מלכת הלילה

פרק 56 - אלפא:

״לא!!!!״ אני שואגת מרגישה איך כל גופי מתנער באלימות חזרת כל רסן, רועד בכל הכוח. ״אעאעא!!!!״ אני צורחת את נשימתי ותופסת את הסורגים, מנערת אותם בחוזקה.

ספיר מסתובבת, הגוף שלה קפוא כאילו החא לא מאמינה שהיא באמת עשתה את המעשה- ״בואי לפה!״ קולי עמוק כל כך וחייתי כשעיני זוהרות באדום עוצמתי וזועם על ספיר שמתכוונת לצאת מהתא.

״בואי לפה עכשיו!״ אני מתפרעת לגמרי, מרגישה איך כל גופי מעקצץ ברצון לבעור - אבל הפנתר השחור נגלה לעיניי במסר האחרון שהשאיר לי, ׳להיות בשליטה, ככה תובילי את כולנו לניצחון.׳

ספיר קופאת לפתע, רגליה נטועות לתוך הרצפה - כאילו המוח והחיה שבתוכה לא מתחברים יותר, אחד מציית לי כשהשני רוצה לברוח הכי רחוק שיש.

אני נלחמת בשינוי הצורה שלי בכל הכוח, מרגישה איך הגוף שלי רוצה להיקרע ולהתפרע על כל התאים. ״בואי אליי ספיר. שתינו יודעות שאת רוצה.״ קולי החייתי קורה אליה באימה, מחייב אותה לבוא.

הכוחות האפלים זורמים מדמי ומחממים אותי לגמרי, אני מרגישה כמו האלפא שמעולם לא הייתי לפני.

ספיר מסתובבת בחוסר שליטה בגופה אליי ומתקדמת בצעדים נלחמים אליי, ״לא...״ היא לוחשת בטירוף, לא מבינה למה הגוף שלה נלחם בא כדי להגיע אליי.

״בדיוק ככה.״ אני לוחשת בקול חסר רחמים, ״בוא לפתוח את התא.״ אני פוקדת על הבחור שעומד וצופה, אני מסרבת להביט בגופה השרוע של הלנה על הרצפה - היא לא יכולה למות... היא חייבת לחיות.

הבחור שולף את המפתחות במהירות, עיניו מתחילות לזהור בצהוב כשהוא פותח את התא ומרכין את ראשו מול עיניי הזועמות. הוא צועד לאחור ולא מעז להסתכל בי שוב.

אני צועדת החוצה לאחר שאני מעיפה את הסורגים הצידה באלימות מתפרצת, שומעת את הסורגים עושים רעשי פעמונים שמכאבים לאוזניי כולנו.

אני נעמדת מול ספיר בדממה, מרימה את כף ידי המגואלות בדם ומעבירה על לסתה, ״אני רוצה לרצוח אותך...״ אני לוחשת כשאני רוכנת לאוזנה, שיערותיה סומרות כל כך שאני פוחדת שיעופו עליי כמו קוצים. ״אבל אני לא אעשה את זה. הבטחתי.״ אני מחייכת באימה, עיניה של ספיר זורחות בצהוב מעורר רחמים.

אני תופסת בכתפיה ומעבירה עליה את כפות ידיי באיטיות, מנקה עליה את דמי ומלכלכת אותה בעוד דם. ״עכשיו את תרוצי ליער בכל הכוח, ואת לא תפסיקי.״ אני פוקדת בקול לוחש, אני לא יודעת למה אבל אני מרגישה שהגוף שלה יעשה כל מה שאומר, היא תעשה הכל בשבילי עכשיו. ״כשתפגשי בכל החיות של היער, את לא תברחי עד שתגיעי למצב גסיסה - רק כשכמעט תמותי... תברחי ותרפאי את עצמך לבד, בלי חברה, תהיי בודדה חסרת כל סיכוי לשרוד.״ אני אומרת ודוחפת אותה ממני בפעם אחת.