𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞

פרק 37

נ.מ אמה:

קים ואני עכשיו יצאנו, אנחנו הולכות לאסיפת הורים. המחנכת של קים זאת גם המנהלת של הבית ספר גברת בנסון. כמובן שאני מקווה לשמוע דברים טובים אבל אני לא מפתחת ציפיות.

הגענו בזמן וחיכינו מחוץ למשרד שלה.
"קים פרקר" היא קראה ונכנסנו פנימה.
עברנו על הציונים של קים, היא נכשלה ברוב המקצועות. 

"הנוכחות של קים בבית הספר מאוד נמוכה, היא לא הגיעה ל70 אחוז מהשיעורים" גברת בנסון אמרה וקים השפילה את מבטה.
"אם קים לא תשתפר במחצית הבאה היא תאלץ לעבור בית ספר" הודיעה
קים הרימה את ראשה ומבט מופתע על פניה.

כשהפגישה הסתיימה חזרנו לבית של דניאל ברגל, היא הלכה לפני כדי להתחמק ממני כי היא ידעה שאני אכעס. כשהגענו למעלית כבר לא הייתה לה ברירה.

"אני לא מאמינה שאת מבריזה מבית ספר, חשבתי שזה היה חד פעמי" נזפתי בה
"תסתמי את הפה שלך יחתיכת מטומטמת גם את לא היית הולכת לבית ספר" היא צעקה
"זה לא אותו דבר בכלל! אני עבדתי כל כך קשה כדי שתיהי בבית ספר טוב, את ממש כפוית טובה" התעצבנתי

המעלית הגיעה לקומה והמשכנו להתווכח.
"את לא עשית שום דבר בשבילי, אל תנסי לשחק אותה כאילו את מלאכית" היא אמרה בזמן שפתחה את הדלת
"איך את מעזה להגיד שלא עשיתי בשבילך כלום?! כל דבר שאני עושה הוא בשבילך ועכשיו עומדים להעיף אותך מבית ספר." השבתי
"זה לא אשמתי שהחומר קשה" היא ענתה
"יכלת לבקש עזרה אבל אפילו לא טרחת להגיע לשיעורים." אמרתי
"זה קשה לי, אני לא יודעת מה לעשות" היא אמרה בייאוש ובכתה.
"אני אעזור לך" אמרתי ברוך והנחתי את כף ידי על כתפה "את רק צריכה לשתף אותי יותר" הוספתי
היא הנהנה בראשה וחיבקתי אותה.

עלינו למעלה ועזרתי לה לסדר את הבגדים שלה בארון הריק באחד מחדרי השינה, כשסיימנו היא הלכה לישון, עכשיו הכל בסדר אבל מחר כנראה נדבר על העניין שהיה בבית ובמיוחד על השתייה.

החלטתי ללכת הביתה ולהתחיל לסדר, גם ככה אין לי משהו יותר טוב לעשות, לבשתי טייץ שחור ופוטר אפור, לקחתי את הטלפון וירדתי במדרגות לכיוון הדלת, דניאל בא במהירות לכיווני, פול וטום נשארו במרפסת.
"לאן את הולכת?" הוא שאל והחזיק בכתפי בעדינות
"הביתה, לסדר קצת" עניתי
"האחות אמרה שאת צריכה לנוח" הוא החזיק את ידי
"תודה שאתה דואג אבל אין לך ממה, אני אהיה בסדר" אמרתי
"תתקשרי אליי כשאת מגיעה טוב?" הוא אמר הנהנתי בראשי, הוא נישק אותי ויצאתי לדרך.

כשהגעתי נכנסתי למטבח, ולקחתי שקית, את כל הזכוכיות הגדולות זרקתי פנימה, עברתי לסלון וזרקתי את כל הכוסות והלכלוך שהיו על הרצפה לשקית.
אחרי שעתיים בערך הבית כבר נראה הרבה יותר טוב אבל עדיין מבולגן.

הטלפון צלצל, דניאל מתקשר
"הלו" עניתי
"לא התקשרת אליי" הוא אמר
"אוי שכחתי לגמרי אני מצטערת" השבתי
"הכל בסדר, אין לך על מה להצטער. בכל מקרה תתקשרי אליי כשאת מסיימת"
"טוב"
"ואל תשכחי"
"לא שוכחת" ציחקקתי
"אני אוהב אותך"
"גם אני"
וניתק

המשכתי לסדר עוד קצת והתקשרתי לדניאל כמו שהבטחתי, הוא בא לאסוף אותי אפילו שלא ביקשתי.
הגענו ועלינו לחדר שלו.

