מלכת הלילה

פרק 18 - מקלחת חמה:

למחרת בבוקר קמתי במיטה הגדולה, הסדינים היו ממש רכים ונעימים, המזרן היה נוח להפליא אבל עדיין היה לי קשה לישון. פקחתי את עיניי באיטיות ונהנתי מהתחושות שמציפות אותי.

אני רגילה לישון באוהלים, על מזרון קשיח ולהרגיש את האדמה תחת כפות ידי במהלך השינה. אבל הלילה הכל היה שונה, הריח בחדר היה ווניל פרחוני, הרוב היה בצבע ורוד חוץ מהמיטה שהייתי בצבעי אדום שחור. הכל היה נוח מידי, מפנק מידי.

אל תתרגלי וונוס, זה יתנקם בך כשנחזור..

קמתי על רגליי באיטיות, והלכתי לשירותים. עיניי ישנוניות לגמרי, גופי חלש ומותש... אין לי כוח להצגות היום, הכל יהיה פוליטי ודוחה, אין לי מושג איך ראשת השבט תתייחס אליי, היא תחשיב את עצמה יותר ממני כי זה השטח שלה?

חלל השירותים היה עצום, הכל היה נקי לעומת מה שיש לנו במחנה. המקלחת בצד גם הייתה גדולה, הברז תלוי למעלה ומקושט בנצנצים וורודים עם כדורים לבנים בפנים.

נכנסתי למקלחת, הורדתי את שמלת הסאטן בצבע שחור שלי, והפעלתי את זרם המים על גופי העירום. המים היו חמים, הרגשתי את הדם בגופי מגיב למים החמים, הרגשתי שאני מתחממת איתם. קצות אצבעותיי התחילו לעקצץ בשריפה מתוקה שהעידה על הכוח העצור בתוכי.

הרמתי את אצבעותיי והסתכלתי עליהן בשלווה, אש כתומה בערה בשקט מבין אצבעותיי, גם תחת המים האש המשיכה לבעור בעוצמה נחמדה ולא תוקפנית. האש לא הראתה רגש רצחני של כעס, האש לא איימה לחסל הכל כמו תמיד- היא הייתה שלווה ונעימה, מחממת ומשתלבת עם המים.

האדים התחילו לעלות כשהתחלתי לסבן את גופי.
האש שרפה את הספוג עד אפר, אז זרקתי אותו. חשבתי על זה שאולי מישהו ימצא את זה... מה הוא יחשוב? אבל אולי הם יהיו חכמים ויתעלמו מהפחד לפגוש את מי שעשה את זה. אני בטוחה במליוני אחוז שהם יחשבו שזה גבר... הפתעה, אני מניחה, אני אישה.

לא הצלחתי לעצור את האש מבין אצבעותי תחת המים החמים, לא שלטתי בזה. אז זרמתי עם זה - עם התחושה הנעימה שגופי נתן לי דרך הדם ועד לראש, סחרר אותי כמו שיכורה לרגע אחד נעים.

כשסיימתי להתקלח, ריח ווניל מתוק עלה לאפי מגופי הנקי. הרגשתי ממש כמו נסיכה מהאגדות, נסיכה מפונקת מלאה בדברי חסרי שימוש או תכלית.

הסתכלתי במראה על דמותי, לחיי סמוקות בצבע ורוד, שערי השחור כפחם מסורק היטב עכשיו, חלק פזור על כתפי עד האגן וחלק קטן מהקדימה של הראש נמשך לאחור בעדינות על ידי קליפס עם נצנצים אפרפרים.

עיניי הכחולות כים סוער נעוצות בשמלה השחורה שהבליטה את קימורי הנשיים ובוחנות אותה עד שלמות.