פרק 6 - אייל מת:

271 27 6
                                    

אל תשכחו להצביע!❤️

*************

״תחלקי איתי זאבה שחורה?״ שמעתי קול של זאב לוחש לי, קולו מהדהד בטבע בין העצים בין קרני השמש של הבוקר.

אני בצורת זאב בין השיחים הירוקים, בפה שלי יש צוואר של אייל, הדם שלו נוטף על שיניי באיטיות וגורם לי לגרגר ברעב והאייל? האייל מת.

״תלוי״ השבתי והפנתי את מבטי לכל מיני כיוונים, מחפשת עם ראשי מאיפה בא הקול. שניתי צורה לאנושית, ושערי הפרוע נפל על כתפי. הרמתי את האייל על ידיי והלכתי לכיוון מקום המדורות.

המדורות אצלנו מפוזרות בכל מיני מקומות ביער, לפני המון שנים הם היו של זנים אחרים שהיו זקוקים למקור אש כדי לשרוד, אבל היום אנחנו משתמשים בהם בשביל לצלות את האוכל שלנו...

המדורות בנויות מאבנים ישנים, כמו מעין חומה נמוכה, באמצע יש גחלים שחורים וטיפה אדומים כי לא מזמן מישהו היה כאן גם.

זרקתי את האייל על המקום שבו אמור להיות אש, אבל לא היה מספיק כי לא הצלחתי להדליק.

״למה את לא מדליקה את האש?״ קול עמוק וגברי שאל מאחורי, הסטתי את ראשי אליו בחדות - גבר גבוה, ממש ממש גבוה... חזה רחב, טי-שירט לבנה על גופו השרירי והשזוף, ידיו מכוסות בטיפה זיעה מבריקה, שיער מלא ושחור, זיפים מסוקסים, קו לסת בולט, שפתיים בשרניות.. יאמי.

״עובדת על זה..״ לחשתי בתסכול ונאנחתי,
הושטתי את ידי קדימה וניסיתי שוב, אך הכישלון המשיך לבעבע במוחי, כאילו חסם את האש.

״אז.. זאבה שחורה, יש לך בעיות שליטה הא״ הוא לעג לי ונעמד לצידי כשידיו בכיסים. ״סתום.״ נהמתי והוא הרים את ידיו באוויר כנכנע בחיוך יהיר.

״למה את אוכלת רק עכשיו?״ הוא שאל והתיישב על סלע שנמצא מול עמדת האש. התייאשתי מלנסות להדליק את האש והתיישבתי על הרצפה מול האייל המת.

״זאב דביל הפריע לי בצהוריים...״ מלמלתי לעצמי בעצבים. חיוך זומם עלה על פניו היפות, ואני כווצתי את גבותיי, נשמתי נשימה עמוקה ושאפתי את ריחו אליי.

ריח גברי וממכר נכנס לאפי... עטף את התחושות שלי והתאפקתי לו להאנח... ריחו עם טיפה ריח של מאמץ - מעיד על זה שכנראה הוא רץ על הבוקר, הזדהות של אומגה...

כמעט הסתחררתי מהריח הזה, נהנתי לשאוף אותו לתוכי, אבל עוד משהו היה מוכר בריח שלו, הריח הזה משתלב עם הריח של הזאב השחור שהפריע לי לאכול.

״זה אתה, אתה הדביל!״ נהמתי ונעצתי מבט חד בעיניו הירוקות כמו יערות מלאים בעצים סוערים ויפיפיים.

הרגשתי את ידי מעקצצות ומתחממות מעצבים על כך שהייתי רעבה כל היום בגללו. הדם שלי מבעבע בתוך עורקיי, הכל כאילו עומד להתפוצץ בעוד רגע.. החום עולה בתוכי, המפלצת שואגת ברצון לצאת ולקרוע את בשרו של איש הזאב שלצידי, כל שריר ושריר שלי נדרך ונמתח מעצבים.

מלכת הלילהWhere stories live. Discover now