פרק 39

281 19 2
                                    

נ.מ אמה:

הגענו לבית.
הנסיעה עברה בשקט.
הלכתי לדבר עם קים בחדר.

"למה לא אמרת לי שאת לא רוצה לעבור לפה? את יודעת שלא הייתי מכריחה אותך לעשות משהו שאת לא רוצה" אמרתי
"אני רוצה להמשיך לגור שם ליד היילי וניקי, הן כמו משפחה בשבילי" קים אמרה ושמחתי לשמוע שהיא מרגישה שיש לה משפחה.
"אז נגור שם. זאת לא בעיה" עניתי
"את באמת מפחדת ממני?" שאלתי
"נראה לך?! את הבן אדם הכי לא מפחיד שקיים" היא השיבה
"אז למה אמרת לניקי שכן?"
"אמה אני עייפה ואין לי כוח לשאלות שלך. לילה טוב" היא אמרה
"לילה טוב" חיבקתי אותה והלכתי לחדר.

דניאל ישב על המיטה, נכנסתי למקלחת להוריד את האיפור ולהחליף לפיג'מה ובאתי לידו.
"אני באמת מודה לך על זה שהגנת עליי אבל אני גם מרגישה שזה הפריע לך יותר מלי ובגלל זה הגבת ככה, אני לא רוצה שתכעס עליי. אני אוהבת אותך." אמרתי
"אני לא כועס עלייך, אני כועס עליה ועל איך שהיא מדברת ומתייחסת אלייך, אני לא יכול פשוט לשבת שם ולראות את זה קורה. אני אוהב אותך" הוא השיב וחיבק אותי, נישקתי אותו והלכנו לישון.

הרגשתי נשיקה שמעכה לי את הלחי
"בוקר טוב אהבה שלי" דניאל לחש באוזני
"בוקר טוב" אמרתי בישנוניות
"שבת היום. למה הערת אותי? מה השעה בכלל?" אמרתי בעודי משפשפת את עיניי
הוא ציחקק וענה "אנחנו הולכים לים, תתארגני"
הוא נכנס למקלחת לפני שהספקתי להגיב וצחצח שיניים, הצטרפתי אליו.

"אין לי בגד ים" אמרתי כשירדנו למטבח
"אז נקנה לך מה שתרצי" הוא אמר בקלילות
ישבתי על הכיסא הגבוה שצמוד לאי, הוא הכין לנו קפה ובא לשבת לידי
"מה עם קים?" שאלתי
"היא יכולה להישאר לבד, היא ילדה גדולה"  הוא השיב. הוא צודק.

התארגנו והבאנו 2 מגבות וסדין חוף ויצאנו לדרך, סימסתי לקים שאני ודניאל יצאנו.
בדרך עצרנו בחנות וחיפשנו בגד ים, אני תיכננתי לקחת בגד ים שלם פשוט ולעוף משם.

רוב בגדי הים היו ביקיני וכמה שלמים בודדים
חיפשנו אחד שיתאים לי במשך כמעט חצי שעה
"פשוט תיקחי ביקיני" הוא אמר בייאוש
"אני לא יכולה" השבתי גם בייאוש
"למה?" הוא שאל ושילב את ידיו
"בגלל הצלקות, אתה יודע את זה" עניתי
"זה לא בעיה, זה רק צלקות, לדעתי זה הופך אותך אפילו ליותר יפה ממה שאת כבר" הוא אמר והסתכל עמוק בתוך עיניי
"טוב" ויתרתי, אני יודעת שהצלקות מכוערות אבל הוא גורם לי להרגיש קצת יותר טוב לגבי זה.
בחרתי בגד ים ביקיני שחור פשוט, לא רציתי להתעכב יותר ממה שכבר התעכבנו.

הגענו לים, היו מעט אנשים בגלל השעה המוקדמת
פרשנו את הסדין על החול, הוא פשט את הגופייה הרחבה שלבש על וזרק על הסדין, הוא נכנס למים בזמן שאני הלכתי למלתחות ללבוש את בגד הים.

