נ.מ דניאל:
קבעתי עם פול וטום ללכת לבר, הגענו לשם, הם הזמינו שתייה, אני סתם הזמנתי בירה ללא אלכוהול, כי לא התחשק לי עכשיו, שמתי לב שאמה מתחמקת, היא הלכה לעזור לבחור אחר, היא נראית כאילו היא מרגישה לא בנוח.
"דניאל" טום קרא
"מה?" שאלתי
"לקסי שאלה אם אתה יכול לתת לה את המספר של אמה?" הוא ענה
"טוב, אני אשלח לה" עניתי "למה?" שאלתי
"לא יודע היא אמרה לי שהיא רוצה לדבר איתה" הוא ענה
"בסדר" אמרתי
ישבנו שם שעה ואז נשמעו צעקות "מה את רוצה יזונה?! גועל נפש" הסתכלתי וראיתי שהבחור ממקודם צעק על אמה, מי הוא חושב שהוא בכלל?!
לדבר ככה לבחורה
"חכו רגע" אמרתי והלכתי לאמה ווידאתי שהכל בסדר, היא אמרה שהכל בסדר והרגיעה אותי, אחרי 10 דקות פול וטום הלכו, נשארתי עוד קצת כדי לוודא שבאמת הכל בסדר.
אחרי זה אמרתי לה ביי והלכתי, נכנסתי לאוטו והתנעתי ואז קלטתי שהשארתי את הטלפון על השולחן בבר, חזרתי לקחת אותו וכשיצאתי שמעתי צרחה, זה היה נשמע כמו אמה.
התקדמתי במהירות ולא האמנתי למה שראיתי, אותו הבחור מהבר כופה את עצמו עליה, מנשק אותה בצוואר, סותם לה את הפה וממשש את גופה והיא בוכה ומנסה להתנגד.
רצתי לשם במהירות, בחיים לא רצתי כל כך מהר, בשניה שהגעתי דחפתי אותו בחוזקה ולפני שהוא הספיק להגיב תפסתי אותו מחולצתו והתחלתי לתת לו אגרופים כמו משוגע, העפתי אותו אל הרצפה ובעטתי בו, בחיים לא הייתי כל כך עצבני, כשראיתי שהוא מחוסר הכרה צילמתי את פניו המכוערות ורצתי לאמה.
פשטתי את חולצתי והלבשתי עליה כי הבן זונה קרע את הבגדים שלה, עזרתי לה לקום והלכנו לאוטו, לא דיברנו יותר מדי, הגענו לבית שלי, הבאתי לה בגדים והיא נכנסה למקלחת, כשהיא יצאה הבאתי לה מברשת וירדתי למטבח למזוג לה כוס מים.
היא ירדה אחרי ואמרה לי שהיא צריכה לדבר איתי, ואמרתי לה שגם אני צריך לדבר איתה אבל אני קודם אתקלח.
אחרי שסיימתי להתקלח ירדתי למטה, היא ישבה בסלון, היא נראית כל כך טוב עם הבגדים שלי,
"את רעבה?" שאלתי, היא הנידה את ראשה לשלילה
"לא אכפת לי, את צריכה לאכול" אמרתי והלכתי למטבח, הכנתי לה סנדוויץ', הבאתי לה וישבנו לדבר.
"תקשיבי.. את חייבת להתפטר מהעבודה הזאת" התחלתי להגיד "אחרי מה שקרה היום את לא יכולה לקחת יותר סיכונים כאלו" אמרתי
"אני יודעת" היא אמרה ופניה עצובות "אבל אני צריכה את הכסף הזה, בשביל קים" היא ענתה
"לא במחיר הזה" עניתי
"מה אני אעשה? אני מנסה שיהיו לה חיים כמה שיותר נורמליים" היא אמרה
לא הבנתי למה היא התכוונה אבל זרמתי עם זה.
"בכל מקרה מה רצית להגיד לי?" שאלתי
"דבר ראשון, רציתי לשאול למה צילמת אותו?" היא אמרה בקול חנוק
"כי מחר בבוקר אנחנו הולכים להגיש עליו תלונה במשטרה" אמרתי
"אבל א-" היא התחילה להגיד
"בלי אבל! הוא יירקב בכלא ויקבל את מה שמגיע לו" אמרתי בהחלטיות
"טוב" היא ויתרה "אבל יש לי עבודה מחר בבוקר" היא אמרה
"אל תלכי מחר" אמרתי "את צריכה לנוח קצת, את כל הזמן עובדת" הוספתי
"בסדר, אני אסמס לה בבוקר" היא הסכימה.
