צלילי המאפיה: קולה של דריה. ספר ראשון.

פרק 23

רפאל
"אתה אומר לי שכל הסחורה שלי הגיע אל גיירמו אציו?! איך זה ‏פאקינג קרה" אני תופס בגרונו של מרקוס,שהיה אמור להיות ‏אחראי על הסחורות שלי. חיליק היה מאוד לא מאושר לשמוע שבן שלו אכזב אותי.
"אני באמת לא יודע איך זה קרה,קאפו" הוא שם את ידו על ידי שתופסת בגרונו. אני לוחץ עוד יותר והוא נהיה אדום. "רפאל" לוחש באוזני,פיירו.
אני זורק את מרקוס אל הרצפה כאילו הוא בובה ומעביר את ידי בשערי. "חבורה של מזדיינים" אני ממלמל.
"בוא ניסע אל השדה ‏תעופה
ונבדוק שם איך בדיוק סחורת נשקים שלנו הגיע ‏לפלורידה" אומר פיירו ולוחץ על כתפיי.
"רודריגו, ‏תטפל בו" אני מסמן לו עם ראשי לעבר מרקוס. "כן,קאפו" רודריגו תופס בזרועו של מרקוס ומרים אותו על רגליו.
כשהוא לוקח אותו משם,אני ופיירו נכנסים למכונית ונוסעים אל השדה ‏תעופה.

🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼

פיירו ואני נכנסים אל המחסן של הסחורות שלי.
בינתיים הכל נראה תקין כל העובדים שלי עובדים במרץ ולא עוצרים.
כשאני ופיירו עוברים על פניהם הם עוצרים ונותנים לי כבוד.
"משהו לא מרגיש לי טוב" לוחש פיירו כשרק אני ‏אשמע אותו.
אני מהנהן וממשיך למשרד שלי.
גם לי יש הרגשה לא טוב.
כשאני פותח את הדלת של המשרד נשמע ירי באוויר. פיירו נצמד לקיר שליד הדלת המשרד ואני בצד השני.
כל אנשים שלי מפסיקים לעבוד וכמה חיילים שלי שולפים את האקדחים שלהם. "ארבע גברים בפנים!" צועק פיירו.
"איך הם לעזאזל נכנסו לפה?!" אני צועק על אנשי. אף אחד לא מגיב,כצפוי. "‏תוציאו מפה את כולם!" צרחות ועוד יריות נשמעות שפוגעות בדלת בשביל שלא נוכל להתקרב.
כאב חד תוקף את זרועי הימנית. "רפאל..." פיירו מסתכל עלי בדאגה. אני נושם עמוק ולוחץ על הזרוע. "אני בסדר" אני חושק שיניים ולסתי מתהדקת.
אני מציץ אל המשרד ורואה ששני בחורים מכוונים את האקדח שלהם לדלת ושתי האחרים מחפשים משהו במשרד שלי. "אנשים של גיירמו אציו" אומר פיירו. אני מהנהן ומרים את האקדח שלי.
"אחד ‏להשאיר בחיים" אני אומר ופיירו מהנהן.
פיירו ‏בועט בדלת והיא עפה קדימה.
"אני יורה בשני הבחורים שעומדים מקדימה ופיירו יורה באחד הבחורים מאחור. הבחור ‏האחרון מכוון את האקדח שלו אל ראשו ואומר. "יש לך מסר מגיירמו אציו. אשתך לעתיד הולכת למות" והוא יורה בראשו. "רפאל. אתה חוש—"
"‏תתקשר אל רודריגו ‏ותגיד לו להגיע עכשיו לאחוזה שלי!" אני יוצא במהירות המחסן ומנסה לחייג לדריה אך היא לא עונה. הלב שלי דופק חזק וחום תוקף את גופי.
פיירו נכנס אל המכונית ואני מיד אחריו.

🎼🎼🎼🎼🎼🎼

"פאק!" אני תופס בזרועי ומנסה לעצור את הדם,כבר ‏איבדתי המון בדרך. ‏הראיה שלי מתחילה להיות מטושטשת ואני מנסה להחזיק את עצמי להיות ער. "היא לא עונה" אני אמור לפיירו. הוא לוחץ חזק יותר על הגז ומתחיל ‏לעקוף מכוניות. "אני בטוח שגיירמו לא יעז לגעת בה" גיירמו אציו הוא משוגע בדיוק כמוני לא הייתי בטוח בשום דבר שקשור בו.
כשאנחנו מגיעים לאחוזה,פיירו עוזר לי להכניס אך בדיוק שאנחנו נכנסים,אמנדה מפילה את המגש מדיה וצרח נפלט מהפיה.
אחרי כמה שניות דריה מופיעה אך קופאת במקומה ונראית חיוורת מאוד.
תודה לאל היא בסדר.
אבל למה לעזאזל היא לא ענתה לי?!
פיירו עוזר לי לשבת על הספה ומסביר לאמנדה מה קרה.
אני מסמן לדריה עם ידי שתבוא לשבת לידי. אני מרגיש שאני צריך ‏את הנוכחות שלה לידי.
דריה מתקרבת אלי לאט אך בידיים רועדות.
"אתה בסדר?" קולה רועד וחלש כל כך. היא מתיישבת לידי אך נמנעת מלהסתכל על זרועי.
אני תופס ‏בשמיכה הצמר ‏שנמצאת לידי ושם אותה על זרועי.
כנראה שהדם לא עושה לה טוב.
דריה נושמת עומק ושמה את ידה על יד הבריאה.
"אני בסדר,מיו אנג'לו" אני משלב את ‏הצביעותינו,לוקח את ידה אל שפתי ונושק לה. דריה בולעת רוק ומחייכת חיוך קטן.
אחרי כמה דקות פיירו חוזר עם הרופא,דריה מנסה לשחרר את ידינו אך אני לא מאפשר לה.
היא מסובבת את מבטה אלי ומרימה גבה.
אני בתגובה קורץ לה אך כאב חזק מהזרוע שלי גורם לי ‏לעוות את הפנים מכאב.
הרופא מוריד את השמיכה וקורע את ‏ ‏השרוול של החולצה. דריה מסתכלת לשם לשנייה,עיני נפערות והיא נהיית שוב חיוורת. "תסתכלי אלי" אני דורש.
דריה מרימה את עיניה אל עיני אך כשהיא ממצמצת דמעה יורדת מעיני. היא נושכת את שפה התחתונה שלה בחוזקה ומנסה לא לפרוץ בבכי.
היא באמת דואגת לי?
"פאק" נפלט מפי ‏ומבהיל את דריה.
הרופא מנסה להוציא את הכדור מזרועי אך אני מנסה הכל כולי לא לראות לה שאני סובל מכאבים.
דריה מקרבת את ידינו אל חזה ,שמה את סטרה עליו ועוצמת עיניים.
היא מתחילה למלמל בשקט אך אני לא שומע מה היא אומרת.
היא כל כך ‏יפהפייה, אני מת כבר ‏להפוך את האישה הזאת לאשתי.
אם לא הייתי נפצע עכשיו הייתי טורף את שפתייה המלאות,כאן ועכשיו.
כשאני מרגיש את המחט נכנסת לעורי,אני נושך את לשוני בשביל לא להוציא הגת.
פאק,זה כואב.
אני הולך לחסל את מגיירמו אציו. הוא החיים לא ‏התקרב אל דריה אני לא ירשה את זה.