ידינו שלובות אחת בשניה בעוד גבנו צמוד לקיר מאחור. ברק הציץ לצד השני מעבר לקיר, סרק את השטח במבטו ואז התחיל להתקדם כשאני משתחלת אחריו.
אחרי כמה דקות של הליכה אנחנו מוצאים קבוצה של זאבי טכנולוגיה מנופפים לנו להתקרב אליהם בעזרת שתי ידיים באוויר וקופצים באושר.
אני וברק זיהינו מיד את קבוצת אנשי הזאב לפי הריח המפוחד, מבטו של ברק התביית עליהם והוא התחיל לרוץ כשהוא גורר אותי אחריו אל קבוצת אנשי הזאב.
מלפני כל האנשים יש לפחות שישה גברים, כל אחד מהם יוצר משושים לאורח הגובה על מנת ליצור חומה אלקטרונית שגורמת לי לבהות בה טיפה. כל הילדים מאחורי החומה סורקים אותנו בכבוד כאילו יצאנו מהאגדות שמקריאים להם לפני השינה בזמן שההורים מרימים גבה מזלזלת וחוזרים להביט בזאבי הטכנולוגיה.
אני וברק נכנסים לתוך גוש האנשים הרחב בזהירות, משתחלים בין כל האנשים הצפופים לאט לאט עד שאנחנו מגיעים למרכז.
עיניי פוגשות את עיניה החומות של הלנה, היא עומדת שם בעמידה זקופה, מבטה התיישר בפניי ישר כשהיא הרגישה את מבטי הנעוץ בה.
״למה הם באו?" תוקפת, קולה קר ומאשים, מבטה מתנשא מעלינו כאילו אנחנו חיות שבאו מהרחוב.
גופו של ברק התכווץ טיפה לידי ושוב הריח המזויין של הלחץ נכנס לאפי, מהול בטיפה אשמה. נכון, הציידים מחפשים אותו, והוא עדיין לא מבין למה הם פה, גייקוב לא סיפר להם עד כמה המלחמה גדולה, הוא לא סיפר על כמות המתים שעפים באוויר כל יום.
ברק יודע שיש מלחמה, הוא אפילו הזכיר לי שאני צריכה להראות מעמד טוב כאן, אבל הוא לא מודע לגודל העצום שלה.
והמקרה הזה... זה לא אשמתו. יש לי הרגשה שזה יותר מזה, אחרת למה שיביאו כל כך הרבה חיילים? הם יכלו פשוט להרעיל אותו ולתת לו למות...
"את שואלת אותי? מאיפה אני יודעת?" אני מחזירה בטון מזלזל ונועצת במבט מזהיר בעיניה, "תורידי את הטון המאשים, אף אחד לא אשם פה." אני נוזפת בה.
גופה התכווץ תחת מבטי, הריח של הפחד יצא מגופה בפעם הראשונה ונכנס אל אפי. לא הרחתי פחד של זאבי טכנולוגיה לפני, לא פגשתי אותם לעולם. מידי פעם היו פגישות של הציף באיזור המחנה עם צ'יף אחר.. אבל זה היה נדיר, זה לא היה קורה לרוב כי הם לא העיזו להיכנס לשטח של הפראים.
הם ידעו שאנחנו חיילים, וזה מה שהם ראו ורואים בנו עד היום. הניצול הזה בכוח שלי... כי אני זאבת פרא, כי אני חיילת ואני אעשה מה שדורשים ממני, אבל לא. מעולם לא יחסתי חשיבות לזה, תמיד הייתי בתוך עצמי, עם ההחלטות שלי, ממוקדת לבדי.
לפעמים ייחלתי להיות אומגה, להיות לבד.
"את צודקת." היא אומרת, מזדקפת במקומה ומנערת את התחושה שלי מעורה. היא מחזירה לעצמה את הביטחון כשהיא נזכרת שהלהקה שלה מקיפה אותנו כמו חומה בתוך המעגל הגדול שהם יצרו.... מעניין.
YOU ARE READING
מלכת הלילה
Werewolf**הושלם** (ימחק בקרוב!) וונוס, אשת זאב פראית שגדלה ביערות החמים, יש לה בעיות שליטה קשות שבעבר הובילו להריסת משפחתה, היא נשלחת לציף גייקוב אבל הוא לא עוזר לה. וונוס בתור זאבה שחורה לא מתקבלת לתוך הלהקה, ונשארת חרדה חברתית לשארית חייה. ברק, מתגלה כאיש...
