פרק 26

335 20 0
                                    

נ.מ דניאל:

הבאתי לאמה פוטר, שלא יהיה לה קר, היא יצאה מהמקלחת והסתרקה, היא לבשה מכנסון קצר שלא ראו כי הפוטר שלי עבר אותו, היא ישבה על המיטה וסירקה את שיערה, היא החזירה את המברשת למקומה ושכבה על המיטה, היא חיבקה אותי, נישקתי אותה.

"אתה עייף?" היא הרימה את ראשה
"קצת" עניתי בכנות
"אז תלך לישון" היא אמרה
"בואי" אמרתי ונכנסתי למקלחת
"תביאי את המברשת שיניים שלך" הוספתי
וצחצחנו שיניים, חזרתי למיטה והיא לידי, "אני הולכת לסלון, אני רוצה להיות בטלפון ואני לא רוצה להפריע לך.. אני אבוא עוד מעט" היא אמרה וקמה
"טוב" אמרתי ונישקתי אותה, היא הלכה לסלון ונרדמתי.

קמתי באמצע הלילה להשתין, אמה לא הייתה במיטה, שיפשפתי את עיניי וקמתי מהמיטה, הלכתי לשירותים ואז הלכתי לחפש אותה, היא נרדמה על הספה, היא הייתה מקופלת, נגעתי בידה, היא הייתה קפואה, לקחתי אותה לחדר וכיסיתי אותה בשמיכה, שכבתי לידה, היא הסתובבה וחיבקה אותי מתוך שינה, הנחתי את ידי על גבה וליטפתי את שיערה.

קמתי בבוקר, אמה עדיין ישנה, נשארתי במיטה קצת, הפרצוף  שלה כשהיא ישנה כל כך חמוד.
היא פתחה את עיניה
"איך הגעתי לפה?" היא שאלה בקול ישנוני
"ראיתי שנרדמת על הספה אז הבאתי אותך לפה, היית קפואה." אמרתי
"תודה" היא אמרה
"לא שוב" אמרתי בייאוש והיא צחקה
הלכנו למקלחת וצחצחנו שיניים.

היא חזרה למיטה ונשכבה, באתי לידה, היא נישקה אותי בלחי וחיבקה אותי
"משעמם לי" היא לחשה לאוזני
"מה את רוצה לעשות?" שאלתי וחייכתי
"לא יודעת.. בוא למטה" היא אמרה וקמה מהמיטה, ישבנו בסלון
"חכי פה" אמרתי והלכתי למטבח.

הכנתי 2 טוסטים וחתכתי סלט, אני לא שף או משהו אבל רציתי להפתיע אותה, מזגתי 2 כוסות מיץ, שמתי את הכל במגש ויצאתי לסלון, היא לא הייתה שם.
ראיתי אותה מבעד לזכוכית שמפרידה בין הסלון למרפסת, היא טבלה את רגליה בבריכה,
יצאתי החוצה והנחתי את האוכל על השולחן והתקדמתי אליה, היא לא שמה לב אליי, באתי לידה והושטתי לה יד.

"בואי" אמרתי, היא לקחה את ידי ועזרתי לה לקום,
הלכנו לשולחן, היא חייכה
"זה מדהים, תודה" היא אמרה
"הכל בשבילך" עניתי

כשסיימנו לאכול היא יצאה למרפסת ושוב הכניסה את רגליה לבריכה, באתי לידה, הזזתי את שיערה ונשקתי למצחה, היא נשענה עליי
"המים נעימים" היא אמרה
"אז תיכנסי" השבתי
היא צחקה "אני לא יכולה"
"בטח שכן" חייכתי למשמע הצחוק שלה
"אין לי בגד ים" היא הוציאה את רגליה מהמים
"את לא צריכה אחד" השבתי לה
"אני לא יכולה להיכנס בלי בגד ים" היא אמרה ונעמדה
"רוצה לראות שכן?" אמרתי ונעמדתי גם, היא לא הבינה למה אני מתכוון וכיווצה את גבותיה, הרמתי אותה על כתפי
"לא לא, תוריד אותי, שלא תעז" היא התחילה לצעוק
צחקתי וזרקתי אותה למים

"אני לא מאמינה שעשית את זה" היא אמרה בעודה בבריכה ואני צחקתי
"אתה הולך לשלם על זה" היא יצאה מהבריכה וניסתה לדחוף אותי פנימה ללא הצלחה, הפלתי אותה פנימה שוב, היא משכה את ידי, קפצתי פנימה, צללתי פנימה וגם היא, היא תפסה את צווארי בעדינות, תפסתי את מותניה ונישקתי אותה עד שנגמר לנו האוויר והיינו חייבים לעלות, נשארנו באותו מצב כמו בתוך המים, צמודים אחד לשני, שיערה רטוב, היא חייכה

"אני אוהב אותך" אמרתי, היא נראתה מופתעת ובו זמנית מאושרת, היא נישקה אותי
"גם אני אוהבת אותך" היא השיבה, חיוך גדול עלה על פניי, מעולם לא הרגשתי כלכך מאושר, נישקתי אותה, היא כרכה את רגליה סביב מותניי וידיה סביב צווארי,
ידיי החזיקו את היריכיים שלה.

יצאנו מהמים
"אני מתקלחת קודם" הודיעה
"את מודעת לזה שיש בבית הזה יותר ממקלחת אחת?"  אמרתי
"כן אבל אני הכי אוהבת את זו שבחדר שלך" היא ענתה
"מה שתרצי" עניתי והלכתי למקלחת שבקומה הראשונה, היא עלתה לחדר שלי שבקומה השנייה.

כשסיימתי להתקלח שמתי מגבת ועליתי לחדר לקחת בגדים, לקחתי בוקסר מהמגירה, חולצה כחולה ומכנס שחור שמגיע מעט מעל הברך.
לבשתי את הבוקסר ואמה יצאה מהמקלחת עטופה במגבת, היא נראית כל כך טוב.
"מצטערת" היא אמרה והסתובבה
"זה בסדר, את לא צריכה להסתובב" אמרתי
"אוקיי" היא אמרה והסתובבה בחזרה
"אני צריכה בגדים" היא התיישבה על המיטה בזמן שלבשתי את המכנסיים, נכנסתי לחדר הארונות והוצאתי טי שירט שחורה, זרקתי לה אותה והיא תפסה, היא נכנסה למקלחת, סגרה את הדלת ולבשה אותה, החולצה הייתה כמו שמלה עליה.

ישבתי על המיטה, בדקתי את הטלפון
אמה באה וישבה עליי, היא חיבקה אותי והניחה את ראשה עליי, עזבתי את הטלפון וחיבקתי אותה, נשכבתי במיטה והיא עליי
"אני צריכה לחזור הביתה עוד מעט" היא אמרה
"הלוואי שלא היית צריכה" לחשתי
היא נישקה אותי בלחי
"אני יכולה לספר לקים עלינו?" היא שאלה
"אם את רוצה" עניתי
"אוקיי" היא אמרה וקמה מעליי.

זמן קצר אחר כך הסעתי אותה חזרה הביתה
"אני אוהבת אותך" היא נישקה אותי
"גם אני אותך" השבתי והיא יצאה מהמכונית ונכנסה לביתה.

𝐬𝐭𝐚𝐲 𝐰𝐢𝐭𝐡 𝐦𝐞Where stories live. Discover now