מלכת הלילה

פרק 27 - אמור לכעוס:

גופי קפוא ומבטי תקוע על ספיר. מבטה של ספיר הפך לעיניי זאב מפוחדות בצבע צהוב זוהר של בטא, היא לא מסוגלת לחלום להילחם מולי, ואם כן, זאת טיפשות או אומץ?

בהחלט טיפשות.

לאט לאט, בדמיוני חוזרת הסיטואציה המעצבנת שרודפת אותי -

אני רואה את הפנתר השחור מולי, אור אדום עובר על גופו עד שהוא מתכווץ ונהפך לדמות ילדה קטנה, ילדה עם שיער שחור עם קצת עלים ירוקים בשיער. עיניה הכחולות מביטות בי באהבה גדולה כל כך... כאילו היא אפילו גאה בי.

הילדה באה אליי בצעדים קטנים, אני רוכנת אליה עם גופי והיא מקיפה אותי בחיבוק חם ואוהב בעזרת שתי ידיה הקטנות.

״אני אוהבת אותך.״ לחשה באוזני בקול חמוד. קולה מתהדהד בחלל השחור בקולי קולות. היא אוהבת אותי?

ליבי מתמלא באהבה לא מוכרת, אני מחייכת חיוך גדול כשאני רואה את הילדה מסתובבת ורצה אל תוך החושך של המערה.

עכשיו, אני מסתכלת לתוך עיניה של ספיר, השליטה זורמת בדמי באיטיות. יצאתי מאחיזתו של ברק בעדינות והוא נתן לי כשראה שאני בסוג של שליטה.

הרגשתי את עיניו נפערות ובוהות בצד פניי כאילו עשיתי את הדבר הכי לא אפשרי בעולם. יכול להיות שילדה קטנה הצילה אותי? זה בהחלט מה שקרה לי. הצלתי את עצמי מעצמי?

לקחתי צעד לקראת גופה המפוחד של ספיר, עיניי זוהרות באיום על עיניה שזוהרות בפחד טהור...

״תשמרי על הפה שלך גלאניס,״ הזהרתי, ״כי פעם הבאה אני אעביר אותך את שבעת מדורי הגהינום לפני שתפתחי את הפה.״ אני נוהמת.

״את לא יכולה לקחת לי אותו.״ לחשה בקול מצייץ, ידיה עלו אל פניה בהתגוננות כאילו אני אוכל אותה במקום, ״הוא שלי...״ היא ממשיכה.

שלי? איך אחרי כל מה שהוא אמר לה היא מבינה שהוא שלה? הוא לא שלה, הוא לא יכול להיות שלה. כבר מאז אותו יום עם הציידים הרגשתי שאני צריכה להגן עליו, רציתי שיחיה, אבל לא סתם-

רציתי שיהיו לו חיים טובים.
ואני מבינה שרק אני יכולה לדאוג לזה.

״הוא שלי.״ אני נוהמת אל מול פניה, היא פערה את עיניה אפילו יותר והנידה בראשה בשיגעון כאילו חטפתי לה צעצוע. המילים נפלטו מפי כמו מים, בשיא הטבעיות שלי. הוא שלי ולא של אף אחת אחרת, רק שלי.

ואין דרך חזרה.

אני מתרחקת מגופה והולכת לעבר המדרגות, בזווית עיניי אני רואה את גופו הקפוא של ברק, אני מחייכת חיוך קטן ושובב כשאני יודעת שהמילים שלי הקפיאו אותו לגמרי, וזה מובן.

אני מגיעה לחדר, סוגרת את הדלת ומתיישבת מול הדבר הזה, טלוויזיה... ברק לימד אותי להשתמש בזה, הוא אמר שלפני שנעזוב צריך ללמד אותי.