צלילי המאפיה: קולה של דריה. ספר ראשון.

פרק 32

דריה

רפאל נרדם אך ראשו מונח על בטני,לא הצלחתי להפסיק ללטף את גבו השרירי,רכנתי אל שערו ושאפתי את ריחו. נהניתי מריח הגברי של רפאל שהשתלב בריח הסקס. הניחוח היה חושני וארוטי כל כך.
אם לא היה כואב לי כל כך בין הרגליים, אולי הייתי מרגישה להוטה יותר.
עשיתי סקס וזה היה מדהים,קצת כואב אבל היה שווה את זה. עדיין לא נתפס לי שהתאהבתי ברפאל פחות מחודש ביחד. זה משוגע לגמרי לפני שובע רק חשבתי איך אני מנסה לא להתחתן איתו,פאק.
מי היה מאמין?
אם היו אומרים לי לפני חודשיים שאני הולכת להתחתן או להתאהב בקאפו של לאס ‏וגאס,הייתי צוחקת להם בפנים.
ותראו אותי עכשיו שוכבת במיטה מפוארת שלפני פחות משעה שכבתי עם בעלי הטרי,רפאל ונטורה.
ואמר לי שהוא אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותו.
אני פאקינג עכשיו,דריה ונטורה.
ולא מוריס יותר.
אני מאושרת? כן
אני אוהבת את רפאל? כן
אני רוצה לחזור לבמה? כן
עד כמה שאני אוהבת את רפאל,אני עדיין מתגעגעת בטירוף להופיע מול הקהל. להרגיש שוב את אהבתם של המעריצים שלי ולהרגיש את המוזיקה זורמת לי הוורידים כמו פעם.
עד כמה שאני יכול להיות מאושרת אם רפאל,עדיין היה חסר בי את האושר האמיתי שלי.
נולדתי לעשות מוזיקה ולהופיע.
לא להיות כל היום תקועה בבית ולחכות לבעלה.
אני לא כזאת.
"הכל טוב?" קולו הצרוד של רפאל יחזיר אותי למציאות.
אני ממצמצת פעמיים ומנענעת את ראשי.
"כן,ברור" רפאל מתרומם טיפה ,כורך סביב מותני את זרועו ומושך אותי עליו. "כואב לך?" אני מניחה את ראשי על חזהו ועוצמת עיניים.
"קצת. אבל אני בסדר" רפאל מזיז את שערי מאחורי אוזני ומנשק את ראשי.
"אני בטוח שמחר תרגישי יותר טוב. לכי לישון קצת,מיו אנג'לו" אז זה מה שעשיתי.

🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼

ריסיי עפעפו בפראות, ועיניי הוצרו כדי להילחם בשמש שחדרה היישר אל פניי דרך הווילונות הפתוחים בצבע לבן. חלון מקומר גדול השקיף על המזרקה המפורסמת של לאס וגאס, בעוד שאני נותרתי חצי ישנה. לא יכולתי אפילו להרים את הראש או לזוז. ידיי היו מונחות על בטני, והשמיכה לכודה בין רגליי, כשרגלי האחת בחוץ והגב והתחת שלי חשופים. נאנחתי בכבדות, והנחתי למשקלה של השינה לעזוב אותי בעודי מחזירה את מוחי לחיים.
אני תופסת בסוף בסדין ומנסה ‏לכסות את עצמי."אל ‏תחשבי על זה אפילו," רפאל אומר מאחוריי.
עצמתי עיניים וחייכתי לעצמי. "מה השעה?" מלמלתי בישנוניות. "אחרי שמונה בבוקר. ‏ישנת טוב." נאנחתי, מתחתי רגליים והנעתי את אצבעות רגליי. "אממ... כן"
"זאת השינה הכי טובה שהייתה לי בחיים, חוץ מזה שקצת עדיין כואב לי" הודתי בשקט.
אני מסתובבת ורואה שרפאל לא לידי. "למה אתה יושב שם?"
"רציתי ‏להנות מהנוף."
"ולא יכולת לחזור למיטה אחרי זה?"
"כן, אבל לשבת כאן בכיסא הזה מאחורייך ולבהות בגוף העירום שלך בחמש־עשרה הדקות האחרונות היה פיתוי שלא עמדתי בו." הוא ישב שם על כיסא גבוה, נראה חולמני מתמיד. שערו הכהה והמושלם מונח על מצחו.
הוא היה עירום, על שפתיו חיוכו ממזרי, ועיניו היו מצומצמות. בעלי הוא ‏הבנאדם הכי מושך שראיתי בחיים שלי.
רגל אחת הייתה שעונה על ברכו, וידיו אחזו בקרסולו בזמן שהוא זיין אותי במבטו. "אם תמשיך להסתכל עליי ככה, תכניס אותי להיריון," התבדחתי בשקט.
רפאל התרומם מהכיסא ורכן מעליי, ידיו דחפו את המזרן, ושערו גלש קדימה, כשהוא קירב את פניו לפניי. "אני כבר מת להכניס אותך להיריון" עיני נפערו ופי נפתח קצת.
הוא צוחק נכון? כי אני בהחלט צחקתי.
אין מצב שאני נכנסת להריון עכשיו.
"‏תירגעי. לא התכוונתי בזמן הקרוב,רק אתמול קיבלתי אותך. ‏אני צריך עוד זמן עם אישתי היפה" בטני התהפכה מהתרגשות,רק מלשמוע אותו קורא לי אישתי.
"פנים קדימה," הוא הורה. "ואל תזוזי עד שאגיד לך" הנהנתי כנגד הכרית ופניתי לעבר החלון הגדול, בעוד גופי זמזם בהתרגשות. ירכיי נצמדו זו לזו אפילו בלי שהתכוונתי. הצליל המצווה בקולו הצרוד משינה היה מגרה יותר מכל דבר אחר, ולא היה בי חלק אחד שחשב פעמיים אם עליי לתת לזה לקרות. רציתי שזה יקרה שוב... ושוב, ושוב, ושוב. אחרי כמה זמן שמעתי את שקשוק קוביות הקרח בכוס כשהוא ניגש ונעמד מאחוריי.
טיפת נוזל קר שפגעה בגבי גרמה לי לשאוף נשימה צרודה ולהדוף את עצמי קדימה. "שיט," סיננתי אוויר בין שיניי נשיפת צחוק השתחררה ממני. "מה אתה עושה?"
"אל תזוזי," הוא הזהיר אותי בשלווה. כתפיי התרפו, כשעוד טיפה קפואה נגעה בעורי החם באותו מקום וזלגה לעבר המזרן.
טיפה נוספת זלגה, הפעם קרובה יותר למותניים שלי, ואחריה הטיפות התחילו להגיע בתדירות מהירה יותר לאורך ירכיי ושוקיי החשופות.
כשהן הגיעו לקרסול שלי, רפאל הצמיד אליי קוביית קרח, זה היה קר, חלקלק ומגרה, אבל איכשהו אירוטי בטירוף. רפאל העביר את קוביית הקרח לאורך כל רגלי, טבל אותה בחריצי פלחי ישבני והעביר אותה על האגן, לעבר הגב התחתון ולאורך עמוד השדרה שלי. פי נפער, וכל גופי התקשת כדי להתרחק מהקור, איבר מיני התעורר לחיים מתשוקה ומצורך. "רפאל," לחשתי.
