פרק 63 - בסיס:

199 23 6
                                    

סליחה שלא היה פרק המון זמן... פשוט אני מבולבלת נורא וגם היה לי עומס בלוז... מקווה שתהנו מהפרק ואנסה להעלות עוד אחד מחר❤️

********

״וונוס!!!״ שמעתי אותו צועק בפעם האחרונה כשהתחלתי לרוץ ביער בשיא הכוח, רגליי טבעו טיפה בשלג והמאמץ היה רב יותר.

אני חייבת שהוא יאמין בי, אני רוצה לגרום לו להאמין בזה שאני יכולה ולא לזלזל בזה. יהיה לנו מסוכן שם, אבל אני אצליח להילחם בהם, אני יכולה.

״וונוס... בבקשה.״ שמעתי קול צרוד ושחוק, עצרתי את רגליי בפתאומיות שגררה את השלג תחת נעליי, והפנתי את מבטי באיטיות ימינה... - שם ראיתי את ספיר קשורה לעץ, כולה כחולה ורועדות מקור, שיערה מלא שלג, עיניה זוהרות בצהוב מהבהב כמו התראה למקולקל.

״השאירו אותך קשורה לעץ?״ אני שואלת ופוערת את פי בשוק, מרגישה איך בא לי לפרוץ בצחוק אבל המצב שלה נראה נורא כל כך שאני שומרת על הרצינות שלי, צועדת אליה ותופסת את סנטרה להזדקף מולי.

אני בוחנת אותה, את פניה הכנועות, המובסות. היא וויתרה, אין לה עוד כוחות.

״בבקשה...״ לוחשת בפה רועד, מסתכלת עליי בתקווה כאילו אציל אותה. רעיון אדיר נופל כמו אסימון, גורם לי להסתכל עליה בעינים צרות. ״אני אציע לך עסקה.״ אני אומרת בהחלטה של הרגע.

״כן..״ היא מחייכת בקושי רב, ״כל דבר.״ מסתכלת עליי בשאלה, מצפה שאציע לה את העסקה שתציל את חייה.

״אבא שלך וגייקוב עשו הסכם עם הציידים, זאת אומרת שגם את יכולה, נכון?״ אני מרימה גבה, מתקרבת אל פניה באיום.

רק איזכור הציידים גורם לגופי לעקצץ, לגרום להם לשלם. הם גרמו ללהקה להתפצל, הרסו אותנו ופילגו לחתיכות. מגיע להם להיכחד, ואני אכחיד אותם, אני אפוצץ את כולם.

״אני יכולה.״ לוחשת בנחישות, קולה כל כך סדוק, כאילו עומד להיקרע. ״את תבואי איתי, תעשי איתם עסקה שתגרום להם לסגת מעיר הטכנולוגיה, אפילו לכמה ימים.״

״אוקיי.״ מהנהנת נמרצות. היא מבינה שאם היא לא תעשה את זה לא תהיה לי ברוריה אלא להרוג אותה, אני רוצה להרוג אותה.

״ת-תשחררי אותי?״ היא שואלת, אני מחייכת אליה בטורפנות, מהנהנת הנהון קטן, ״אני אשחרר אותך, אבל יהיו לך גבולות.״ אני מרצינה, מסתכלת עליה במבט מצמית, ״את לא תכנסי לשום שטח, לא תעשי רע עוד. אם אני אמצא אותך...״

״את לא, את לא!״ מנידה לשלילה בטירוף, כל כך רוצה לחיות, נואשת בכל נים בגופה.

״אני שמחה שאנחנו מבינות אחת את השניה סוף סוף.״ אני שולפת את ציפורניי החדות לצד גופי וקורעת את החבלים סביב גופה. היא פוערת את עיניה וגופה מיד נופל עליי במכה.

מלכת הלילהWhere stories live. Discover now