פרק 51 - המנהיג:

211 20 7
                                    

מחר לא יעלה פרק... אז הינה פרק בינתיים❤️ המטרה לפרק הבא - 12 הצבעות.

*******

״רוצים לספר לנו משהו?״ חייכתי חיוך גדול ומתנשא, ידיי עלו למותניי ועיניי הוצרו על הבחור הבלונדיני שהתחיל להסמיק קשות תחת מבטי המשועשע.

הוא יושב על הרצפה, גבו פצוע מעט, שפתו התחתונה מדממת עוד ועוד אפילו אחרי שלוקאס העביר עליו את לשונו.

שתיקה מילאה את הלילה, הצרצרים נשמעו ודפיקות ליבו הלחוצות נשמעו. פלטתי גיחוך וירדתי לגובהו על עקביי, ״מי אתה?״

״אני כריסטופר...״ לחש, ״את יודעת...אממ.. נכדו האחרון של כריסטופר - זה שהקים את ה...״ כיחכך בגרונו כשראה את עיניי נעוצות בו בהקשבה, ״זה שהקים את ה..״ חזר ואמר אך נתקע שוב ושוב.

״ה...?״ שאלתי בסקרנות והתיישבתי על הריצפה כמו ילדה קטנה שרוצה לקבל מידע. לוקאס חייך חיוך גדול וסינן צחקוק.

״עיירת טופר..״ לחש כריסטופר. פערתי את עיניי והרמתי את כף ידי מעלה, נגעתי בקצה אפו בתמהיה עמוקה בעזרת קצב אצבעי, ״אתם פאקינג קיימים..?״ לחשתי בחוסר אמונה ובדקתי אם הוא אמיתי ולא פרי דמיוני, נגעתי בו עם קצה אצבעי עד שלוקאס תפס את ידי והוריד אותה מטה בצחוק בלתי נשלט.

בניו של כריסטופר נכחדו מלפני מאות שנים, לא מצאו זכר אליהם. כריסטופר היה בין זאבי הקדמונים, הוא גדל וגדל בתור חייל חשוב לעולם שלנו כשסירב להיות צ'יף באחד המחנות. כשהוא מת הקימו עיירה על שמו, עיירת טופר.

״תכיר, זאת וונוס - בחורה חסרת מעצורים.״ חיוכו המאושר של לוקאס חימם את ליבי, אבל המצב סביבנו עשה לי רע.

אנחנו סביב יושבים על האדמה מלאת הדם, צוחקים ולומדים להכיר... זה מגעיל.

״לוקאס-״ לחשתי כשאימה קטנה נכנסה לליבי, קולי נירתע ושונה מהצחוק שהיה הרגע, ״קומו קומו. בואו נצא מזירת הפשע הזאת...״ אמרתי, וסימנתי גם לברק ששכב על האדמה להתרומם.

לוקאס וכריסטופר העבירו מבטים משונים ואני הסתובבתי, התחלתי לצעוד אחורה כשהם מתקדמים אליי. ״למה שלא תשתף אותנו במידע על הפיל שבחדר?״ שאלתי בחיוך.

״שום פיל, איזה פיל?״ לוקאס שאל בהתכחשות, ידו עברה בשיערו החום כשהסיט אותו מפניו. הפנתר שחרוט מעל ליבו גרם לעקיצוץ לא טבעי בין אצבעותיי ולתחושה נעימה בליבי, תחושה שלא מוכרת.

״הפיל, כריסטופר מספיק פיל?״ שאלתי בחיוך עוקצני את לוקאס ופניתי אל כריסטופר, ״אל תעלב כן? אבל אנחנו לא נוהגים לקבל זאבים חדשים כל יום.״ החיוך ירד מפניי והתחלף למבט רציני. הוא זר - אני לא אקבל אותו פשוט ככה, לא משנה כמה עינויים הוא עבר בידיי הציף שלי.

מלכת הלילהWhere stories live. Discover now