פרק 1

1.6K 56 4
                                    


אחרי שש שנים

דריה

"איפה החצאית שלי?!" אני צועקת.
"זה על השידה ליד המיטה שלך, מיס מוריס" אומרת המלבישה שלי, ‏ג׳ולי.
אני מסתכלת על השידה והיא באמת שם. "תודה,‏ג׳ולי" ‏ג׳ולי מהנהנת ומתקדמת אל חדר של טום.
אני לובשת בזריזות את החצאית ויוצאת אל הסלון שלנו.
אתם בטח שואלים איפה אני נמצאת עכשיו.
זוכרים שאמרתי שהחיים שלי הם חרא אחד גדול, אז הם כבר לא. אחרי ‏ההופעה המדהימה שלנו במועדון חשפנות ,הסוכן ג׳ק מורני ניגש לשולחן שלנו באותו הערב והוא פשוט עף עלינו.
אחרי כמה ימים אני ואחי ‏חיכינו לשיחה ממנו וברגע שהגיע הוא אמר לנו שהוא רוצה להחתים אותנו לחברת הקלטות שלו ולהפוך ‏אותנו להכוכבים.
וברור ‏שהסכמנו היינו עושים הכל בשביל לברוח מחיים שיהיה לנו וגם שברור עשינו את זה כי זה היה החלום שלי ושל אחי.
אז עברו להם שש שנים והנה אנחנו ‏בניו-יורק, ‏בפנטהאוז שלנו שמשקיף לסנטרל פארק.
ואנחנו אחד הלהקות הכי מצליחות בארצות הברית.
השיר שלי הלהבות שבליבי,נהיה הצלחה משחררת.
באותו היום שאמרו לי שהוא אחד ‏הלהיטים הכי גדולים הלכתי למכון קעקועים וקעקעתי את הלחן של השיר על זרוע ימין שלי.
טום עשה איתי באותו היום את אותו הקעקוע ביחד כי הוא אמר ששיר צריך להיות ‏השראה שלנו ולהזכיר לנו תמיד מאיפה התחלנו.
אז כן אנחנו מאוד מפורסמים עכשיו ומאוד מיליונרים.
"פאק,מה את לא מבינה?! אני לא לובש את החרא הזה!" טום נוהם מהקומה העליונה.
אני קמה מהספה ומסתכל על המעקה ‏שלמעלה. אחרי כמה דקות עף משם מכנסיים בצבע חום ‏מזעזע.
אוי זה מחריד.
לא פלא שהוא לא רוצה ללבוש אותם.
"טום,מה קורה?" אני קוראת מלמטה. "דריה,בואי לפה עכשיו!" הוא דורש.
אני עולה במדרגות והולכת לכיוון החדר שלו אך ברגע שאני מגיעה לשם אני רואה את ‏ג׳ולי בפינה והיא רועדת כולה. "מה ‏פאקינג קורה פה?" אני נכנסת במהירות פנימה ורואה את הכל החדר מבולגן לגמרי.
אני מחפשת את טום אך לא רואה אותו. "איפה הוא?" ‏ג׳ולי ‏מצביע לעבר חדר הרחצה.
אני מתקדמת לשם ורואה את אחי נשען על השיש שמעל הכיור ‏ושותה ישירות מבקבוק של וודקה.
אוי לא. אני חוטפת לו את הבקבוק. "היי!!" הוא צועק אך אני בזמן הזה ‏שופכת את כל הבקבוק לכיור.
טום מנסה לקחת אותו בחזרה אך אני שמה יד על חזהו ועוצרת אותו.
טום הוא בגובה מטר 80 ואני מטר 70 וקצת,אבל בגלל שהוא שיכור אני מצליחה ‏איכשהו לעצור אותו.
"מה לעזאזל את עושה?!" טוב זה כבר יצא משליטה.
"אתה חייב להפסיק עם זה" אני מרימה את קולי ודוחפת אותו לקיר. "די כבר עם זה,בבקשה" אני מניחה את ראשי על חזהו של טום.
טום נשען על הקיר ותופס את שיערו ומושך אותו. "אני ‏מצטער,דריה. אני לא יודע מה נכנס בי" כל פעם מחדש את אותו ‏התירוץ.
‏הפחד הכי גדול שלי יתממש,אח שלי התמכר לאלכוהול. על כל דבר קטן הוא שותה וזה גם לא משנה על מה. ‏
ניסיתי לעשות הכל בשביל שהוא יפסיק. ‏שלחתי אותו לגמילה זרקתי את כל האלכוהול מהבית אבל שום דבר לא עזר.
אני כבר לא יודעת מה לעשות. "טום אתה חייב להפסיק" אני מתחננת אליו. טום תופס בכתפיי ואני מרימה את מבטי עליו. הוא נראה נורא. ‏עיגולים שחורים מתחת לעיניים ,הוא כל כך חיוור כאילו אני רואה רוח מול עיני.
טום פותח את הפה להגיד משהו אבל אני מרימה את ידי והולכת צעד לאחור.
"תתלבש. נדבר על זה אחר כך" אני לוקחת את הבקבוק מהשיש והולכת ‏לג׳ולי. "‏ג׳ולי,את יכולה ללכת אני ‏אטפל בטום. ניפגש בבדיקת סאונד"
‏ג׳ולי מהנהנת ויוצא מהחדר.
אני נאנחת,יורדת בחזרה למטה וזורקת את הבקבוק ‏לפח במטבח.
הטלפון שלי מתחיל לצלצל בכיס המכנסיים. אני מוציאה אותו ורואה את השם של מילי על המסך. "הלו" אני עונה בלי חשק. "מה קרה?" מילי שואלת ‏מדאגה. "סתם,טום. מה קורה?" היא נאנחת בצד השני.
"עוד פעם?"
אני נשענת על שיש במטבח ומסתכלת על הרצפה. "כן. אני לא יודעת כבר מה לעשות,מילי. עבר רק חודשיים והוא שוב חזר לזה" טום הצליח להחזיק רק חודשיים בלי לשתות בכלל אך הוא חזר ובגדול. "את חייבת לעשות את מה שאמרתי לך" היא אומרת. "הוא לא יקבל את זה טוב" אני עונה.
"זה בשבילו,דריה. הוא מגזים."
"את המנהלת תזכרי את זה. אם לא את. לא היינו פה היום" היא צודקת אני חייבת לעשות את זה.
אחרי כמה דקות אני אומרת שניפגש בבדיקת סאונד ‏וניתקנו את השיחה.
"דריה, ‏ראית אולי איפה השעון שלי?" טום נכנס למטבח ונראה נורא יותר מקודם. "בשידה שלך ליד המיטה" הוא משפשף את עורפו. "אה,נכון." הוא בא ללכת שוב אך עצרתי בעדו. "אנחנו צריכים לדבר" מבטו חזר אלי והוא נראה מבולבל. "‏אבל אמרת שנדבר אחרי בדיקת הסאונד" אני מקווה שתהיה פקיח עד הזה. בסוף אני מהנהנת.
הוא יוצא ואני נשארת לבד.
אני ‏אחכה עם זה בינתיים, רק אני מקווה שהוא לא יעשה עוד שטות שהוא אצטער על עליה.

