים נכנסה לחדר וידה הייתה מאחורי גבה
"מה יש לך שם?" שאלתי
היא הושיטה את ידה והייתה לה שקית, הוצאתי מתוכה קופסה קטנה עטופה
"זו המתנת יום הולדת שלך, תפתחי" היא אמרה
פתחתי והיו שם שני קרמים ומסכה לפנים.
"זה ממש יפה" אמרתי בהתפעלות
"אני שמחה שאהבת" היא אמרה בהקלה
"את לא היית צריכה. באמת." אמרתי
"סתמי כבר" היא אמרה וצחקה
"תודה" אמרתי וחיבקתי אותה.
היא יצאה מהחדר והלכה לישון.
אני חושבת שגם אני אלך לישון, אני כבר עייפה.
לקחתי את הטלפון כדי לשים שעון מעורר לבוקר,
דניאל עדיין היה על השיחה, שכחתי לגמרי
"זה היום הולדת שלך היום?" הוא שאל, הוא נראה רציני, שיט.
"לא" עניתי
"אבל היא הרגע אמרה ש-" הוא התחיל להגיד
"אני יודעת אבל זה לא היום" קטעתי אותו
"אז מתי?" הוא שאל
"זה לא משנה כי אני גם ככה לא חוגגת, פשוט קים גילתה על זה איכשהו" התחמקתי מלענות
"טוב" הוא אמר ונראה לא מסופק מתשובתי.
המשכנו לדבר ודיברנו במשך הלילה, הפעם הוא נרדם ראשון.
YOU ARE READING
𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞
Romanceאמה (22) וקים (13) אחיות, אחרי שגרו במיאמי כל חייהן, החליטו להתחיל חיים חדשים בניו יורק. שם הן מגלות דברים שלא חשבו שאי פעם יהיו להן כמו חברות ואהבה.
