פרק 44 - טקסי האש:

177 21 5
                                    

אני הולכת ברוגע בין העצים, הצרצרים נשמעים בחוזקה מבין העלים תחת רגליי, הירח על החצי שלו מככב ממש מעל ראשי וזוהר בעוצמתו הלבנה, והכוכבים מנצנצים בין כל החושך. עלי העץ זזים טיפה עם הרוח בנעימות, הרוח עוברת ומלטפת את גופי בשקט בזמן שאני ממשיכה ללכת בלי מטרה.

״שלום יפייפיה,״ קול גברי קורא לי מבין העצים מקדימה, אני ממשיכה ללכת קדימה כשאני יודעת מי זה, כפות ידי מתחילות לשחק אחת בשניה בלחץ קטן, ליבי נצבט בחזי בגלל מה שאני רוצה להגיד לו מהרגע שראיתי אותו.

״לוקאס?״ אני שואלת בחיוך קטן. גופו של לוקאס צץ מבין השיחים הגבוהים, הוא מחייך אליי חיוך גדול מלא שיניים לבנות, ומתקדם לקראתי. אני הולכת אליו, שנינו מרימים את כפות ידינו ביחד והן מתנגשות בצליל כיף רועש ומספק.

״בואי נמשיך ללכת משם.״ אומר ומצביע לכיוון העומק של היער, שם חשוך לחלוטין, הר ענק עושה צל על כל האיזור וגורם לכל העצים להעלים מהמשך הדרך. אני מהנהנת בהסכמה והולכת איתו.

״אממ לוקאס...״ אני לוחשת ומגרדת בראשי עם אצבעי במבוכה, ״אתה זוכר ש..״ אני בולעת את רוקי ומנסה להגיד את המשפט,״נו אתה יודע.״ אני מרימה אליו מבט מתחנן.

״כן אני זוכר.״ הוא אומר וצוחק צחוק גברי ועמוק, ״כמעט שכבנו על אחד העצים ביער, לזה את מתכוונת?״ לוחש בשקט, אנחנו כבר מתחת לצל ההר, החושך סביבנו מבעית טיפה אבל גם כל כך נחמד. קולו של לוקאס מתהדהד כמו אימה מבין העצים וגורם לגופי לקפוא, ידי לא יודעות איפה להיות ואני מרכינה את ראשי.

״בקשר לזה-״ אני מנסה לבלוע את רוקי וכמעט נחנקת. מתמלאה תחושה רעה לגבי מה שקורה. באמת הייתי עם לוקאס קצת לפני שיצאתי... איך יכולתי פשוט לנסות לנשק את אח שלו חודש וקצת אחר כך? אבל מה יכולתי לעשות? ברק בלבל אוצי כל כך, לא ידעתי מה הוא רוצה ונשאבתי למשחקים שלו ושלי, להנאה הרגעית שנלקחה בכל רגע שוב ושוב.

״זה בסדר וונוס, אני מבין אותך. אנחנו חברים טובים וזה לא היה במקום.״ הוא אומר בחיוך גדול, אני מרימה אליו את מבטי ופוערת את עיניי.

״לא היה במקום הא?!״ אני אומרת בכעס ונותנת כאפה לעורפו, הוא מוריד את ראשו ומרים את ידו לשפשף את עורפו בכאב, ״למה ככה אבל?״

״כי ככה.״ אני מושכת בכתפיי בחיוך, ״טוב עכשיו ברצינות,״ אני לוקחת נשימה עמוקה ונעמדת מול גופו, מניחה את כפות ידי על כפות ידיו ומרימה בריגוש.

״כשאני חושבת על זה, אנחנו חברים מאז ומתמיד... היית שם בשבילי כשאף אחד לא היה.״ אני מסתכלת עמוק לתוך עיניו החומות בחיבה. ״לנסות איתך משהו זוגי היה טעות, חשבתי על הקשר בינינו ומעולם לא הרגשתי משהו יותר מחברי. הייתה תשוקה באותו יום, אבל זהו.״

״את צודקת וונוס,״ הוא אומר ומעביר את אגודלו על כף ידי, מרים את ידינו השלובות ומנשק כל אחת מהן כשעיניו תקועות בעיניי, ״אני לעד אשאר חבר טוב של האלפא הקטנה שפה.״ אומר בחיוך.

מלכת הלילהWhere stories live. Discover now