שילבתי את ידיי בניסיון להסתיר את הצלקות בזמן שחזרתי לחוף, הוא עדיין היה במים והתקדמתי אליו.
המים היו קרירים אבל נכנסתי בכל זאת, נגעתי לו בכתף והוא הסתובב אליי וחייך
"את נראית מדהים" הוא הצמיד את גופי לשלו ונישק אותי ולא הוריד את החיוך מפניו.

היינו במים בערך רבע שעה כבר
"מה אתה רוצה לעשות?" שאלתי
"בכנות?" הוא השיב
"נו" אמרתי
"אני רוצה לקרוע את הבגד ים הזה ממך ו-" קטעתי אותו במרפק לצלעות והוא צחק ונישק אותי

חזרנו לחוף, בדקתי את הטלפון.
דניאל שכב וליטף את גבי בזמן שאני ישבתי.
נשכבתי לידו, החוף התחיל להתמלא באנשים.

קנינו אוכל וכשסיימנו חזרנו למים.
"חכה לי" אמרתי כי הוא התקדם מהר בתוך המים, הוא הסתכל אליי, חייך והתעלם
התזתי עליו מים והוא הסתובב אליי
"התחלת מלחמה" הוא אמר והתחיל להתיז עליי מים, הבנתי שאין לי סיכוי אז הסתובבתי כי נכנסו לי מים לעיניים, הרגשתי אותו קרוב אליי, לפני שהספקתי להסתובב הוא כבר היה מאחורי ודגדג אותי,
צחקתי חזק והוא צחק עליי.

התקדמנו למים עמוקים יותר
עמדתי על קצות האצבעות, הוא שם לב והחזיק אותי צמוד אליו, כרכתי את ידיי סביב צווארו,
"אני אוהבת אותך" אמרתי
הוא נישק אותי והחזיק את רגליי שגם נכרכו סביב גופו עד שהגיע גל ששבר את הנשיקה.

הזמן עבר מהר ולקראת הערב חזרנו לבית שלו.
אני צריכה לספר לו שבסוף לא נעבור לגור פה איתו, אבל כל היום היה מושלם ואני לא רוצה להרוס.

אני נכנסתי למקלחת שבחדר שלו והוא הלך למקלחת אחרת. שטפתי ממני את החולות שנשארו על גופי.
התעטפתי במגבת ולבשתי מכנסי שורט עם חולצה של דניאל. סירקתי את שיערי והלכתי לחדר של קים.

דפקתי בדלת, היא באה ופתחה
"איפה הייתם?" היא שאלה
"בים" עניתי
"איך היה?" היא שאלה בחיוך
"כיף" עניתי בקצרה
"אני תיכננתי לסיים לסדר את הבית היום אבל-"
קים קטעה את משפטי
"האמת היא הייתי היום בבית וסיימתי לסדר אותו" היא אמרה, הופתעתי
"אנחנו יכולות לחזור לשם מחר" היא אמרה בהתלהבות
"כן" זייפתי חיוך, אני רוצה להישאר עם דניאל.

אני צריכה לדבר איתו ולספר לו.
חזרתי לחדר בדיוק כשהוא התלבש.
"אני צריכה להגיד לך משהו" אמרתי
"לכי על זה" הוא אמר וחייך
"קים ואני חוזרות לגור בבית שלנו מחר" אמרתי, החיוך ירד מפני "אבל אמרת שאת רוצה לעבור לגור ביחד" הוא אמר בבאסה
"אני רוצה! אבל קים לא
ואני לא אגרום לה לעשות משהו בניגוד לרצונה..
אני מצטערת" אמרתי בעצב

הוא הלך לישון, ירדתי למטבח, הכנתי תה ושתיתי, לפחות קים שמחה וזה מה שחשוב.
הרמתי את הכוס מהשולחן אחרי שסיימתי לשתות ועליתי לחדר, הוא כבר ישן, חיבקתי אותו מאחורה ונרדמתי.

𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞Where stories live. Discover now