"עוד משהו אחד" היא אמרה
"מה?" שאלתי
"אני מוכנה לספר לך" היא ענתה
"על מה?" שאלתי
"על הכל" היא השיבה
"את לא חייב-" התחלתי להגיד
"אני רוצה" היא קטעה אותי, "אני סומכת עליך" היא אמרה, היא לקחה נשימה עמוקה והתחילה לספר:
"עד גיל 14 החיים שלי היו מושלמים, היו לי 2 הורים מדהימים וכמובן גם את קים שאז הייתה בת 5,
בגיל 14 האמא המדהימה שלי נפטרה מסרטן, זה היה קשה לכולנו, במיוחד לאבא שלי, הוא התחיל לשתות ולעשות סמים ותוך חצי שנה הוא איבד את העבודה שלו וכל הזמן ישב שיכור בבית.
בערך באותה תקופה החלק הגרוע בחיים שלי התחיל, זה התחיל בצעקות על כל דבר, ולאט לאט זה הדרדר להפלקה קטנה עד שזה הגיע למכות ללא רחמים
שהשאירו עליי הרבה צלקות.
כל פעם שאני וקים היינו מגיעות הביתה מהגן והבית ספר הייתי שולחת אותה לחדר ואומרת לה לנעול, המטרה היחידה שלי כל החיים הייתה להגן עליה ואני גאה בעצמי כי עשיתי את זה די טוב"
היא אמרה עם הרבה הפסקות נשימה, בקול חנוק, רואים שקשה לה לדבר על זה, כל פעם שיצאה לה דמעה היא מחתה אותה במהירות והיא המשיכה:
"לא היה לנו כסף לאוכל כי כמו שכבר אמרתי הוא היה איבד את עבודתו ואת הכסף שנשאר לנו הוא היה מבזבז על אלכוהול, בתור נערה בת 15 הייתי מנקה בתים כדי להרוויח מעט כסף במקום להכין שיעורי בית, המכות היו על בסיס יומי והתווספו גם קללות שאני מעדיפה לא לחזור עליהן ומשפטים קשים כמו: את הסיבה שאמא שלך מתה ילדה חרא,
בגיל 16 נשרתי מהלימודים כי לא הייתי מגיעה הרבה ולא הייתי משלמת לבית הספר על הציוד כי הכסף לא הספיק לשתינו אז שילמתי איתו על בית ספר לקים, ועבדתי כדי שלקים יהיה מה לאכול.
יום אחד בגיל 17, החזרתי את קים מהבית ספר, והוא ישן בבית על הספה, שיכור כמו תמיד, את היום הזה העברתי בחדר עם קים ועזרתי לה בשיעורי בית, בערב יצאתי למטבח להביא לה ארוחת ערב, בטעות הפלתי את אחד הבקבוקים שהיו על השולחן, הוא כמובן קם, עצבני יותר מהרגיל, הוא התחיל לצרוח עליי, לקלל אותי, להכות אותי, כמובן שגם אני צרחתי, עד שהייתי מחוסרת הכרה, אחד השכנים שמע את הרעש והזמין משטרה.
זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי את אבא שלי, אני לא יודעת מה איתו היום וגם לא אכפת לי.
בכל מקרה שלחו אותי ואת קים לבית אומנה, שם היה בית ספר, ארוחות אבל הייתי שם רק שנה אחת ואז הגעתי לגיל 18 ובגיל 18 עפים משם, גרתי ברחוב במשך חצי שנה עד שהכרתי את האקס שלי שעזר לי למצוא עבודה ואחרי שהיה מספיק כסף לקחתי את קים איתי ושכרתי לנו יחידת דיור קטנה, אחרי כמה שנים עברנו לכאן."
היא סיימה לספר, זה היה לה קשה, בחיים לא חשבתי שהיא עברה דבר כזה, זו הסיבה שהיא אף פעם לא מראה חולשה ועובדת כל כך קשה. עכשיו הכל היה ברור. היא כל כך חזקה.
ישבתי שם בהלם, לא ידעתי מה להגיד, פשוט חיבקתי אותה חזק, היא הניחה את ראשה על כתפי וחיבקה אותי בחזרה. נישקתי את ראשה בעדינות וחיזקתי את החיבוק. כל מה שרציתי היה להחזיק אותה חזק וצמוד ולא לשחרר.
עלינו למעלה לחדר שלי, הבאתי לה מברשת שיניים חדשה וצחצחנו שיניים.
"תישני פה" אמרתי לה, היא הנהנה בראשה, היא נשכבה על המיטה, ישבתי לצידה ואיחלתי לה לילה טוב, קמתי בכוונה ללכת לישון בחדר האורחים ואז הרגשתי את ידה הרכה תופסת את ידי בעדינות
"תישאר איתי" היא ביקשה, הנהנתי בראשי, נשכבתי לידה, היא נרדמה ופשוט הסתכלתי על כמה שלווה ויפה היא נראית.
הלוואי שכל יום היה יכול להיגמר ככה.
YOU ARE READING
𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞
Romanceאמה (22) וקים (13) אחיות, אחרי שגרו במיאמי כל חייהן, החליטו להתחיל חיים חדשים בניו יורק. שם הן מגלות דברים שלא חשבו שאי פעם יהיו להן כמו חברות ואהבה.