"קים עדיין ישנה?" שאלתי
הוא הנהנן בראשו
"אני אוהבת אותך" אמרתי
הוא חייך ונישק אותי
עצרתי את הנשיקה
"אני צריכה להתקלח" הודעתי
"אני מצטרף אלייך" הוא חייך
נכנסנו להתקלח ומשם העניינים התגלגלו...

"בוקר טוב" הוא אמר ונישק אותי בלחי
"בוקר טוב" אמרתי והסתובבתי אליו
קמתי מהמיטה ישר למקלחת, התלבשתי והתארגנתי
והוא אחריי, הלכתי להעיר את קים.

"קים"
"קומי" הזזתי את כתפה בעדינות
"אני קמה" היא אמרה בישנוניות ופיהקה.
ירדתי למטבח, הכנתי ארוחת בוקר לקים ודניאל.
דניאל ירד למטה לבוש בחליפה אפורה, לא יכלתי להוריד את מבטי ממנו, הוא נראה כל כך טוב.

"כבר אמרתי לך כמה שאת יפה?" הוא אמר וחיבק אותי מאחורה
"כבר אמרתי לך כמה שאני אוהבת אותך?" עניתי והנחתי את ידיי על ידיו, הוא נישק אותי בלחי
"כבר אמרתי לכם כמה שאתם מגעילים?" קים נכנסה למטבח ואמרה בציניות
"בוקר טוב גם לך" אמרתי וצחקתי מההערה שלה

ישבנו לאכול ויצאנו, נסענו קודם כל לאסוף את היילי ולקחנו אותה ואת קים לבית ספר, נשארנו שם עד שראינו אותן נכנסות פנימה ונסענו.
"מה התוכניות שלך להיום?" הוא שאל
"כשאני אסיים לעבוד אני מתכננת לדבר עם קים על כל העניין שהיה, אתה יודע.. ואם אני אספיק אז אני אעבור בבית ואסדר קצת את החדרים והסלון." עניתי
"טוב, אם את צריכה עזרה תתקשרי אליי ואני אבוא" הוא אמר והניח את ידו על ירכי.
הוא הוריד אותי בבית הקפה  ונסע לעבודתו.

רוב היום בבית הקפה היה די משעמם, עזרתי לקנדיס לארוז את כל הדברים וכשהגיע הזמן הלכתי לקניון, ג'וש שאל למה לא הגעתי והסברתי לו.
כשסיימנו לעבוד הוא הסיע אותי הביתה, סיימתי לסדר את הסלון תוך שעה, כבר הייתי מותשת ורציתי להספיק לדבר עם קים לפני שהיא תישן.

חזרתי לבית של דניאל כמה שיותר מהר בתקווה שקים עדיין ערה. נכנסתי פנימה, לא דניאל ולא קים היו בסלון, עליתי לחדר שקים ישנה בו, דפקתי על הדלת ופתחתי מבלי לחכות לתשובה.
קים ישבה על המיטה וקראה ספר, מה?
"אני מפריעה?" שאלתי
"לא, הכל טוב" היא ענתה
"איך היה בבית ספר היום?" התעניינתי
"היה בסדר, התאמצתי יותר בשיעורים" היא שיתפה
"אני גאה בך, תזכרי שאם את צריכה אני פה" החזקתי את ידה.

"אני רוצה גם לדבר איתך בקשר לשתייה" אמרתי
"אני-" היא התחילה וקטעתי אותה
"אני לא כועסת עלייך, אני פשוט רוצה שתספרי לי מתי התחלת לשתות וכמה פעמים זה קרה"
"הפעם הראשונה הייתה קצת אחרי היום הולדת שלי, זה קרה בערך 5 פעמים" היא ענתה
"אוי אלוהים" לחשתי והחזקתי את ראשי
"אנחנו צריכות לעצור את זה עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי" אמרתי לה
"אני יודעת" היא אמרה בעצב
"אני אחשוב על פתרון.. לילה טוב" אמרתי וחיבקתי אותה.

הלכתי לחדר של דניאל, הוא ישב על המיטה במכנסי טרנינג בלי חולצה, הוא קם ונישק אותי ונכנסתי למקלחת, לבשתי פיג'מה ועליתי למיטה לידו, סיפרתי לו על השיחה עם קים, הוא אמר שהוא חושב שיש לו פתרון.