פרק 30

308 17 0
                                    

נ.מ דניאל:

סוף סוף הגעתי הביתה, אחרי יום ארוך של עבודה.
בקרוב זה ייגמר ויהיה לי זמן.
אמנדה לא מפסיקה להתקשר, אני שוקל לחסום אותה שוב אבל אז היא תחפור לטום ולפול.
בסופו של דבר אני אצטרך לענות לה.
ראיתי את אמה רק פעם אחת בכל השבוע הזה, אמרתי לה לבוא גם מחר אבל היא אמרה שהיא לא יכולה בגלל שהיא מתחילה לעבוד בעבודה חדשה אבל אולי היא תוכל ביום שישי.
אני משתדל להתקשר אליה כשאני יכול.

יצאתי מהמקלחת והטלפון מצלצל, זאת היילי
"הלו" עניתי
"דניאל אני צריכה שתעשה לי טובה, זה דחוף!" היא נשמעה לחוצה
"דבר ראשון, תירגעי" אמרתי ברוגע "דבר שני, תגידי לי מה קרה"
"אני צריכה שתיקח אותי ואת קים" היא אמרה בשקט
"ואל תגיד לאמא ואבא!" היא אמרה בתוקפנות
"או לאמה" היא הוסיפה
"איפה אתן?" שאלתי
"אנחנו בים" היא אמרה
"מה?!" שאלתי
"אני אסביר לך כשתבוא" היא אמרה
"אני יוצא עכשיו" אמרתי תוך כדי שאני מתארגן
היא ניתקה.

נכנסתי למכונית ונסעתי במהירות, הנסיעה לים הייתה פחות ארוכה מהרגיל כי הכביש די ריק.
איך לעזאזל הן הגיעו לים?!

התקשרתי להיילי
"אתה פה?" היא שאלה
"כן" אמרתי והיא ניתקה
אחרי כמה דקות הן נכנסו למכונית, היילי ישבה לידי וקים מאחורה
"נו" אמרתי בעצבים
"מה?" היא אמרה בתמימות
"מה אתן עושות כאן בשעה כזאת?!"
"רצינו ללכת לים בערב ואמא לא הסכימה" היא אמרה
"אז אמרתי לה שאני ישנה אצל קים. וקים אמרה לאמה שהיא ישנה אצלי. התכוונו לחזור אבל גילינו שנגמרו האוטובסים" הסבירה
לקחתי נשימה עמוקה "אל תעשו את זה שוב, יש הרבה אנשים מסוכנים שמסתובבים בחוץ, פדופילים, אנסים, גנבים" הסברתי
"אני לא רוצה שדבר כזה יקרה לאף אחת מכן.. אני לא אספר על זה אבל אל תעשו דבר כזה שוב" אמרתי שתיהן הנהנו בראשן

"מה אתן מתכוונות לעשות עכשיו?" שאלתי
"מה זאת אומרת?" קים שאלה
"אמה חושבת שאת אצל היילי וההורים שלי חושבים שהיילי אצלך, ועכשיו אתן הולכות לישון באחד מהבתים ומישהו יגלה שאתן שיקרתן" הסברתי

הן הסתכלו אחת על השניה בפאניקה
"בואי אליי, יותר קל לשקר לאמה והיא גם כנראה ישנה עכשיו" קים אמרה אחרי כמה דקות, הרגשתי רע בשביל אמה.
"טוב" היילי השיבה "אבל אם היא תהיה ערה?"
"נמציא משהו" קים ענתה

הגענו והן ירדו מהמכונית ונכנסו לבית של קים.
נסעתי בחזרה הביתה.
"תודה" היילי שלחה לי עם לב
יצאתי מההודעה ובהיתי במסך הבית עם התמונה שלי ושל אמה כשהיא ישנה, וחייכתי.

הורדתי חולצה והחלפתי למכנסיים נוחים והלכתי לישון.

זו תקופה קשה ומלאה בעבודה, למזלי היא קצרה, אני יכול לעבוד מהבית אבל העבודה במשרד יותר מועילה, אני עובד יותר מהר כדי להגיע הביתה כמה שיותר מוקדם. העבודה של פול קרובה לשלי אז מדי פעם הוא בא אליי כשהוא בהפסקה.

𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞Where stories live. Discover now