הוא התעלם ממני, היה שקוע ברגע. לפני שהספקתי לומר עוד מילה, שאריות קוביית הקרח עברו על הכתף שלי עד לפטמה, עלו לצווארי וללסתי, ולבסוף הוא הקיף את שפתיי איתה שלוש פעמים.
לשוני נשלחה כדי לטעום אותה. כשרפאל דחף את הקרח לפי ומתחת ללשוני, נשכתי בעדינות את אצבעו והחזקתי אותה שם. "מוכנה לסיבוב נוסף?" הוא לחש בפיתוי. הנהנתי. הייתי נואשת להביט בו, אבל השארתי את עיניי ממוקדות בחלון, כפי שהוא אמר לי לעשות.
שחררתי את האצבע שלו ומצצתי חזק את מה שנשאר מקוביית הקרח. "לעזאזל, מיו אנג'לו" הוא סינן דרך שיניו. קוביית קרח נוספת נצמדה על עמוד השדרה שלי, והפעם אני סיננתי נשיפה, כשהוא השאיר אותה שם וחיכה לפני שהוריד אותה לחריץ הישבן שלי. אחר כך הוא דחף אותה דרך קפליי וסובב אותה סביב הפתח הלוהט שלי, שהתחנן אליו להפעיל קצת לחץ.האנחה ששחררתי הייתה פראית. ראשי נשמט לאחור, ועיניי נעצמו כשרפאל הזיז את הקרח לדגדגן שלי לחץ עליו והתגרה בו. הוא הניע את ידו לאחור והחליק את הקרח החוצה במעלה עמוד השדרה שלי,"את מושלמת" כל חלק בי כאב והשתוקק שיהיה בתוכי בכל דרך אפשרית. אצבעות, לשון, זין, לא היה לי אכפת. הייתי צריכה שהוא ימלא אותי, שישלים אותי. חייכתי וליקקתי את שפתי התחתונה. הוא הוריד את שפתיו לשלי בן רגע, נישק והתגרה בי.
ידי נשלחה למעלה כדי לחפון את שערו.
הוא התרחק ושלח שוב יד לכוס שלו ולגם ארוכות ממה שנראה כמו ויסקי, החזיק את המשקה בפיו והביט בי. הוא הוריד באיטיות רבה את פניו אליי, פישק את שפתיי עם אגודלו וקפץ את שפתיו שפך חלק מהוויסקי שבפיו לתוך פי. קיבלתי הכול. ברגע שהצריבה הגיעה לחלק האחורי של גרוני, נחנקתי וחשתי שאני צריכה אותה שוב. "עוד," התנשמתי וגרמתי לעיניו להתעורר לחיים מרוב סיפוק. הוא חזר על התהליך פעם, פעמיים, פעם שלישית, עד ששחיתי באלכוהול, בקוביות קרח ובתשוקה. גופי נע בניסיון להתהפך על גבי, אבל רפאל הניד במהירות את ראשו ודחף אותי בחזרה למקומי, כשאני פונה שוב אל החלון. "אמרתי לך לא לזוז."
"אבל אני חייבת לגעת בך." הוא תפס את תנוך אוזני בין שיניו והצביע על החלון שלפנינו. "אני רוצה שכל העולם ידע שאת שייכת לי ושכל מי שיעבור במסדרון ‏השמע,מי גורם לך לגמור ככה" ‏ ‏בלעתי רוק ולא האמנתי ‏שהבנאדם הזה באמת בעלי.
הוא אחז בתחת שלי בשתי ידיו ומשך אותי. רגליי נשמטו לרצפה, והוא דחף את פלג גופי העליון על המזרן והחזיק את הסנטר שלי ביד אחת. לא יכולתי אפילו להתנגד, כשהייתי כפופה מעל המיטה, ומה שבטוח – לא רציתי. רגליי נפשקו בלי שהוא יצטרך לומר משהו, וישבני התרומם בהזמנה הוא חפן את לחיי ישבני, העביר את ידיו עליהן בסיבובים ודחף את הזין שלו אל הפתח שלי. "מוכנה?" הוא שאל בקול צרוד ומתוח. "כן."
"תודה לאל. אני לא מסוגל לחכות עוד שנייה." בקושי היה לי זמן לשאוף אוויר, כשרפאל חדר אליי בעוצמה שהעיפה את האוויר מריאותיי. ידו החליקה מסנטרי לצווארי, אצבעותיו פעמו בעדינות כשהוא ריתק אותי למקומי, בעוד ידו הפנויה השתחלה סביב בטני ומשכה אותי אליו. הייתי נתונה לחלוטין לרחמיו, חשופה, רצונותיי ברורים, תשוקתי לוהטת, רגליי פשוקות והנשמה שלי פתוחה לרווחה.
זה היה כל כך טוב,כל כך מדהים שלא רציתי שזה יגמר לעולם.