צלילי המאפיה: קולה של דריה. ספר ראשון.

פרק46

גיירמו

‏הבחורה שהייתי מאוהב בה כבר תשע שנים, נמצאת סוף סוף בבית שלי.
הנערה ‏שראיתי בשיעור פיזיקה,חייכה אלי חיוך קטן ומקסים,לקחה את ליבי באותו השנייה.
‏פעם הייתי נער רגיל שלומד בבית ספר רגיל ולא ‏שייך בכלל לעולם המאפיה.
‏היה לי משפחה אוהבת,ההורים הכי טובים שיכולתי לבקש עד ‏שלילה נורא אחד שינה את כל חיי.
אתם בטח שואלים מאיפה אני בכלל מכיר את דריה מוריס ולמה לעזאזל ‏חטפתי אותה.
דריה ‏למדה איתי באותו הבית הספר אך אני הייתי גדול ממנה בשנתיים.
אח שלה,טום. היה לומד האגרוף במכון של אבי.
אז ככה יצא לי להכיר את דריה,היא הייתה מגיעה למכון כל פעם שטום היה מתאמן שם.
‏ביום ששמעתי שדריה התחתנה עם רפאל הייתי חייב לתכנן את הנקמה‏ המתוקה שלי.

🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼

לפני תשע שנים

"לך תזדיין ריק" ריק צחק,מניח יד על כתפי ולוחץ עליה.
"תירגע. רק צחקתי איתך,מה אתה כזה קשה" אני מגלגל את עיניי ומסתכל בחזרה על מגרש האימונים של אבא שלי.
הייתי מת להיות לוחם כמו אבא שלי,אבל בגלל שאני רק בן 16 אני עדיין לא יכול להיות מתאגרף.
אבא שלי הוא המתאגרף הכי מפורסם באמריקה.
"היי,‏מייק. אתה מקשיב לי בכלל?" אני מחזיר את מבטי אל ריק.
"תראה מי באה לפה" ריק מסמן עם ראשו לעבר הכניסה של האולם.
מבטי עוקב אחרי מבטו עד שאני רואה את דריה.
פאק,היא פשוט הדבר הכי מדהים שראיתי בחיים שלי.
"הלכתי,גבר" לחצתי על כתפו של ריק ועברתי על פניו.
"אתה פאקינג לא רציני?!" הוא צעוק מאחורי אך אני לא מתייחס עליו,מבטי לא ירד מדריה.
"היי,מה את עושה פה?" דריה מרימה את מבטה ומחייכת אלי חיוך גדול.
"באתי לבקר" אני אוהב את זה שהיא באה לבקר כאן.
היא התחילה לבוא לפה הרבה בזמן האחרון.
"באת לבקר אותי או את טום?" אני מרים גבה.
דריה מצחקקת ומסתכלת מעבר לכתפי.
"אותך. אבל גם להביא אוכל לטום" אני מהנהן ומסמן לה עם הראש ללכת אחרי.
אני מוביל אותה אל חדר ההלבשה,פותח בשבילה את הדלת,כשהיא עוברת על פניי אני שואף את ריחה המתוק.
הזין שלי ישר נעמד.
"מה את עושה פה?" טום מתרומם מהספסל,כשהוא מוריד את הכפפה מידו.
אני נשען על המשקוף ומקשיב להם.
"הבאתי לך אוכל. איך הולך בינתיים?" דריה מניחה את השקתי שהיא ‏הביאה איתה והניחה אותה על הספסל.
"אני בסדר. זה רק שיעור השמיני שלי. אני עדיין חדש בזה" דריה מהנהנת.
"אתה לא חייב ‏להמשיך אם אתה לא רוצה" היא לוחשת.
"אני חייב" ‏מתעקש טום.
"מייק,אתה בא סיבוב אחרי זה?" טום מרים כפפה אחת ומסמן לי עם אני רוצה קרב איתו.
‏אני אף פעם לא מסרב לקרב.
"בטח,גבר"
"טוב. ‏מספיק לדבר על מכות. מייק אתה רעב?" דריה נושכת את שפתייה כשהיא שואלת אותי.
‏לא הייתי רעב לפני שניה אבל עכשיו אני לגמרי.
"בטח. ‏את הכנת?" דריה מהנהנת ומזיזה את שערה הבלונדיני מאחורי אוזנה.
חשבתי שזה הולך להיות היום הכי טוב בחיי,אבל לא ידעתי מה מחכה לי בהמשך.