פרק 1- מציאת גופה:

1K 30 0
                                    

כתבתי את הסיפור הזה בתקופה אחרת והכתיבה פה לא וואו אבל היא משתפרת עם הפרקים והעלילה מתלהטת גם כן.
אם אתם רוצים לקרוא סיפור שלי שנחשב ברמה טובה אתם מוזמנים להתחיל את ׳היכון הכן צא׳.

קריאה מהנה❤️

****

אני נכנסת לבר בעיירת טופר בצעדים מתוחים ובלתי מורגשים, סביבי יש המוני אנשים שרוקדים ונהנים, האורות מהבהבים והמוזיקה בשיא הווליום.

גופי מלא מתח, ואני מתחננת בליבי שלא יתפסו אותנו, אין לי כוח להתמודד עם הציף...

אני הולכת לפינה מרוחקת מכל האנשים שרוקדים, שם אני פוגשת את קיילי.

שערה הבלונדיני של קיילי גולש על כתפיה כמו מפל יפייפיה, פניה מאופרות בגדר הטעם הטוב והיא מסתכלת עליי בתקווה למצוא גאולה או הצלה.

״היי וונוס.״ היא אומרת בחיוך גדול, אך החשש בולט בקולה. ״היי קיילי.״ אני אומרת בביטחון ומהנהנת עם ראשי לכיוונה.

קיילי ואני הכרנו בטקס סוג הזאב שלנו, הצלתי אותה מעצמה בכך שעזרתי לה להשתלט על האש הירוקה, וככה חשפתי את צבע עיניי האדומות - שמספרות באופן גלויי כי אני צאצא של אלפא קדמוני - אבל אני לא חזקה כמו שהמראה שלי מספר כי אני לא שולטת בזה.

״מה התכונית שלך, וונוס? אני לא רוצה להיתפס..״ היא לוחשת לאוזני מבעד למוזיקה. ״הכל יהיה בסדר. התוכנית שלי די פשוטה, תעשי חיים ותהני. ואם גילו אותך, רוצי על נפשך ותשאגי״ אני אומרת לה בחיוך גאה ולוקחת שוט מאחד המלצרים שעובר לידי, מחליקה אותו במהירות לתוך פי.

היא מכווצת את גבותיה ואני נועצת בה מרפק צדדי ״שחררי״ אני אומרת והולכת לתוך גוש האנשים, נעלמת ביניהם כשאני רוקדת עם כל השיכורים סביבי.

הזמן הכיפי ביותר בשבוע הוא הזמן הזה. שבו אני יכולה לשחרר את כל הכובד של השליטה שלי, את ההרגשה שכולם רודפים אותי, את האחריות שלי מוצצת את העור מהצוואר... זה הזמן להנות.

אחרי חצי שעה של ריקודים, נהיה לי בחילה מכל הריחות במועדון, אני יוצאת החוצה בצעדים יציבים כאילו לא שתיתי בכלל, נשענת על הברזל שמרחיק בין המדרכה לכביש עם שתי ידיי ונושמת אוויר.

קיילי מופיעה לצידי אחרי כמה דקות, ״נזוז?״ היא שואלת ואני מהמהמת בעייפות לחיוב. היא מחייכת אליי כשהיא רואה שאני עייפה ואני נועצת בה מבט זועף.

אנחנו נכנסות לרכב שגנבנו לפני הרבה מאוד שנים... בשביל הבילויים המוסתרים שלנו כמובן, ומתחילות את הדרכים הביתה כשהרדיו נשמע בדרך.

״זאת פשוט תעלומה שאין לנו דרך לפתור... זאבי המזחלות מכחישים את התקיפה וכך גם זאבי הפרא. אין לנו מה לעשות חוץ מלהישאר רגועים ולחכות לתוצאות זאבי החקירה״ האישה אומרת בקול זקן ועייף.

מלכת הלילהWhere stories live. Discover now