מלכת הלילה

פרק 8 - ערפל כבד:

בבקשה תצביעו!!! רק תלחצו על הכוכב המעצבן למה זה קשה לכן?☹️
נ.ב - שבוע טוב❤️

*********

יצאתי לכיוון המכונית שלי, כמו בכל סופש קבוע שלי ושל קיילי - אנחנו נפגשות באוטו ונוסעות לעיירת טופר לאחד המועדונים.

שם - לרוב - לא מתעסקים בלהקות, אני יכולה להריח זאב שבא ממקום כל כך רחוק ממני, אבל לא יהיה לי אכפת כי כל הקטע במועדונים של עיירת טופר זה לקבל את כולם, את כל הזאבים בכל צורה, בכל גודל, בכל צבע.

הלכתי בין העצים ביער, הערפל היה כבד ולא הייתה רוח אז הוא נתקע בין העצים באפלוליות חונקת.

לא ראיתי כלום - הדבר היחיד שהצלחתי לראות היה כשהרמתי את ראשי מעלה אל השמים וראיתי את סוף העצים נוגעים אחד בשני בלי לזוז. כמעט נתקעתי בענף אבל הצלחתי להתחמק, וכמעט נפלתי מגזע עץ אבל שוב קפצתי מעליו באינסטינקט של הרגע.

ניסיתי להריח את הדרך החוצה עם חושיי, אבל הערפל חנק אותי והתחלתי להשתעל מהניסיון הכושל.

הלכתי לאיבוד. פשוט שיט... כל כך, כל כך שיט.

אני לא מזהה את העצים האלה יותר, אני לא מריחה כלום, הידיים שלי מעקצצות בפחד, החמימות ממלאת את דמי במטרה לשרוד, כי אני
סופר מפחדת עכשיו.

אני מנסה להדליק את האש שאני מרגישה שעומדת להתפרץ, אני נותנת לה את הזכות המלאה לבוא ולהאיר לי את הדרך, לתת לי לראות משהו...

אבל היא לא רוצה להידלק, היא נכבת ונדלקת אבל לא נשארת בכף ידי כדי לשמש לי אור.

כשניסיתי לראות משהו בעזרת עיניי הזאב שלי, האדום לא הסכים לזהור לי, הוא הבהב, אבל כשל.

כשל כמו הסיכויים שלי לצאת מפה עכשיו...

״נו עיניים מטומטמות למה אתן לא עובדות כשצריך אותכן?!״ שאלתי בעצבים את עצמי, אם הייתי יכולה לשלוט על עיני הזאב שלי הייתי יכולה לראות כמו החיה שנולדתי להיות ולא מישהו אנושית וחסרת תועלת באמצע היער.

״מסתבכת?״ שמעתי קול מחוספס ועמוק מהרגיל לוחש מאחוריי, הסתובבתי בחדות, ניסיתי להריח מי זה אבל לא הצלחתי, חושיי הסתבכו סביבי והרגשתי מותקפת.

איך אני אצליח לשרוד עכשיו? הוא יהרוג אותי? אני לא מצליחה להפעיל את החושים שלי, והוא לא מוכר לי... יש לו קול עמוק של איזה אלפא שיכול לשחוט אותי על העצים... אני מתה.