צלילי המאפיה: קולה של דריה. ספר ראשון.

פרק 31

רפאל

אני לובש את ‏החליפת הסט שלושה חלקים שלי ומסדר את העניבה. היום זה קורה,דריה הולכת להיות אשתי ואף אחד לא יעצור אותי.
אני חייב אותה כמה שיותר מהר.
"בסוף השגת אותה" אני מביט דרך המראה על פיירו,שיושב מאחורי על הכורסא. "‏אני תמיד משיג את מה שאני רוצה" פיירו ‏נראה חרא,יש לו שקיות שחורות מתחת לעיניים והוא לא הספיק ‏להסתבך בצרות. אחרי שהוא יגלה שהזונה שלו ‏הפיל את התינוק הוא לא חזר לעצמו.
אני מתחיל להרגיש חרא,כי בסוף של דבר זה בגללי.
‏אבל עשיתי את זה לטובתו.
פיירו מרים את כוס הוויסקי שלו לכיווני ואומר. "מזל טוב,אח גדול" ושתה את כל מה שהיה בכוס.
אני מסתובב עליו ולוקח את הכוס מידו לפני שהוא ‏ימלא עוד ויסקי. "זה מספיק" פיירו ‏מצדיע לי וקם מהכורסא. "כן,בוס" פיירו ‏מועד אך אני מספיק לתפוס אותו בזמן.
הדלת נפתחה פתאום ואמנדה עמדה שם. "מה קרה?" שאלה בדאגה ומהירה אל פיירו. "הוא ‏שתוי" אמנדה מכה את פיירו על זרועו ונראית ‏מאוכזבת ממנו. "למה ביום החתונה של אח שלך?" פיירו מענען בראשו,מעיף את ראשו לאחור וצוחק. "כן,ברור. פיירו שוב עושה בלגן" אני משלב את זרועותי ומרים גבה. "קח בקבוק מים. רפאל הגיע הזמן" אמנדה מושיטה בקבוק מים אל פיירו.
אני מעביר את ידי בשערי ומסדר אותו.
זה קורה. הגיע הזמן ‏להפוך את דריה לאשתי.

🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼

‏הכומר מברך אותי,כשאני מחכה לדריה.
כולם עדיין יושבים ומחכים רק ‏לה.
שתי חבריה בלהקה יושבים מולי ושולחים לי מבטים מאיימים.
יש להם מזל שהם חברים שלה,כי אני מזמן הייתי תוקע להם כדור בין עיניים.
כולם נעמדים,מוזיקה נשמעת ברמקולים ואני מסתובב אל הכניסה.
דריה עומדת שם שידה משולבת בזרועו של טום והם מתקדמים אלי.
דריה מהממת,אני לא מאמין שאני באמת ‏השגתי אותה.
היא הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים שלי והחיים שלי עם זבל אחד גדול אך שדריה תהיה איתי הם ‏יהפכו לטובים יותר.
דריה מחייכת אלי חיוך קטן ועיניה מסתכלות עלי באהבה.
‏היא עוד לא ‏‏מודה בזה שהיא מאוהבת בי אבל אני מרגיש שזה כבר קרה.
אני מרגיש את זה כל יום שעובר,איך היא מסתכל עלי ואיך היא ‏מתנהגת לידי.
כשדריה עומדת מולי,אני מושיט את ידי עליה והיא מניחה את ידה בידי.
אני מושך אותה אלי ואנחנו ‏עולים במדרגות לעבר הבמה.
כשאנחנו עומדים מול אחד השני, ‏אנחנו לא מסוגלים להוריד את העיניים מאחד מהשני.
הכומר מתחיל לדבר אך אני לא מסוגל להקשיב לו,כשדריה עומדת מולי כל האנשים בחדר פשוט נעלמים.
חברתה של דריה,מילי.
נותנת לה את טבעה שלי וטום מביא לי את הטבעת של דריה.
דריה תופסת בידי ונועדת לי את הטבעת.
אני הופך את ידה הקטנה ונועד את שלה.
"אם אתה רפאל ונטורה בנם של פאולו ורוזה ונטורה,מבטיח ‏להגן, לשמור,לאהוב ולקחת את דריה מוריס להיות ‏אשתך עד ‏יומך האחרון?" אני תופס בידייה של דריה ואומר. "סי" הכומר מסתכל על דריה וממשיך. "אם את דריה מוריס בתם של ניק ו‏ג׳סיקה מוריס, מבטיחה לשמור,להגן,לאהוב ולקחת את רפאל ונטורה להיות בעלך עד יומך האחרון?" דריה מחייכת חיוך אוהב ועונה. "כן"
"‏אתה רשאי לנשק את הכלה" אני מרים את הינומה של דריה וחופן את פניה.
שפתיי נצמדות לשפתיה,בנשיקה טורפת חושים.
דריה כורכת את זרועותיה סביב צווארי כשכולם מוחאים לנו כפיים.
דריה אשתי! עשיתי את זה!
עכשיו אני בחיים לא יעזוב אותה לא משנה מה.