🎼🎼🎼🎼

"היה אחלה בדיקת ‏סאונד,חברה" צועק מארק.
אני מורידה את הגיטרה שלי ושמה אותה ליד המיקרופון ‏במעמד שלה. "טוב, חברה. נתראה ‏בהופעה. אני חייב לזוז." אומר דור ובורח. "הוא יודע טוב מאוד לרוץ לזונות שלו. אבל לא ‏להגיע בזמן לחזרות." ממלמלת לידי מילי.
אני ‏מגחכת.
"הן לא זונות. פשוט ‏מעריצות עם ‏הטבות" אומר טום.
הוא ומארק חולקים האגרוף.
בנים הם כאלה ‏מטומטמים.
אני ומילי מגלגלות עיניים.
"טום אתה בא?" שואל מארק ולוקח את המקלות ‏תיפוף שלו. טום מביט בי לשנייה ואז מהנהן למארק. "טום..."
"נדבר אחר כך,דריה" הוא ממהר לומר ופשוט יורד במהירות מהבמה.
מילי תופסת בידי ואני מביטה בה. "הכל יהיה בסדר" אני מהנהנת ולוקחת את הגיטרה שלי. "כן,בסדר. אין לי כבר מה להגיד. אני חוזרת ‏להתאמן על השיר" אני מסמנת לאחד עובדים של הבמה להביא לי כיסא.
‏שהוא מניח אותו ליד המיקרופון,אני יושבת ומתחילה לנגן את להבות בליבי.
‏ממחר אנחנו מתחילים את ‏סיבוב ההופעות שלנו בארצות הברית ואני לא יודעת מה אני יעשה עם טום. אם אני אגיד לו מה שאני רוצה לומר זה ‏יהרוס את כל הסיבוב ההופעות. אז ‏עדיף שאני לא יגיד כלום בנתיים.

צלילי המאפיה: קולה של דריה. ספר ראשון.Where stories live. Discover now